Sleeping with the Past

Sleeping with the Past
אלבום אולפן מאת אלטון ג'ון
יצא לאור 29 באוגוסט 1989
הוקלט נובמבר 1988– מרץ 1989
אולפני פוק[1], רנדרס (אנ') שבדנמרק
סוגה פופ[2]
שפה אנגלית
אורך 47:43
חברת תקליטים MCA רקורדס (ארצות הברית)
רוקט (אנ') (הממלכה המאוחדת)
הפקה כריס תומאס (אנ')
כרונולוגיית אלבומים של אלטון ג'ון
Reg Strikes Back
(1988) 		Sleeping with the Past
(1989) 		To Be Continued...
(1990)
סינגלים מ-Sleeping with the Past
  1. "Healing Hands"
    תאריך יציאה: 5 ביולי 1989 (הוצאה ראשונה)
    23 ביוני 1990 (הוצאה שנייה)
  2. "Sacrifice"
    תאריך יציאה: אוקטובר 1989 (הוצאה ראשונה)
    מאי 1990 (הוצאה שנייה)
  3. "Club at the End of the Street"
    תאריך יציאה: מרץ 1990
  4. "Whispers"
    תאריך יציאה: אוקטובר 1990

"Sleeping with the Past" (בתרגום חופשי: "לישון עם העבר") הוא אלבום האולפן ה־22 של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, שיצא לאור ב־29 באוגוסט 1989. האלבום כולל את השירים "Sacrifice" ו־"Healing Hands", שיצאו כסינגל צד א' כפול והיו לסינגל הסולו הראשון של ג'ון שהגיע למקום הראשון במולדתו בריטניה. הצלחת הסינגל סייעה גם לאלבום להגיע למקום הראשון במדינה זו, לראשונה מאז Greatest Hits (אנ') ‏(1974). "Sleeping with the Past" היה גם לאלבום הפלטינה הראשון של ג'ון בבריטניה מאז Ice on Fire (אנ') ‏(1985). בארצות הברית, הוא הוסמך כאלבום זהב באוקטובר 1989 וכאלבום פלטינה באפריל 1990, על ידי RIAA. הוא נמכר היטב גם במדינות נוספות והפך לנמכר ביותר מבין אלבומי שנות ה־80 של ג'ון[3].

הקלידן גאי בבילון ערך את הופעת הבכורה שלו באלבום וניגן עם ג'ון במשך 20 השנים הבאות, בעוד שהגיטריסט והקלידן פרד מנדל (אנ') עזב את הלהקה מעט אחר האלבום.

ג'ון נכנס לתהליך גמילה ב־1990.

בכתיבת השירים נעשו מחוות לאומני הרית'ם אנד בלוז מרווין גיי, אוטיס רדינג וסם קוק, שג'ון וטופין העריצו והתכוונו לשאוב השראה מסגנונם בהכנת האלבום.

רקע

לאחר הצלחת An Innocent Man (אנ') של בילי ג'ואל החליטו גם ג'ון וטופין לעשות מחווה לצליל הסול של שנות ה־60 וה־70, שממנו שאבו השראה כבני נוער ובו התנסה ג'ון עוד לפני שהכיר את טופין, כשניגן במועדוני לילה בשנות ה־60 – ומכאן שם האלבום[4]. טופין כתב שירים לאחר שהקשיב לשירי מוזיקת נשמה משנות ה־60. הוא אף ציין את שמות האומנים או השירים שאת סגנונם ניסה לחקות. כפי שנהגו במשך כל שנות עבודתם המשותפת, ג'ון הלחין מוזיקה לשירים שכתב טופין. עם זאת (וכפי שקרה לא אחת בעבודתם), הלחנים של ג'ון התרחקו לעיתים מהקו שהתווה טופין במילים. על כל פנים, התוצאה הייתה אלבום מגובש עם תמה עקבית, הן מבחינה לירית הן מבחינה מוזיקלית[5].

"Sleeping with the Past" הוא האלבום השני (לאחר קודמו מהשנה שעברה, Reg Strikes Back (אנ')) שבו ג'ון ניגן בפסנתר אלקטרוני Roland RD-1000 (אנ') במקום בפסנתר[6]. ג'ון השתמש בכלי בקידום המכירות של האלבום ובסיבוב ההופעות שלו.

דייווי ג'ונסטון (אנ') הוא הנגן היחיד מהלהקה הוותיקה של ג'ון שהשתתף באלבום. הקלידן גאי בבילון ערך את הופעת הבכורה שלו באלבום, הצטרף ללהקת ההופעות של ג'ון וניגן עבורו במשך 20 השנים הבאות.

