בית ג'אלא (לפעמים מאוית גם בית ג'אלה, או בית ג'לא. בערבית: بيت جالا, האזנהⓘⒾ) היא עיירה פלסטינית נוצרית, הסמוכה לבית לחם. שטחה 14 קמ"ר, אוכלוסייתה מונה כ-17,659 איש.
מקור השם וזיהוי
יש סברה המזהה את העיירה עם מיקומה של גילה המקראית (כלומר זהו שיבוש השם), אולם זיהוי מקובל יותר של היישוב המקראי הוא עם תל הנקרא ג'אלא מצפון לחלחול. לפי סברה אחרת השם מזכיר את שמה של בית גַּלְיָא שבתלמוד.[1] ברשימת שישק היא מוזכרת בשם גַלֶנָה.[1] לפי מסורת ערבית היה שמה הקדום בית אֶפְרָתָה.[1] הצורה ג'לא היא הצורה הערבית לשם העברי המקורי גולה, שבתוקף חוקי הדיסימילציה הפך לגילה.[1] בימי הביניים קראוה עולי רגל נוצרים רָמָה (אליה מכוונים, לפי מסורתם, דברי הנביא ירמיהו, "קול ברמה נשמע").[1] בדורות קדומים שיבשו עולי רגל את שמה וקראו לה Bouticlla (בותיצלה).[1] החוקרים הבריטים קונדר וקיצ'נר מהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל זיהו את בית ג'אלא עם גלים, הנזכרת בגרסת תרגום השבעים לספר יהושע (ט"ו, נ"ט).[2]
גאוגרפיה
בית ג'אלא שוכנת בגובה ממוצע של 750 מטרים מעל פני הים, בסמיכות לעיר בית לחם במזרח וליישוב הקהילתי הר גילה במערב. שכונת גילה בירושלים ממוקמת כמה מאות מטרים מצפון לה. תוואי נחל גילה עובר במרכז העיר.
היסטוריה
התקופה העות'מאנית
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בבית ג'אלא בשלהי המאה ה-19 וכתב: "אם הנתונים שנמסרו לי מדויקים, יש בכפר הזה שלושת אלפים תושבים, ובהם אלפיים ושבע מאות יוונים אורתודוקסים ושלוש מאות יוונים קאתולים. מוסלמי לא יעז לשהות כהן זמן רב מפני שלפי אגדת קדומים שיש עדיין מאמינים בה בארץ, כל מוסלמי שיעז לגור בכפר הזה שלושה ימים ולא יתנצר מסתכן במיתה חטופה . מונים כאן חמש מאות וחמישים גברים המסוגלים לשאת נשק". הוא מוסיף כי "סביבתו פורייה מאוד, וליין המיוצר בה יצאו מוניטין". בנוסף, פירט על הכנסיות בכפר ועל קורותיהן של הקהילות הנוצריות שחיו בו.[3]
המנדט הבריטי
באוגוסט 1939 נפתח סניף דואר בבית ג'אלא.[4]
כ-75% משטח השכונה נכללה בשטח C. בשנת 2001 נערכה בשכונה מבצע בית מוגן.
אוכלוסייתה
בעבר רובה המכריע של האוכלוסייה בעיר היה נוצרי, בדומה לבית לחם שכנתה. במאה השנים האחרונות רבים מתושבי בית ג'אלא היגרו לאמריקה הדרומית. יוצאי בית ג'אלא שם מהווים כ-70,000 איש (הערכה 2006). במקביל היגרו לעיר מוסלמים רבים, כך שעל אף שהנוצרים עדיין מהווים רוב, הוא אינו משמעותי כבעבר.
בעיר נמצאים בתי ספר של זרמים שונים בנצרות, כולל הלותרנים (טליתא קומי), הקתולים, והאורתודוקסים.
על אדמות הכפר נבנתה חומת ההפרדה שניתקה את בית ג'אלה מוואדי אחמד, שטח חקלאי של 3,500 דונם עם אלפי עצי זית.[5]
בתרבות
העיר בית ג'אלה מוזכר בשיר "אמצע הלילה בכפר" שבוצע על ידי הראל מויאל, בו מתוארות חוויותיו של מויאל משירותו הצבאי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP III, p. 20
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1982, עמ' 77
- ^ סניף דואר בבית ג'אלה, הַבֹּקֶר, 14 באוגוסט 1939
- ^ אורן זיו, עבור חומת ההפרדה: משרד הביטחון עוקר עשרות עצי זית בבית ג'אלה, באתר שיחה מקומית, 20 באוגוסט 2015
