אנטרו-וירוס

אנטרו-וירוס
Journal.pntd.0003044.g005 cropped אנטרו-וירוס A71
מיון מדעי
ממלכה:	Orthornavirae
מערכה:	Pisuviricota
מחלקה:	Pisoniviricetes
סדרה:	Picornavirales
משפחה:	Picornaviridae
סוג:	אנטרו-וירוס
שם מדעי
Enterovirus

אנטרו-וירוס הם קבוצה של נגיפי RNA חד-גדילי בחוש חיובי הקשורים למספר מחלות אנושיות ומחלות של יונקים. נגיפי אנטרו נקראים לפי דרך ההעברה שלהם דרך המעי ('אנטרי' כלומר מעיים).^[1]

מחקרים סרולוגיים הבחינו בין 71 סרוטיפים של אנטרו-וירוסים המדביקים בני אדם על בסיס בדיקות נטרול נוגדנים. וריאנטים של אנטיגנים נוספים הוגדרו בתוך כמה מהסרוטיפים על בסיס ניטרול צולב מופחת או לא הדדי בין זני הוריאנטים השונים. על בסיס הפתוגנזה שלהם בבני אדם ובעלי חיים, האנטרו-וירוסים סווגו במקור לארבע קבוצות, נגיף הפוליו, נגיף הקוקסי A (CA) נגיף הקוסי B (CB) נגיפי-אקו, אך מהר מאוד התברר שיש חפיפות משמעותיות בתכונות הביולוגיות של נגיפים בקבוצות השונות. אנטר-וירוסים שבודדו לאחרונה נקראים עם מערכת של מספרים עוקבים: EV-D68, EV-B69, EV-D70, EV-A71 וכו', כאשר הגנוטיפ מבוסס על אזור ה־V1 קפסיד.

אנטרו-וירוסים משפיעים על מיליוני אנשים ברחבי העולם מדי שנה והם נמצאים לעיתים קרובות בהפרשות דרכי הנשימה (למשל, רוק, כיח או נזלת) וצואה של אדם נגוע. מבחינה היסטורית, שיתוק ילדים הייתה המחלה המשמעותית ביותר שנגרמה על ידי אנטרו-וירוס, כלומר נגיף הפוליו. ישנם 81 נגיפים שאינם פוליו ו-3 פוליו אנטרו-וירוסים שעלולים לגרום למחלות בבני אדם. מתוך 81 סוגי הפוליו שאינם פוליו, ישנם עשרים ושניים נגיפי קוקסיד A, שישה נגיפי קוקסאקי B, עשרים ושמונה נגיפי - אקו ועוד עשרים וחמישה נגיפי אנטרו אחרים.

פוליו-וירוס, כמו גם קוקסאקי ואקו-וירוס, מופצים דרך הצואה-פה. זיהום יכול לגרום למגוון רחב של תסמינים, כולל אלה של: מחלה קלה בדרכי הנשימה (הצטננות), מחלת ידיים, כף הרגל והפה, דלקת הלחמית דימומית חריפה, דלקת קרום המוח אספטית, דלקת שריר הלב, מחלה קשה דמוית אלח דם ילודים, שיתוק רפוי חריף, והמיאליטיס הרפוי החריף הקשור אליו.

וירולוגיה

גנום אנטרו-וירוס, מערך פירוק הפוליפפטיד והארכיטקטורה של קפסיד האנטרו-וירוס

אנטרו-וירוסים הם בני משפחת הפיקורנה, שהיא קבוצה גדולה ומגוונת של נגיפי RNA קטנים המאופיינים ב-RNA גדיל גנום חיובי יחיד. כל האנטרו-וירוסים מכילים גנום של כ-7,500 בסיסים, וידועים כבעלי שיעור מוטציות גבוה עקב שכפול בנאמנות נמוכה ושילוב בתדירות גבוהה.^[2] לאחר הדבקה של התא המארח, הגנום מתורגם באופן בלתי תלוי במכסה לפוליפרוטאינים בודדים, אשר מעובדים לאחר מכן על ידי פרוטאזות הופכות לקפסיד המבני ולחלבונים הלא מבניים, המעורבים בעיקר בשכפול של הנגיף.^[3]