כמה חודשים לאחר צאת האלבום לאור, ג'ון ייחס את ההצלחה היצירתית שלו לוודאות שכמה פרקים לא נעימים בחייו, כגון הקרב עם "הסאן", מתקרבים לסיום. ב־1989 אמר: ”זה האלבום הראשון שעשיתי בלי שום לחצים שריחפו מעליי... כשהתחלתי אותו, ידעתי שהחיים האישיים שלי עמדו להתבהר”. חרף בעיותיו החריפות שכללו בולימיה והתמכרויות לסמים ולאלכוהול, ג'ון סיפר שעשה מאמץ, ואף הצליח, להיות פיכח בזמן הקלטת האלבום. מכל מקום, הוא לא החזיק בכך מעמד זמן רב: הוא התמוטט על הבמה בשבוע הראשון של סיבוב ההופעות של האלבום (אנ')[5].

האלבום יצא לאור בשלב מאוחר יחסית, חודש לאחר תחילתו של סיבוב ההופעות (שהתחיל בארצות הברית), תוך שחברת התקליטים, MCA רקורדס, בקושי מקדמת אותו. הדבר הכעיס מאוד את ג'ון. הוא ביטל תאריכי הופעות וראיונות. במהלך ההופעה האחרונה של הרגל הראשונה בארצות הברית, שהתקיימה ב־18 באוקטובר 1989 בניו הייבן, הוא הודיע שלא יבצע שירים מהאלבום החדש, מכיוון ש־"MCA" לא מקדמת אותו[7].

"Love Is a Cannibal" הוקלט במהלך הקלטות האלבום, אך לא נכלל בגרסה הסופית שלו. השיר יצא כצד ב' של הסינגל "Sacrifice" בהוצאה הראשונה שלו ונכלל כשיר בונוס בהוצאה המחודשת של האלבום, על ידי "PolyGram" (אנ') ב־1998. השיר נכלל בפסקול הסרט "מכסחי השדים 2"[8].

וינונה ג'אד (אנ') הקליטה גרסת כיסוי קאנטרי עכשווית ל־"Stone's Throw from Hurtin", שנכללה בסרט "Leap of Faith" (אנ') ‏(1992) בכיכובו של סטיב מרטין[9].

ביקורת והצלחה

דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [10]
שיקגו טריביון [11]
Hi-Fi News & Record Review (אנ') A:1‏[12]
לוס אנג'לס טיימס [2]

חרף ביקורות פושרות שקיבל ממבקרי המוזיקה, הקהל אהב מאוד את האלבום. עם יציאתו הגיע האלבום למקום השישי במצעד האלבומים הבריטי. הסינגל "Sacrifice" הגיע עם יציאתו למקום ה־55 בבריטניה ולמקום ה־18 בארצות הברית, במרץ 1990. באמצע שנת 1990 התחיל הדי ג'יי האנגלי סטיב רייט (אנ') להשמיע את "Sacrifice" פעמים רבות ב־BBC Radio 1 (אנ'), ובעקבותיו עשו כן די ג'יים רבים נוספים. בעקבות ההשמעות הרבות, יצא הסינגל מחדש (יחד עם "Healing Hands", כצד א' כפול) ביוני 1990 והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי[13], ובכך היה לסינגל הסולו הראשון של ג'ון שהגיע למקום הראשון במצעד זה[א]. הוא נשאר במקום הראשון במשך חמישה שבועות. עם ההוצאה השנייה של הסינגל הגיע ג'ון בפעם הראשונה גם למקום הראשון בצרפת. בעקבות ההצלחה המחודשת של הסינגל, גם האלבום טיפס בחזרה במעלה מצעד האלבומים הבריטי והגיע למקום הראשון בו זמן קצר לאחר מכן. האלבום אף נהיה לאלבום האולפן הנמכר ביותר של ג'ון בבריטניה, עם הישג של פלטינה x‏3[14].

בנוסף לסינגלים "Sacrifice" ו־"Healing Hands", שהיו סינגלים הן בארצות הברית הן בבריטניה, השירים "Whispers" ו־"Blue Avenue" יצאו כסינגלים בחלקים מאירופה הקונטיננטלית. "Whispers" הגיע למקום ה־11 בצרפת, תוך ש־"Blue Avenue" הגיע לטופ־75 בהולנד. "Blue Avenue" מתאר את כישלון נישואיו לרנאטה בלואל[15].

ג'ון אהב מאוד את האלבום, ובשנת יציאתו לאור אף תיאר אותו במילים: ”האלבום החזק ביותר שאי פעם עשינו”[16].

רשימת השירים

מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.

צד א'
מס' שם משך
1. Durban Deep 5:32
2. Healing Hands 4:23
3. Whispers 5:28
4. Club at the End of the Street 4:49
5. Sleeping with the Past 4:58
צד ב'
מס' שם משך
1. Stone's Throw from Hurtin' 4:55
2. Sacrifice 5:07
3. I Never Knew Her Name 3:31
4. Amazes Me 4:39
5. Blue Avenue 4:21
משך כולל:
 47:43
  • צד א' וצד ב' צורפו כרצועות 1–10 במהדורות התקליטור.

רצועות בונוס (ההנפקה מחדש של "Polygram International" ב־1998)

מס' שם משך
11. Dancing in the End Zone 3:53
12. Love Is a Cannibal 3:52
משך כולל:
 55:28
  • הגרסה של "Durban Deep" שבמהדורת הרימסטר מ־1998 כוללת מיקס קולי אחר, ארוך מעט יותר מזה שבגרסת האלבום המקורית (הדעיכה (אנ') בסוף השיר נמשכת כ־10 שניות יותר).

