מיאלי נולד בירושלים ושיחק בנוער של בית"ר ירושלים מגיל צעיר, תחת המאמן סמואל רזניק, שבין היתר, טיפח שחקנים כמו אורי מלמיליאן, דני נוימן ויוסי מזרחי. שחקנים אלו היוו את השלד של הקבוצה המצליחה, שזכתה בתארים הראשונים של המועדון.
בעונת 1974/1975 עלה לבוגרים, וכבש את שערו הראשון נגד בית"ר תל אביב. בשנים הבאות כיכב בקבוצה בצוותא עם מלמיליאן, דוד ישי ונוימן, והיה שותף לזכייה בגביעים בשנים 1975/1976 ו1978/1979. בעונה שלאחר מכן בית"ר ירדה ליגה, ושחררה בין היתר את מיאלי להפועל חיפה, שם כבש 18 שערים בעונה אחת. לאחר קדנציה קצרה במכבי תל אביב הגיע למכבי חיפה בשנת 1981.
בתחילת עונת 1982/1983 חזר לבית"ר ירושלים ביחד עם נוימן, והתחיל את העונה בצורה טובה עם 5 שערים בחצי עונה, אולם אז נפצע קשה בברכו, והושבת לתקופה ממושכת[1].
לאחר ששוחרר מבית"ר חזר להפועל חיפה, שם סולק על ידי המאמן אהרון גרשגורן בעקבות חילוקי דעות.
בשלהי הקריירה עבר לשחק בחו"ל בקבוצת החובבים מכבי לוס אנג'לס, וחזר לאחר חצי שנה לארץ. אולם לא הצליח למצוא קבוצה שתקלוט אותו. לאחר מכן פרש מכדורגל בגיל צעיר יחסית, 31.
למיאלי מספר השערים הרב ביותר לעונה אחת בקבוצת בית"ר ירושלים עם 18 כיבושים בעונת 1978/1979, עונה בה זכה בתואר מלך השערים ביחד עם עודד מכנס.
