אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש. אמירת "אתה יצרת" כברכה ייחודית לשבת ראש חודש, שונָה מהנהוג בחגים החלים בשבת, בהם מתפללים תפילת מוסף של חג, וכביטוי ליום השביעי, מוסיפים תוספות שבת.
נוסח התפילה
- הפתיחה ”אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי” עוסקת בבריאת העולם, וקביעת יום השביעי, כיום מנוחה והפוגה ממלאכה.
- בהמשך ”אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ, וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ” אלו מילים המשלבות חג ושבת, ועוסקות בקדושה וברוממות ובקרבה לה' יתברך.
- ”וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה” אזכור לכך שראש חודש הוא יום של כפרה[1].
- ”וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ” התאבלות על חורבן ירושלים ובית המקדש, ותליית האסון בחטאי העם.
- ”וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ” התנצלות על כך שבלא בית המקדש, איננו יכולים להקריב קורבנות.
ברוב הנוסחאות, משמיטים בתפלה זו את הבקשות של קטע "קדשנו במצוותיך וכו'". אמנם, בנוסח רומניא ובנוסח פרובאנס שמרו עליהם, והערוך השלחן טוען שנשמטו בטעות.[2]
הייחודיות ב'קדושת היום' הנאמרת בתפילת ר"ח החל בשבת
ברכת "קדושת היום" באה בשבתות, ראשי חודשים, וימים טובים, במקום 13 הברכות האמצעיות, הנאמרות בתפילת עמידה של ימי החול, בהן מבקש האדם את צרכיו. במקום זאת, מזכיר המתפלל בברכה אמצעית אחת, את קדושת היום וחשיבותו. כאשר חג חל בשבת, אומרים בתפילת מוסף את תפילת העמידה המיוחדת לחג, ומוסיפים בתוכה תוספות ייחודיות, המאזכרות את קדושת השבת, ואת הקורבנות המיוחדים ליום זה.
הראבי"ה מסביר מדוע אין מתפללים תפילת שבת עם תוספות לחג, אלא להפך[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראש חודש מאופיין כיום כפרה משתי סיבות:
א. כפרה על עם ישראל - מפני שבראש-חודש יש להקריב במקדש קורבן חטאת.
ב. כפרה על הקב"ה - על פי האגדה: ”אמר הקב"ה: שעיר זה יהא כפרה {עלי} על שמיעטתי את הירח” (בבלי מסכת שבועות ט', ע"א)
- ^ אולם, אין שום ראיות שאי פעם היה חלק מנוסח אשכנז. יש קצת חצרות חסידיים (כגון חסידות וויז'ניץ) שאומרים קטע זה.
- ^ אליעזר בן יואל, ספר ראבי"ה - ב, ברלין, תרצ"ו, עמוד 132, באתר היברובוקס
