לאחר שירות סדיר ושנתיים בקבע, השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ר.
בשנות השישים עבד כתאורן בהצגות בהן הופיעה להקת התרנגולים בה אחיו, יהורם גאון, היה חבר. לאחר מכן עבר לעבוד כטכנאי מזגנים בחברת "אלקטרה". בשנת 1962 מונה למנהל מחלקת השיווק של מזגני האוויר ולאחר טיפוס בסולם הדרגות, הגיע למשרת מנכ"ל "תדיראן מוצרי צריכה". גאון למד מנהל עסקים בז'נבה. ב-1982 החל לנהל את האגודה הצרכנית קו-אופ ת"א דן השרון, שהפכה בניהולו מרשת צרכניות לחברה רווחית צומחת.
גאון היה חבר נפש של מזכ"ל חברת העובדים (הסתדרות העובדים) ישראל קיסר, ובשנת 1988 הציע לו זה לנהל את קונצרןכור, אשר עמד בפני הליך פירוק. גאון, אשר הצליח לשקם את כור, כיהן בתפקיד המנכ"ל עד שנת 1998, אז התפטר מתפקידו והקים את "גאון אחזקות". בשנת 1995 זכה גאון בפרס התעשייה בקטגוריית המתכת. בשנת 1997 הוציא לאור את ספרו הראשון, "רק המעז מנצח".
מלבד תפקידו כנשיא האגודה הישראלית למלחמה בסרטן שימש בני גאון גם כיו"ר הליגה לידידות אמריקה-ישראל. הוא זכה בתארים נוספים עבור פעילותו הרבה בכלכלה הישראלית, בהם פרס נשיא המדינה מהתאחדות התעשיינים בישראל, ומגן ירושלים על ידי ראש הממשלה, ראש העיר והפורום הבינלאומי למען ירושלים מאוחדת.
הנצחה
בשנת 2008, נקרא רחוב על שמו בעיר נתניה. בטקס לחנוכת הרחוב אמרה ראש העיר נתניה, מרים פיירברג: "אנחנו חייבים חוב של כבוד וזכות למי שסייע כל כך הרבה למדינה בכלל ולנתניה בפרט". [1]