קומבינציה של RNA נראית ככוח מניע עיקרי באבולוציה של האנטרו-וירוסים וגם הארכיטקטורה הגנטית שלהם. מנגנון הקומבינציה של גנום ה-RNA כרוך ככל הנראה בהחלפת גדילי תבנית במהלך שכפול ה־RNA, תהליך המכונה רקומבינציה של בחירת העתקה. ריקומבינציה של RNA נחשבת כהתאמה להתמודדות עם נזקי גנום RNA ומקור למגוון גנטי.^[4] זה גם מקור דאגה לאסטרטגיות חיסון, מכיוון שזנים חיים מוחלשים המשמשים לחיסון עשויים להשתלב מחדש עם זנים הקשורים לזן המקורי, כפי שהיה במקרה של נגיפי הפוליו במחזור חיסון חי מוחלש (cVDPDs).^[5][6] אזור הקפסיד ובמיוחד VP1 היא נקודה קרה של רקומבינציה, וזו אחת הסיבות העיקריות לשימוש באזור זה לגנוטיפים. עם זאת, צומת 5'UTR - capsid ותחילתו של אזור P2 נצפו כמשולבים מחדש בתדירות גבוהה, למרות שרקומבינציות מתרחשות גם בשאר הגנום. מעניין לציין שמיני האנטרו-וירוס: EV-A, EV-B, EV-C, EV-D לא נצפו עד כה כדי להחליף אזורים גנומיים ביניהם, למעט ה-5'UTR.^[7]

נגיף הפוליו

ישנם שלושה זנים של נגיף הפוליו, PV-1, PV-2 ו-PV-3; כל אחד עם חלבון קפסיד שונה במקצת. חלבוני קפסיד מגדירים סגוליות קולטן תאי ואנטיגניות וירוס. PV-1 היא הצורה הנפוצה ביותר שנתקלים בה בטבע; עם זאת, כל שלוש הצורות מדבקות ביותר.^[8] נגיף הפוליו יכול להשפיע על חוט השדרה ולגרום לשיתוק ילדים.

נגיפי הפוליו סווגו בעבר כמין השייך לסוג Enterovirus במשפחת הפיקורנה. הנגיפים הוסרו מהסוג אנטרו-וירוס. הזנים הבאים, נגיף הפוליו]1, נגיף הפוליו 2, ונגיף הפוליו 3. הוקצו לזן Human enterovirus C, מסוג אנטרו-וירוס במשפחת פיקורנה. הזן של האנטרו-וירוס שונה מנגיף הפוליו ל-Human Enterovirus C. זה אושר באפריל 2008.^[9] וועד המנהל ה-39 (EC39) של הוועדה הבינלאומית לטקסונומיה של נגיפים (ICTV) התכנס בקנדה במהלך יוני 2007 עם הצעות טקסונומיות חדשות.^[10]

שתיים מההצעות עם שלושה שינויים היו:

• קוד 2005.261V.04: כדי להסיר את המינים הבאים מהסוג הקיים אנטרו-וירוס במשפחת הפיקורנה.
• קוד 2005.262V.04: להקצאת הנגיפים; PV-1, PV-2, PV-3 למין הקיים Human enterovirus C בסוג אנטרו-וירוס במשפחת הפיקורנה.^[11]
• קוד 2005.263V.04: לשנות את סוג הזן נגיף הפוליו מהגנום הקיים אנטרו-וירוס במשפחת הפיקורנה לסוג זן Human enterovirus C.^[12]

הצעות שאושרו בפגישה (EC39) של 2007, נשלחו לחברי ICTV באמצעות דואר אלקטרוני לאשרור והפכו לטקסונומיה רשמית. היו בסך הכל 215 הצעות טקסונומיות, אשר אושרו ואושרו מאז הדו"ח ה-8 של ICTV לשנת 2005.^[13]

תהליך האישור בוצע במייל. ההצעות נשלחו אלקטרונית באמצעות דואר אלקטרוני ב-18 במרץ 2008, לחברי ICTV עם בקשה להצביע אם לאשר את ההצעות הטקסונומיות, עם מועד אחרון של חודש. להלן שתיים מההצעות הטקסונומיות עם שלושה שינויים שאושררו על ידי חברי ICTV באפריל 2008:

וירוסי פיקורנה

• 2005.261V.04: להסיר את המינים הבאים מהסוג הקיים אנטרו-וירוס במשפחת נגיפי הפוליו פיקורנה:. (הערה: נגיף הפוליו מאבד בזאת את מעמדו כזן של נגיף.)
• 2005.262V.04: להקצות את הנגיפים הבאים למין Human enterovirus C בסוג Enterovirus הקיים במשפחת ה-הפיקורנה: נגיף פוליו 1, נגיף פוליו 2, נגיף פוליו 3. (זה לא הכרחי כהצעה טקסונומית מכיוון שהיא נוגעת לישויות מתחת לרמת הזן, אבל זה נשאר כדי להבהיר את הארגון מחדש של ה-פיקורנה.)
• 2005.263V.04: לשנות את סוג הזנים של הגנום אנטרו-וירוס במשפחת ה פיקורנה, מנגיף הפליו ל-Human Enterovirus C.^[9]

מחלות הנגרמות על ידי אנטרו-וירוס

אנטרו-וירוסים בדרך כלל מדביקים באמצעות מחזור צואה-פה ומכוונים לאפיתל מערכת העיכול בשלב מוקדם במהלך מחזור חייהם. הם יכולים גם להדביק את מערכת הנשימה כמו במקרה של enterovirus D68 ונגיפי-רינו.^[14]

אנטרו-וירוסים גורמים למגוון רחב של תסמינים, ולמרות שרשימת הסימנים והתסמינים הארוכה שלהם אמורה להכניס אותם לרשימת האבחון של מחלות רבות, לרוב הם נעלמים מעיניהם. אנטרו וירוסים יכולים לגרום לכל דבר, החל מפריחה אצל ילדים קטנים, לצינון קיץ, לדלקת קרום המוח, לראייה מטושטשת ועד לדלקת קרום הלב. לזיהומים אנטרו-ויראליים יש מגוון גדול בהצגה וברצינות. אנטרו-וירוסים שאינם פוליו גורמים ל-10–15 מיליון זיהומים ולעשרות אלפי אשפוזים בארצות הברית מדי שנה.^[15] ניתן לזהות אנטרו-וירוסים באמצעות תרבית תאים או בדיקת PCR, שנאספה מדגימות צואה או נשימה.^[16] למטה מחלות נפוצות הקשורות לאנטרו-וירוסים, כולל שיתוק ילדים.

• פוליו בעיקר מועברת באמצעות מחזור צואה-פה
• תסמונת דמוית פוליו נמצאה בילדים שנבחנו חיוביים ל-Enterovirus 68.^[17][18]
• מחלת חום לא ספציפית היא ההצגה השכיחה ביותר של זיהום אנטרו-וירוס. מלבד חום, התסמינים כוללים כאבי שרירים, כאב גרון, כאב עז במערכת העיכול/אי נוחות בבטן וכאבי ראש.^[19] עם זאת, אצל יילודים התמונה עשויה להיות של אלח דם, ויכולה להיות חמורה ומסכנת חיים.
• אנטרו-וירוסים הם ללא ספק הגורמים השכיחים ביותר לדלקת קרום המוח אספטית בילדים. בארצות הברית, נגיפים אנטרו אחראיים ל-30,000 עד 50,000 אשפוזים של דלקת קרום המוח בשנה כתוצאה מ-10–15 מיליון זיהומים.^[20]
• מחלת Bornholm או pleurodynia אפידמית מאופיינת בכאב התקפי חמור בחזה ובבטן, יחד עם חום, ולעיתים בחילות, כאבי ראש והקאות.
• פריקרדיטיס ו/או דלקת שריר הלב נגרמות בדרך כלל על ידי אנטרו-וירוסים; התסמינים מורכבים מחום עם קוצר נשימה וכאבים בחזה. כמו כן דווחו הפרעות קצב, דום לב.
• דלקת הלחמית דימומית חריפה יכולה להיגרם על ידי אנטרו-וירוסים.
• הרפנגינה נגרמת על ידי נגיף קוקסאקי A, וגורמת לפריחה שלפוחית בחלל הפה ובלוע, יחד עם חום גבוה, כאב גרון, חולשה, ולעיתים קרובות דיספאגיה, אובדן תיאבון, כאבי גב וכאבי ראש. זה גם מגביל את עצמו, כאשר התסמינים מסתיימים בדרך כלל תוך 3–4 ימים.
• מחלת הפה והגפיים היא מחלת ילדות הנגרמת לרוב על ידי זיהום על ידי נגיף Coxsackie A או EV71.
• דלקת המוח היא ביטוי נדיר של זיהום אנטרו-וירוס;^[21] כאשר הוא מתרחש, ה-Enterovirus השכיח ביותר שנמצא כגורם לו הוא אקו-וירוס 9.
• דלקת שריר הלב מאופיינת בדלקת של שריר הלב (תאי שריר הלב). במהלך העשורים האחרונים, זוהו אשמים רבים כמי שממלאים תפקיד בפתוגנזה של דלקת שריר הלב בנוסף לנגיף האנטרו, אשר בתחילה היה הנגיף הנפוץ ביותר בפתולוגיה זו.^[22] אחד מהנגיפים הנפוצים ביותר של אנטרו שנמצא אחראי לגרימת מיוקרדיטיס הוא וירוס Coxsackie B3.^[22]
• מחקר משנת 2007 הציע כי זיהומים חריפים בדרכי הנשימה או במערכת העיכול הקשורים ל-Enterovirus עשויים להיות גורם לדלקת מוח מיאלגית.^[23]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטרו-וירוס בוויקישיתוף

