באומנות משורטטת אוֹפּס לרוב כשהיא כורעת, בידה האחת שרביט או שיבולת, ובידה השנייה מחזיקה את קרן השפע.
הפירושים הלטיניים למילה אוֹפּס הם: הרבה (opis), אושר, טוּב, שפע והדר. המילה גם מקורבת למילה אפוּס שפירושה בלטינית הוא עבודה, במובן של עבודת אדמה. מסיבה זו יש המזהים אותה כמקבילה הרומית לאלה היוונית "מָאיה" - אלת ההרים והשדות, אשר על שמה נקרא חודש מאי.
אטימולוגיה
שימוש בשמה
בכתבים הלטיניים של אותה תקופה, נקוב יחיד (אופס) אינו העיד שזאת היא; רק הצורה אופיס משמשת מחברים קלאסיים. לפי פסטוס,
אומרים שהיא אשתו של סטורן ובתו של קיילוס. על ידה קבעו את הארץ, כי הארץ מחלקת את כל הסחורה לסוג האדם.
המקור בלטינית
Opis dicta est coniux Saturni per quam uolerunt terram significare, quia omnes opes humano generi terra tribuit
פירוש שמה
המילה הלטינית אופס פירושה "עושר, סחורה, שפע, מתנות, נימוס, שפע".[1] המילה קשורה גם לאפוס, שפירושה "עבודה", במיוחד במובן של "עבודה על האדמה, חרישה, זריעה".[2] פעילות זו נחשבה לקדושה, ולעיתים קרובות השתתפו בה טקסים דתיים שנועדו להשיג את רצונם הטוב של אלים כתוניים כמו אופס וקונסוס. אופס קשורה גם למילה בסנסקריט ápnas ("סחורה, רכוש").
פולחן
על פי המסורת הרומית, פולחן אופס הוקם על ידי טיטוס טאטיוס, אחד ממלכי רומא הסאבינים.[2] עד מהרה הפכה אופס לפטרונית של עושר, שפע ושגשוג. לאופס היה מקדש מפורסם בקפיטוליום. במקור, פסטיבל התקיים לכבודה של אופס ב-10 באוגוסט. בנוסף, ב-19 בדצמבר (יש האומרים ב-9 בדצמבר), נחגגה האופליה. ב-25 באוגוסט התקיים האופיסונסיביה. אופיסונסיביה היה שם נוסף ששימש לאופס, המציין מתי נזרעה כדור הארץ. פסטיבלים אלו כללו גם פעילויות שנקראו קונסואליה, לכבוד קונסוס, בת זוגה.
