|
אורי הולנדר
אורי הולנדר (נולד ב-19 בפברואר 1979) הוא משורר, מוזיקאי, מסאי וחוקר ספרות ואמנות.
ביוגרפיה
אורי הולנדר נולד בתל אביב. בוגר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב ("שטריקר")[1], שעל אודותיו כתב לימים ספר שירים ("ימי הקונסרבטוריון התל אביבי"). בשנת 2002 החל ללמוד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש לאוטמן באוניברסיטת תל אביב ובשנת 2005 השלים באוניברסיטה זו תואר MA במדעי היהדות (בהצטיינות יתרה). בשנת 2010 השלים דוקטורט באוניברסיטה העברית (בהנחיית פרופ' חנן חבר), שעוסק במוזיקה בעולמו של נתן זך וכותרתו "המוזיקה של המהפכה: נתן זך 1966-1955"[1].
הולנדר שימש עמית מחקר במרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת הרווארד (2011-2010)[2] ועמית קרייטמן במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון (2013-2012). הוא לימד ספרות ואמנות במוסדות שונים, וביניהם האוניברסיטה העברית, מכללת סמינר הקיבוצים, "עלמא"[3] ומכללת ספיר. במקביל לעבודתו האקדמית שימש במשך ארבע שנים כמנהל האמנותי של פסטיבל המשוררים הישראלי במטולה (2015-2011)[1], כמנהל משכן האמנים בהרצליה (2015-2014) וכבעל טורים במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" ("פרלודים", "היומיום הספרותי") ובמוסף "ז'ורנל" של "מעריב" ("יריד ההבלים"). משנת 2015 היה מנהלו האמנותי של מוזיאון ראלי בקיסריה עד שנת 2022. מאז 2003 נמנה עם חברי המערכת של הוצאת קשב לשירה[2].
הולנדר פרסם ספרי שירה ("הפסנתר הנודד", "ימי הקונסרבטוריון התל אביבי"), תרגום (של שירי א"א קאמינגס ומקס ז'קוב), מסה (על הקשר בין ספרות למוזיקה, על שירה מודרנית, על ערים בספרות, על המשורר ישראל הַר ועל הסופר והמסאי דן צלקה) ומחקר. הוא מרבה לעסוק בקשר בין ספרות למוזיקה, ובמסגרת זו אף שיתף פעולה במופעים שערך עם מוזיקאים כשלמה גרוניך, ערן צור, רונן שפירא, אלון אולארצ'יק, רונה קינן ואחרים.
הולנדר נשוי למשוררת והמתרגמת יעל טומשוב ולהם בן ובת.
ספרים
- מרשומות יריד הקסמים: מסות על שירה, קשב לשירה, 2003
- הפסנתר הנודד, קשב לשירה, 2005
- דיוקן בקצה החשכה: על שירת ישראל הַר, קשב לשירה, 2007
- ימי הקונסרבטוריון התל אביבי, קשב לשירה, 2007 (בצירוף תקליטור)
- לקרוא את דן צלקה, אחוזת בית, 2011
- פרלודים, מוסד ביאליק, 2013
- הצליל הפוליטי: על מוזיקה אמנותית עכשווית, עריכה ופתח דבר: אורי הולנדר, רסלינג, 2016[1]
- ציידי הפרפרים של מונמרטר, נהר ספרים, 2016
- המוזיקה של המהפכה: נתן זך 1966-1955, מוסד ביאליק, 2017
תרגום
- אי. אי. קאמינגס, שירים, מאנגלית: אורי הולנדר, קשב לשירה, 2003.
- מקס ז'אקוב, נִסים אמִתיים, מצרפתית: אמוץ גלעדי ואורי הולנדר, קשב לשירה, 2006
פרסים
- פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, תשע"ב.
- פרס שרת החינוך למשוררים בתחילת דרכם, תשס"ה (על ספרו "הפסנתר הנודד")[2]
- פרס "טבע" לשירה, פסטיבל המשוררים הישראלי ה-7 במטולה, תשס"ד.
- מלגת קרייטמן לבתר-דוקטורט, אוניברסיטת בן-גוריון, 2013-2012.
- מלגת הארי סטאר לבתר-דוקטורט, אוניברסיטת הרווארד, 2011-2010.
- מלגת פולברייט לבתר-דוקטורט, 2011-2010.
- מלגת פרס דן דוד, 2010.
- פרס אריה לובין, האוניברסיטה העברית, 2010.
- מלגת ות"ת ע"ש נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, תשס"ו-תשס"ט.
- פרס דב סדן, אוניברסיטת תל אביב, תשס"ד.
קישורים חיצוניים
- אורי הולנדר, דף שער בספרייה הלאומית
- אורי הולנדר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אורי הולנדר, תווי פני במושבים הרחוקים, באתר ynet, 9 בינואר 2008
- אורי הולנדר, "אין פלא שהסיפורים הכי יפים הם על סוף העולם", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2006
 חגי חיטרון, הגאונות של היידן, תחתוני המשי של ואגנר, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2013- גדעון טיקוצקי, היתרונות המפתיעים של השיעול בקונצרט, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2013
- רבקה שאול בן צבי, / שיר הלל למוזיקה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 בינואר 2014
- אביעד שטיר, פסנתרן ומשורר על פסגת הפרנסוס, באתר הארץ, 12 במרץ 2014
- תלמה אדמון, ההומניסט: על הגבר שרדף שלום עד שהשלטון שלח אליו מתנקשים, באתר מעריב אונליין, 27 במאי 2016
- יואב רוזן, מרחב הכמיהה של אורי הולנדר, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2016
- אורי הולנדר, פרֶנץ' קפקא, סופר יהודי, באתר הארץ, 4 בינואר 2018
- נסים קלדרון, הכתיבה המהבהבת להפליא של אורי הולנדר, באתר הארץ, 24 ביולי 2016
- ב"צ, כדי שיהיה על מה לחשוב אחרי שנמות, באתר הארץ, 19 בפברואר 2007
- אלי הירש, "אורי הולנדר: ימי הקונסרבטוריון התל אביבי", ידיעות אחרונות, 11 בינואר 2008
- אורי הולנדר, שירים: הלילה נבחרתי לנשיא צרפת; שירה בפרוזה, באתר הארץ, 10 במאי 2022
- אורי הולנדר, אדם הולך לו ברחובו והרחוב אומר לו בוא, באתר הארץ, 5 ביולי 2023. על אלון אולארצ'יק כמשורר
הערות שוליים
|
|
