Whitey on the Moon

"Whitey on the Moon"

סינגל בביצוע גיל סקוט-הרון
מתוך האלבום Small Talk at 125th and Lenox
יצא לאור	1970
סוגה	ספוקן וורד
שפה	אנגלית
אורך	1.4 דק'
כתיבה	גיל סקוט-הרון

"Whitey on the Moon" (בתרגום חופשי לעברית: "אדם לבן על הירח") הוא שיר בסגנון ספוקן וורד של גיל סקוט-הרון, שפורסם בשנת 1970, מעט לאחר הנחיתה הראשונה על הירח. השיר שוחרר באלבום הבכורה של סקוט-הרון Small Talk at 125th and Lenox (אנ'). השיר מבקר את הפער העצום בין הנחתת האדם (הלבן) על הירח, תוך שימוש בקדמה טכנולוגית מפוארת, ותוך השקעת מילארדי דולרים; לבין עוני, חובות, ושוליות חברתית, אצל האוכלוסייה השחורה בארצות הברית, והיעדר התייחסות ממשלתית כלפיה. השיר הוצג באופן בולט בסרט הביוגרפי על ניל ארמסטרונג, "האדם הראשון" (2018).

רקע, הקלטה ותוכן

גיל סקוט-הרון בשנת 1986

גיל סקוט-הרון הסביר כי קיבל השראה לכתוב את השיר בהצהרה של הסופר והפעיל אלדריג' קליבר, שטען כי תוכנית החלל מסיחה את דעתה של ארצות הברית מבעיות פנימיות.^[1] סקוט-הרון כתב את השיר בקיץ שלפני הפצתו. אמו של סקוט-הרון הציעה את הפזמון ואת קו הסגירה.

השיר הופץ כרצועה #9 באלבום הבכורה של סקוט-הרון משנת 1970, Small Talk at 125th and Lenox (אנ'), סקוט-הרון מדבר בשיר,^[2] לצד ליווי תופים מסוג שהיה מקובל בשירת הרחוב. השיר קצר ביותר, אורכו פחות משתי דקות. למרות שהאלבום תואר לעיתים קרובות כהקלטה חיה במועדון לילה בניו יורק, הוא הוקלט למעשה באולפן. השיר מספר את על נל, אחותו של היוצר והמבצע סקוט-הרון, שננשכת על ידי חולדה בו בזמן שבו ניל ארמסטרונג נוחת על הירח. לאחר מכן הוא מתאר את החוב הרפואי שנוצר עקב הטיפול בה, וכן את עלות המחיה היקרה, היעדר המשאבים, הקושי לשרוד, והיעדר התייחסות ממשלתית, כל זאת בעוד האדם הלבן על הירח. השיר מסתיים בהבטחה סרקסטית שכאשר יגיעו החשבונות הבאים, סקוט-הרון ישלח אותם ב"דואר אוויר מיוחד לאדם הלבן על הירח".

השורות הראשונות של השיר מתחילות כך:

A rat done bit my sister Nell.

(with Whitey on the moon)

Her face and arms began to swell.

(and Whitey's on the moon)

I can't pay no doctor bill.

(but Whitey's on the moon)

Ten years from now I'll be paying still.

(while Whitey's on the moon)

תרגום לעברית:

חולדה נשכה את אחותי נל.

(כשאדם לבן על הירח)

פניה וזרועותיה החלו להתנפח.

(ולבנים על הירח)

אני לא יכול לשלם את החשבון הרפואי.

(אבל לבן על הירח)

בעוד עשר שנים עדיין אשלם.

(בעוד לבנים על הירח)

רקע חברתי

באז אולדרין בנחיתה על הירח, 1969

בשנת 1968, הוכרזו כל צורות ההפרדה הגזעית הוכרזו כלא חוקתיות על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית. עד אז, הייתה הפרדה גזעית רשמית וחוקית בבתי הספר, עסקים, צבא ארצות הברית, שירותים אזרחיים ובממשלה. זאת בנוסף לשירותים ציבוריים נפרדים, ברזיות מים נפרדות ועוד. למרות מדיניות נפרד אבל שווה, בפועל לא היה תקצוב שווה לאוכלוסייה האפרו-אמריקאית, שהופלתה הן על ידי האוכלוסייה הלבנה והן על ידי גורמי ממשל. האפליה החוקית בוטלה, אך בפועל נדרשו עוד עשורים להדבקת הפער הגדול בין מעמד הביניים לבין אוכלוסיות השוליים בארצות הברית.

בשנת 1969, השנה בה נחת האדם על הירח, עדיין הייתה בארצות הברית אפליה נרחבת כלפי האוכלוסייה האפרו-אמריקאית. ההפרדה הגזעית המוסדית הסתיימה, כפרקטיקה רשמית, זה עתה, באמצעות מאבקם של פעילים בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית כגון רוזה פארקס ומרטין לותר קינג.

