אנרי קאסאדסי (בצרפתית: Henri-Gustave Casadesus; 30 בספטמבר 1879 – 31 במאי 1947) היה ויולן, מלחין ומו"ל של יצירות מוזיקליות. אנרי היה אחיו של מריוס קאסאדסי, דודו של הפסנתרן המפורסם רובר קאסאדסי ודוד-רבא של ז'אן קאסאדסי.
ביוגרפיה
קאסאדסי החל את לימודי המוזיקה אצל אלבר לאוויניאק ולמד ויולה אצל תיאופיל לאפורז' בקונסרבטואר של פריז, שם זכה בפרס ראשון בשנת 1899. מ-1910 עד 1917 היה הוויולן של רביעיית קאפה.
בשנת 1901 ייסד קאסאדסי, יחד עם קאמי סן-סנס, את האגודה לכלים עתיקים. האגודה, שפעלה בין 1901 ל-1939, הייתה חמישייה של נגנים, שהשתמשו בכלים שיצאו משימוש, כמו ויולה דה גמבה, או הכלי של קאסאדסי עצמו, ויולה ד'אמורה.
החמישייה נודעה בזמנה גם בביצועי בכורה ליצירות שאבדו והתגלו מחדש, מאת מלחינים שהלכו זה כבר לעולמם. לאחר זמן התגלה, שקאסאדסי ואחיו, בעיקר מריוס קאסאדסי, כתבו את היצירות הללו. קונצ'רטו "אדלאיד", לכאורה מאת מוצרט, מיוחס לעיתים בטעות לאנרי, אבל נכתב למעשה על ידי מריוס.
עם זאת, אנרי נחשב למחברו של הקונצ'רטו ברה מז'ור לוויולה, שנחשב לפרי עטו של קרל פיליפ עמנואל באך. רייצ'ל ו. וייד תיארה אותו בנספח ב' ששל ספרה "קונצ'רטי לכלי מקלדת של קרל פיליפ עמנואל באך" (אן ארבור, מישיגן: הוצאת כתבי מחקר של אוניברסיטת מישיגן, 1981) עמ' 279-82.
הקונצ'רטו הזה הופיע ב-1911 בהוצאה רוסית, כביכול "בעיבוד... לתזמורת קטנה בידי מקסימיליאן שטיינברג," ובהמשך זכה לביצועי מנצחים כמו דריוס מיו וסרגיי קוסביצקי והוקלט בניצוח פליקס פרוהאסקה ויוג'ין אורמנדי. "כך קרה," כתבה וייד ב-1981, "שבימינו, הקונצ'רטו המוקלט ביותר של ק.פ.ע. באך, הוא זיוף."
כמו כן מייחסים לאנרי את ה"קונצ'רטו של הנדל" ואת ה"קונצ'רטו של באך", שניהם לוויולה. במקרים רבים מציינים אותם כ"הקונצ'רטו של הנדל/קאסאדסי" ו"בקונצ'רטו של באך/קאסאדסי". חוקרים ומלומדים מאשרים, ששני הקונצ'רטי הללו נכתבו על ידי אנרי קאסאדסי בסגנון המלחינים, שבשמותיהם השתמש.
יצירות נבחרות
יצירות לבמה
- Le rosier אופרה בופה בשלוש מערכות (1914); לבריתמאת מוריס דוויליה
- Les plaisirs champêtres ("תענוגות כפריים"), או Les tentations de las bergère et l'amour vainqueur, בלט במערכה אחת (1924); המוזיקה לקוחה מתוך "תענוגות כפריים" ודיברטיסמן מאת מישל פיניולה דה מונטקלר
- "קוטייון III, אופרה בופה בשלוש מערכות (1927); לברית מאת גבריאל אלפו ופייר מודרו
- "בלי תוף ובלי חצוצרות", אופרטה בשלוש מערכות וארבע תמונות (1931); לברית מאת פייר ובר ואנרי דה גורס
- "ואלסים צרפתיים, פנטזיה מוזיקלית וחזיון ראווה" על פי שירים חגיגיים מאת גונו, ביזה, ב. גודאר, דליב, הרווה, מטרה, לאקום ודלמה, בשתי מערכות ו-18 תמונות (1943); לברית מאת אדי גיליין ואלבר וילמץ
- "הילדה של מאדאם אנגו", אופרטה
יצירות לתזמורת
- קונצ'רטו ברה מז'ור לתזמורת קטנה (בסביבות 1905, יצא לאור ב-1912); במקור "לארבעה ויולים קונצ'רטנטה"; ייחוס מזויף לקארל פיליפ עמנואל באך.
- "דיברטיסמן ברסאן", סוויטה לתזמורת (יצאה לאור ב-1943)
- "דיברטיסמן פרובנסלי", סוויטה לתזמורת (יצאה לאור ב-1943)
- Cortège et danse des treilles
- L'Erbeto di frisoun
- Le pas du cap de juven
- Tambourin
יצירות קונצרטנטיות
- קונצ'רטו (סוויטה) ברה מז'ור לכינור או ויולה ופסנתר או תזמורת (בסביבות 1905, יצא לאור ב-1931); במקור, לארבעה ויולים קונצ'רטנטה"; ייחוס מזויף לקארל פיליפ עמנואל באך
- קונצ'רטו "הנדל" בסי מינור לוויולה ותזמורת (יצא לאור ב-1924); ייחוס מזויף לגאורג פרידריך הנדל
- קונצ'רטו "י. כ. באך" בדו מינור לוויולה ותזמורת (יצא לאור ב-1947); ייחוס מזויף ליוהאן כריסטיאן באך
מוזיקה קאמרית
יצירות פדגוגיות
"טכניקת הוויולה ד'אמורה" (1931)
יצירות לפסנתר
- קטעים ממחול קוטיון-ג'אז (1927)
- "זה אני", ון-סטפ (מחול מהיר)
- "משחקים תמימים" פוקס-טרוט
- "לולו" פוקס-טרוט
- "ראדיקס", ון-סטפ
- מארש טרנייר (1935)
- "גן האהבות" (1939)
- פאוואן
- פאספייה
- מנואט עדין
- ציפורי כנרי
- "שעשועי הכפר" (Les Récréations de la campagne) (1947)
יצירות ווקאליות
- ארבעה שירים קמבודיאניים לקול ופסנתר (1931); מילים בצרפתית מאת פרנאן רובריי
- ארבעה שירים צרפתיים לקול ופסנתר (1933); מילים מאת לאון גיו דה סיי
- "נורמנדי" לקול ופסנתר (1935); מילים מאת רנה דורין
מוזיקה לסרטים
- "באראנקו,בע"מ" (1932)
- "קולומבה" (1933)
- "פשע הדרך האדומה" (1933)
- "השומר"
- "פריז-ניו יורק" (1940)
- "הבוקר של צרפת" (1942)
- "מסתרי פריז" (1943)
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
