הקונסרבטואר למוזיקה של פריז (בצרפתית: Conservatoire de Paris) הוא אקדמיה למוזיקה ומחול שנוסד ב-1795. כיום שוכן המוסד בשדרת ז'אן ז'ורס ברובע ה-19 של פריז. תוכנית הלימודים של הקונסרבטואר כוללת מוזיקה, מחול ודרמה ויונקת ממסורות "האסכולה הצרפתית". ב-1946 התפצל המוסד לשני קונסרבטוריונים, האחד, למשחק, תיאטרון ודרמה ידוע בשם הקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנות הדרמה (Conservatoire national supérieur d'art dramatique) והשני, למוזיקה ומחול, ידוע בשם "הקונסרבטואר הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול של פריז" (Conservatoire national supérieur de musique et de danse de Paris).
שני הקונסרבטוריונים פועלים בפיקוח משרד התרבות והתקשורת של צרפת.
היסטוריה
בניין הקונסרבטוריון הקודם (עד 1911) ברובע ה-9 של פריז, כיום משכן CNSAD.
מקורות
על מקורות הקונסרבטואר של פריז אפשר להתחקות לאחור אל הקמת "בית הספר המלכותי לזמרה" (École Royale de Chant) בצו של לואי ה-14 ב-28 ביוני 1669. בשנת 1785 הקים אותו מחדש המלחיןגוסק.
ב-1793 שולב ה"אקול רויאל" עם בית הספר לנגנים של המשמר הלאומי, ושמו נקרא "המכון הלאומי למוזיקה" (Institut national de musique).
האספה הלאומית (צרפת), שכוננה במהלך המהפכה הצרפתית, הקימה מחדש בשנת 1795 את המוסד בשם "הקונסרבטוריון הלאומי הגבוה למוזיקה"
(Conservatoire national supérieur de musique,
כיום
עד שנות ה-40 גדלו הקונסרבטוריונים של פריז ונמנו על הגדולים והיוקרתיים ביותר באירופה. ב-1946 התפצל הקונסרבטואר לשלושה קונסרבטוריונים: למוזיקה, למחול ולאמנויות הדרמה. הקונסרבטוריונים מכשירים יותר מ-1200 תלמידים בתוכניות מובנות בהנחיית 350 פרופסורים בתשע מחלקות.
המוסד שוכן בבניין ההיסטורי המקורי של הקונסרבטואר, ברחוב הקונסרבטואר ברובע התשיעי של פריז. בתיאטרון הקונסרבטואר ניתנות לעיתים קרובות הצגות פתוחות לקהל ללא תשלום בביצוע סטודנטים.
הקונסרבטוריון הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול
ה-Conservatoire national supérieur de musique et de danse de Paris, הידוע בראשי התיבות CNSMDP, הוא קונסרבטוריון נפרד למוזיקה ולמחול. ממשלת צרפת בנתה את הקמפוס החדש והמרשים בסגנון אדריכלי יוצא דופן בחדשנותו ברובע ה-19 של פריז. האדריכל היה כריסטיאן דה פורטצמפארק.
עוגב הצינורות של הקונסרבטוריון נבנה בשנת 1991 באוסטריה.
Pierre, Constant, editor (1900). Le Conservatoire national de musique et de déclamation. Documents historiques et administratifs. Paris: Imprimerie National. 1031 pages. View at Google Books
