אולימפיאדת לונדון (1908) היא האולימפיאדה הרביעית בעת החדשה. היא נמשכה כמעט שבעה חודשים, מ-27 באפריל עד 31 באוקטובר 1908. השתתפו בתחרויות 2,008 ספורטאים מ-22 מדינות.
תחילה תוכנן כי המשחקים ייערכו ברומא, אך עקב התפרצות הר געש וזוב ב-7 באפריל 1906 והרס העיר נאפולי, הועברו המשחקים ללונדון.
אצטדיון וייט סיטי, בו נערכו המשחקים, יכול היה להכיל 68,000 צופים דבר שנחשב כדבר יוצא דופן באותה עת.
בטקס הפתיחה לא הונפו דגלי שוודיה וארצות הברית. גורמים בהפקה טענו כי הדגלים אבדו, ושתי המדינות הביעו את מחאתן. כמו כן, דגל פינלנד לא הונף גם הוא משום שפינלנד הייתה באותה העת תחת ריבונות רוסית. רוסיה אפשרה לנבחרת פינלנד להתחרות תחת דגל רוסיה. בנסיבות אלו, פינלנד העדיפה להופיע בטקס הפתיחה ללא דגל[1].
באולימפיאדה זו, רצי המרתון התחילו את הריצה בטירת וינדזור על מנת שנכדיה של המלכה אלכסנדרה יוכלו לצפות בפתיחת המירוץ. משום שהיה על הרצים לסיים את המרתון באצטדיון המשחקים, מרחק ריצת המרתון נקבע ל-42.195 מטר, והוא שימש מאוחר יותר כתקן לריצות המרתון העתידיות[1].
בעקבות בעיות שהתעוררו במהלך התחרויות, סוכם בתום האולימפיאדה, כי יש לארגן כללים אחידים לענפי הספורט השונים ולהזמין שופטים לא רק מהמדינה המארחת.
446 אתלטים מ-20 מדינות, השתתפו בתחרויות האתלטיקה.
50 טניסאים מ-10 מדינות, השתתפו בתחרויות הטניס, הן במגרש והן באולם. התחרויות באולם התקיימו לראשונה באולימפיאדה זו.
בתחרות משיכת חבל, זכו 3 קבוצות בריטיות בכל שלוש המדליות. במדליית זהב זכתה קבוצת השוטרים מלונדון, במדליית כסף זכתה קבוצת השוטרים מליברפול ובמדליית ארד קבוצת השוטרים ממשטרת המטרופולין של לונדון. במקומות רביעי וחמישי סיימו הקבוצות מארצות הברית ומשוודיה. האמריקאים שהובסו בקלות על ידי הבריטים, טענו כי הבריטים (שהיו שוטרים לונדוניים) נעלו נעליים מיוחדות שהקנו להם יתרון במשיכה. טענתם נדחתה[1].
100 שחיינים מ-14 מדינות, השתתפו בתחרויות השחייה.
אולימפיאדות שבוטלו: 1916 • 1940 • 1944