אדואר מאנה

אדואר מאנה
Édouard Manet

אדואר מאנה
לידה	23 בינואר 1832 former 10th arrondissement of Paris, צרפת
פטירה	30 באפריל 1883 (בגיל 51) הרובע השמיני של פריז, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות פאסי
מקום לימודים	קולז' רולן
תקופת הפעילות	1859–1882 (כ־23 שנים)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אימפרסיוניזם
הושפע על ידי	תומאס קוטיר, Auguste Boulard
יצירות ידועות	החלילן, ארוחת בוקר על הדשא, Lola de Valence, Street Singer, אולימפיה
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד
צאצאים	Léon Leenhoff
חתימה

אדואר מאנה (בצרפתית: Édouard Manet;‏ 23 בינואר 1832 – 30 באפריל 1883) היה צייר ודפס צרפתי שנחשב לאחד ממבשרי המודרניזם ולאבי האימפרסיוניזם. מאנה נודע בשל יצירותיו שגישרו על הפער שבין ריאליזם לאימפרסיוניזם.

ביוגרפיה

מאנה נולד למשפחה בורגנית בעלת אמצעים, אביו היה משפטן מצליח. מעמדו הכלכלי הקנה לו את האפשרות להביע את דעותיו ומחאותיו מבלי לחשוש לפרנסתו, בניגוד לאמנים אחרים אשר היו תלויים בפטרונים. כנער חלם על קריירה צבאית כקצין-ים אך משנכשל פעמיים בבחינות הקבלה, החל בלימודי האמנות אצל תומא קוטור. נטען כי יצירתו הושפעה בעיקר מהתבוננות ביצירות של אמנים הולנדים וספרדים. ההשפעה מתבטאת בנושאים אותם צייר מאנה ובתיאור הדרמטי של הדמויות. מאנה גם גרם לשערורייה כשהוסיף נשים עירומות לציוריו בצורה חדשה ושונה מתמיד. כך בציורו: Luncheon on the Grass (ארוחת בוקר על הדשא) שם מופיעים גברים לבושים לגמרי ואשה עירומה לצידם כשהאשה אינה משפילה את עיניה, אלא מישירה את מבטה אל הצופה. סוג כזה של ציור לא היה נהוג בתקופה זו, ונחשב לזלזול וחוסר מקצועיות. בציור זה השתמש מאנה באחיו, גיסו לעתיד, באשתו סוזאן ובדוגמנית בשם: ויקטורין מירנט (Victorine Meurent) ציירת בעצמה כמודליסטים עבור הציור. כך גם הטיפול המקוצר, הדומה לשרטוט, חידוש שיצר הבחנה בין מאנה לקורבה (Gustave Courbet) היה נושא למחלוקת. הציור סורב על ידי סלון האמנות הרישמי והוצג ב'סלון המסורבים' (אנ')^[1].

גם ציורו: Olympia (אולימפיה) שיועד לסלון האמנות, בו צוירה זונה עם הבעה גלויה ומודגשת של ביטחון עצמי וללא בושה, עורר שערורייה ומחלוקת גדולים. הציור היווה פרפרזה של מאנה לציורו הידוע של צייר הרנסאנס טיציאן, Venus of Urbino (ונוס מאורבינו), והיה בעייתי משום שהעירום עשה שימוש בפרטי לבוש קטנים כגון סחלב בשערה, צמיד, סרט על צווארה ונעלי פרדה אשר הדגישו את מיניותה ואורח החיים הנוח וחסר המעצורים שלה. באותו הזמן, הסחלבים, השיער המתרומם, החתול השחור וזר פרחים היו כולם סמלים מוכרים של מיניות. ע"פ אנטונין פראוסט (Antonin Proust) עיתונאי ופוליטיקאי מאותה תקופה: "רק אמצעי הזהירות שנקט הממשל מנעו מן הציור להיפגע ולהיקרע" על ידי צופים זועמים שנפגעו.

סיבת מותו של מאנה הייתה עגבת ושיגרון בהם לקה בשנות הארבעים לחייו^[2].

מאפיינים אמנותיים

ארוחת בוקר על הדשא (1863), שמן על בד, מוזיאון ד'אורסי, צרפת

א. השטחה – ציור בצבע אחיד (בהשפעת חיתוכי העץ היפניים). כשמאנה רוצה להבליט משהו הוא צובע בצבע לוקאלי את הרקע בקולוריט.
ב. ניגודים חריפים של אור וצל. מאנה נטש את השיטה המסורתית של הטלת צללים הדרגתיים.
ג. קומפוזיציה חתוכה (בהשפעת המצלמה).
ד. תאורה חזקה (אור שמש, אור חזק וברור).

ציורים מפורסמים

• ארוחת בוקר על הדשא – 1863 – שמן על בד.
• אולימפיה – 1863 – שמן על בד.
• דיוקן אמיל זולא – 1868 – שמן על בד.
• הבר בפולי ברז'ר – 1882 – שמן על בד.
• המחלל (החלילן)

גלריה

• 
  הוצאתו להורג של מקסימיליאן ממקסיקו (1868)
• 
  הבר בפולי ברז'ר (1882)
• 
  בתוך החממה (1879), הגלריה הלאומית הישנה, ברלין
• 
  אולימפיה (1863) .
• 
  דיוקן אמיל זולא (1868) - מוזיאון ד'אורסה
• 
  ויקטורין מירנט בלבוש מטאדור (1862) במוזיאון המטרופוליטן לאמנות
• 
  סיראות (1874) במוזיאון המטרופוליטן לאמנות

לקריאה נוספת

• רוס קינג, משפט פריס, מאנגלית: יותם פלדמן ונעמי כרמל, הוצאת דביר, 2010.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אדואר מאנה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדואר מאנה

• מוזיאון הכט - תמונות נוספות
• פיליפ הנשר, הגרדיאן, מאנה, הצייר שהכניס את השחור לאופנה, באתר הארץ, 22 בינואר 2013
• אדואר מאנה וברת מוריזו: התשוקה שבאומנות מאת ד"ר אורנה ליברמן
• אדואר מאנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אדואר מאנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי אדואר מאנה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אדוארד מאנה (1832-1883), דף שער בספרייה הלאומית
• אדואר מאנה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
• אדואר מאנה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אדואר מאנה, באתר Discogs (באנגלית)

• Édouard Manet, Google Arts & Culture, 2019
• Edouard Manet at Olga's Gallery

הערות שוליים

1. ד"ר אברהם רונן, האנציקלופדיה העברית, ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ג
2. הביוגרפיה של אדואר מונה באתר www.manetedouard.org.