ניתוח, קבלה ושימוש חוזר

השיר תואר כממחיש אפרו-פוטוריזם וכ"מחשבה חברתית שחורה הנוגעת ל"תרבות, טכנולוגיה ודברים הבאים".^[3] השיר מותח ביקורת על תוכנית החלל האמריקאית, על ידי שימוש רב ללא כל פרופורציה, במיליארדי דולרים מכספי הממשלה לתוכנית החלל, בעוד אין השקעה או התייחסות ממשלתית מספקת לאוכלוסיית האמריקאים השחורים. השיר מזהה את ההזנחה מצד הממשלה כסיבת העוני, טיעון שהושמע גם משיר מרווין גיי משנת 1971 Blues City City (Make Me Wanna Holler), ובה נחקר מי נהנה מתוכנית החלל.^[4] הקשר שרומז סקוט-הרון בין קפיטליזם בארצות הברית לעוני, הרס סביבתי, ומיליטריזם היו נושאים שנמצאו גם ביצירות אחרות שלו. במהלך שנות השבעים, התפישה שהמדינה מוציאה יותר מדי על תוכנית החלל שלה הייתה נפוצה בארצות הברית, והייתה משותפת אף לפוליטיקאים כולל הנשיא ריצ'רד ניקסון.^[5] ביקורת זו על תוכנית החלל תוארה על ידי המבקרים כמי שמגיעה לתמצית שלה ב"Whitey on the Moon.^[6]

בכתבה שפורסמה בכתב העט לפרשנות ספרותית ותרבותית האטלנטיק לאחר מותו של סקוט-הרון בשנת 2011, כותב המבקר אלכסיס מדריגל, כי "השיר הוציא את טיסות החלל מהתחום המופשט, האוניברסלי שבו אנו רוצים למקם את הישגינו הטכניים". מדריגל מוסיף כי השיר העלה שאלות לגבי "איזו אמריקה" קיבלה את "תהילת הנחיתה של הירח", ועל חשבון מי באו העלויות הגבוהות של הצבת "לבן על הירח".^[7] ביוגרפיה של סקוט-הרון משנת 2014 תיארה את "ווייטי על הירח" כ"פנינה של שיר פרוזה "שהתקבל בצורה ביקורתית, וכי זו הייתה נקודת נגד חזקה לסיקור המעריץ והנפעם על הנחיתה על הירח.^[1]

הסרט האדם הראשון (2018), סרט ביוגרפי אודות ניל ארמסטרונג, מציג באופן בולט את היצירה "לבן על הירח". הבמאי דמיאן שאזל והסופר ג'וש זינגר ביקשו להציג את הרגשות המורכבות ביחס לתוכנית, ואת עמדת המתנגדים לה, הנובעת מביקורת חברתית. השיר מוצג בצורה בולטת גם לאורך כל הפרק השני בסדרה "ארץ לאבקראפט", ושם הפרק הוא כשם השיר.

ראו גם

• תרבות אפרו-אמריקאית

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "Whitey on the Moon" באתר מיוזיק בריינז
• מילות השיר "Whitey on the Moon" באתר Genius
• סרטון השיר "Whitey on the Moon" באתר יוטיוב
• Joseph M. Thompson, Whitey on the Moon ‏16 במרץ 2018

הערות שוליים

1. Baram, Marcus (2014). Gil Scott-Heron: Pieces of a Man. St. Martin's Publishing Group. pp. 72–75. ISBN 978-1-250-01279-1.
2. "Gil Scott-Heron Whitey on the Moon". AllMusic. נבדק ב-4 ביוני 2020.
3. Loyd, Jenna M. (2015). "'Whitey on the Moon': Space, Race, and the Crisis of Black Mobility". Mobile Desires: The Politics and Erotics of Mobility Justice. Palgrave Macmillan. pp. 41–52. (נדרשת הרשמה)
4. Rao, Sonia (13 באוקטובר 2018). "Why 'First Man' prominently features Gil Scott-Heron's spoken-word poem 'Whitey on the Moon'". The Washington Post. נבדק ב-4 ביוני 2020.
5. Arlin Crotts (2014). The New Moon: Water, Exploration, and Future Habitation. Cambridge University Press. pp. 71–72. ISBN 978-0-521-76224-3.
6. Frédéric Regard (2015). Arctic Exploration in the Nineteenth Century: Discovering the Northwest Passage. Routledge. pp. 11–12. ISBN 978-1-317-32152-1.
7. Madrigal, Alexis C. (28 במאי 2011). "Gil Scott-Heron's Poem, 'Whitey on the Moon'". The Atlantic. נבדק ב-4 ביוני 2020.