• אנטרו-וירוס, באתר NCBI (באנגלית)
• אנטרו-וירוס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אנטרו-וירוס, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

1. "Genus: Enterovirus". International Committee on Taxonomy of Viruses (ICTV) (באנגלית). נבדק ב-5 בפברואר 2019. Derivation of names Entero: from Greek enteron, 'intestine' (הקישור אינו פעיל, January 2023)
2. Li L, He Y, Yang H, Zhu J, Xu X, Dong J, Zhu Y, Jin Q (באוגוסט 2005). "Genetic characteristics of human enterovirus 71 and coxsackievirus A16 circulating from 1999 to 2004 in Shenzhen, People's Republic of China". Journal of Clinical Microbiology. 43 (8): 3835–9. doi:10.1128/JCM.43.8.3835-3839.2005. PMC 1233905. PMID 16081920.
3. Merkle I, van Ooij MJ, van Kuppeveld FJ, Glaudemans DH, Galama JM, Henke A, Zell R, Melchers WJ (באוקטובר 2002). "Biological significance of a human enterovirus B-specific RNA element in the 3' nontranslated region". Journal of Virology. 76 (19): 9900–9. doi:10.1128/JVI.76.19.9900-9909.2002. PMC 136489. PMID 12208967.
4. Barr JN, Fearns R. How RNA viruses maintain their genome integrity. J Gen Virol. 2010 Jun;91(Pt 6):1373–87. doi: 10.1099/vir.0.020818-0. Epub 2010 Mar 24. PMID 20335491 Review
5. Rakoto-Andrianarivelo, Mala; Guillot, Sophie; Iber, Jane; Balanant, Jean; Blondel, Bruno; Riquet, Franck; Martin, Javier; Kew, Olen; Randriamanalina, Bakolalao; Razafinimpiasa, Lalatiana; Rousset, Dominique (2007-12-14). Holmes, Edward C (ed.). "Co-Circulation and Evolution of Polioviruses and Species C Enteroviruses in a District of Madagascar". PLOS Pathogens (באנגלית). 3 (12): e191. doi:10.1371/journal.ppat.0030191. ISSN 1553-7374. PMC 2134956. PMID 18085822.
6. Joffret, Marie-Line; Jégouic, Sophie; Bessaud, Maël; Balanant, Jean; Tran, Coralie; Caro, Valerie; Holmblat, Barbara; Razafindratsimandresy, Richter; Reynes, Jean-Marc; Rakoto-Andrianarivelo, Mala; Delpeyroux, Francis (2012-05-01). "Common and Diverse Features of Cocirculating Type 2 and 3 Recombinant Vaccine-Derived Polioviruses Isolated From Patients With Poliomyelitis and Healthy Children". The Journal of Infectious Diseases (באנגלית). 205 (9): 1363–1373. doi:10.1093/infdis/jis204. ISSN 1537-6613. PMID 22457288.
7. Muslin, Claire; Joffret, Marie-Line; Pelletier, Isabelle; Blondel, Bruno; Delpeyroux, Francis (2015-11-12). Lauring, Adam (ed.). "Evolution and Emergence of Enteroviruses through Intra - and Inter-species Recombination: Plasticity and Phenotypic Impact of Modular Genetic Exchanges in the 5' Untranslated Region". PLOS Pathogens (באנגלית). 11 (11): e1005266. doi:10.1371/journal.ppat.1005266. ISSN 1553-7374. PMC 4643034. PMID 26562151.
8. Paul JR (1971). A History of Poliomyelitis. (Yale studies in the history of science and medicine). New Haven, Conn: Yale University Press. ISBN 978-0-300-01324-5.
9. Carstens EB, Ball LA (ביולי 2009). "Ratification vote on taxonomic proposals to the International Committee on Taxonomy of Viruses (2008)". Archives of Virology. 154 (7): 1181–1188. doi:10.1007/s00705-009-0400-2. PMC 7086627. PMID 19495937.
10. "ICTV Newsletter #6 2008" (PDF). ICTV. בפברואר 2008. p. 1. אורכב מ-המקור (PDF) ב-23 ביולי 2011.
11. "2005.261-262V.04.Polio.pdf – Vertebrate (through 2014) – Approved Proposals since the 8th Report – ICTV Collaboration". Talk.ictvonline.org. 2008-03-05. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2011. נבדק ב-2016-04-14.
12. "2005.263V.04.TypeSpEntero.pdf – Vertebrate (through 2014) – Approved Proposals since the 8th Report – ICTV Collaboration". Talk.ictvonline.org. 2008-03-05. נבדק ב-2016-04-14.(הקישור אינו פעיל, January 2023)
13. "ICTV Newsletter #7 2009" (PDF). ICTV. באוקטובר 2009. p. 1.
14. Wells, Alexandra I.; Coyne, Carolyn B. (במאי 2019). "Enteroviruses: A Gut-Wrenching Game of Entry, Detection, and Evasion". Viruses (באנגלית). 11 (5): 460. doi:10.3390/v11050460. PMC 6563291. PMID 31117206.
15. "Non-Polio Enterovirus | Home | Picornavirus | CDC". www.cdc.gov (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-22.
16. "Non-Polio Enterovirus | For Health Care Professionals | Picornavirus | CDC". www.cdc.gov (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-03-22.
17. Seroka, Rachel (23 בפברואר 2014). "Mysterious polio-like illness found in 5 California children". American Academy of Neurology. נבדק ב-24 בפברואר 2014.
18. "Mysterious Polio-Like Illness Found in California Children". Voice of America. 24 בפברואר 2014. נבדק ב-24 בפברואר 2014.
19. "Pediatric Enteroviral Infections Clinical Presentation: History, Physical, Causes". emedicine.medscape.com (באנגלית). נבדק ב-2018-07-21.
20. "Non-Polio Enterovirus Infections". CDC. 8 בספטמבר 2014. נבדק ב-9 בספטמבר 2014.
21. Grammatikos, A., Bright, P., Pearson, J. et al. Chronic Enteroviral Meningoencephalitis in a Patient with Good’s Syndrome Treated with Pocapavir. J Clin Immunol (2022). https://doi.org/10.1007/s10875-022-01321-6
22. Schultz JC, Hilliard AA, Cooper LT, Rihal CS (בנובמבר 2009). "Diagnosis and treatment of viral myocarditis". Mayo Clinic Proceedings. 84 (11): 1001–9. doi:10.1016/S0025-6196(11)60670-8. PMC 2770911. PMID 19880690.
23. Chia JK, Chia AY (בינואר 2008). "Chronic fatigue syndrome is associated with chronic enterovirus infection of the stomach". Journal of Clinical Pathology. 61 (1): 43–8. doi:10.1136/jcp.2007.050054. PMID 17872383.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.