צדדי ב'

שם השיר פורמט
"Sad Songs (Say So Much)" (הופעה חיה בוורונה) "Healing Hands" תקליטור (בריטניה)
"Dancing in the End Zone" ‏"Healing Hands" ‏12 אינץ' / תקליטור (בריטניה), 7 אינץ' (ארצות הברית / בריטניה)
"Love Is a Cannibal" ‏"Sacrifice" ‏12 אינץ' / תקליטור (בריטניה), 7 אינץ' (ארצות הברית / בריטניה)
"Give Peace a Chance" ‏"Club at the End of the Street" ‏7 אינץ' / 12 אינץ' / תקליטור (בריטניה)
"I Don't Wanna Go on with You Like That" (הופעה חיה בוורונה) ‏"Club at the End of the Street" ‏12 אינץ' / תקליטור (בריטניה)
"Healing Hands" (רמיקס שפּ פטיבון הידוע גם בשם מיקס Healing Hands) ‏"Healing Hands" ‏12 אינץ' (בריטניה)

משתתפים

מספרי הרצועות מתייחסים למהדורות התקליטור והמהדורות הדיגיטליות של האלבום.

הפקה

מצעדים

מצעדים שבועיים

‏
‏‏  מצעד שבועי (1989)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 5[18]
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 2[17]
ארצות הברית בילבורד 200 23[19]
גרמניה GfK – טופ 100 9[21]
דנמרק היטליסטן 7
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 5[22]
הונגריה Mahasz 25[23]
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 1[20]
נורווגיה VG-lista 7[24]
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1[25]
ספרד PROMUSICAE 3[26]
צרפת SNEP 2
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 23
שוודיה סוורייטופליסטן 23[27]
שווייץ המצעד השווייצרי 1[28]

מצעדים שנתיים

‏
‏‏  מצעד שנתי (1989)
מדינה מצעד מיקום שיא
צרפת SNEP 7[29]
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 63[30]
שווייץ המצעד השווייצרי 23[31]


‏
‏‏  מצעד שנתי (1990)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 8[32]
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 82[34]
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 9[33]

נתוני מכירות

מדינה הסמכה יחידות מאושרות / מכירות
אוסטריה (IFPI אוסטריה)[35] זהב 25,000*
אוסטרליה (ARIA)[36] פלטינה ×4 280,000^
איטליה (FIMI)[35] פלטינה ×2 –
ארצות הברית (RIAA)[37] פלטינה 1,000,000^
בלגיה (BEA)[35] זהב 25,000*
ברזיל (Pro-Música Brasil)[38] זהב 100,000*
הממלכה המאוחדת (BPI)[14] פלטינה ×3 900,000^
גרמניה (BVMI)[39] זהב 250,000^
הולנד (NVPI)[40] זהב 50,000^
יפן – 112,900[41]
ניו זילנד (RMNZ)[42] פלטינה ×2 30,000^
ספרד (PROMUSICAE)

[43]

פלטינה 100,000^
צרפת (SNEP)[44] פלטינה 387,100[45]
קנדה (Music Canada)[46] פלטינה ×2 200,000^
שווייץ (IFPI שווייץ)[47] פלטינה ×2 100,000^
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד
*אומדן המכירות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ ב־1976 הגיע למקום הראשון עם קיקי די בשיר Don't Go Breaking My Heart (אנ').

הערות שוליים

  1. ^ האולפן הדני האגדי שהקליטו בו "ג'ודס פריסט", גרי מור ו"משוגע" נהרס בשריפה, באתר blabbermouth.net, ‏30 בדצמבר 2020, בדיקה אחרונה ב־12 באוגוסט 2021
  2. ^ 1 2 מייק בוהם, ביקורת "לוס אנג'לס טיימס", באתר לוס אנג'לס טיימס, ‏27 באוגוסט 1989, בדיקה אחרונה ב־10 באוקטובר 2021
  3. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John from A – Z, כריכה רכה, Praeger, 1996, עמ' 143, ISBN 978-0-275-95698-1
  4. ^ הערות אלבום "Elton: Jewel Box", ‏2020, עמ' 90
  5. ^ 1 2 Elizabeth J. Rosenthal, His Song: The Musical Journey of Elton John, מהדורה ראשונה, Billboard Books, 2001, עמ' 311–317, ISBN 0-8230-8893-6
  6. ^ הערות אלבום "Sleeping with the Past"
  7. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John from A – Z, כריכה רכה, Praeger, 1996, עמ' 142, ISBN 978-0-275-95698-1
  8. ^ נייט פטרין, ‏Something Strange Indeed: The Music Of Ghostbusters, באתר stereogum.com, ‏30 ביוני 2016, אורכב מהמקור ב־24 במאי 2019, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2021
  9. ^ STEVE HOCHMAN, J. MARTIN MCOMBER AND DENNIS HUNT, ‏House of Pain’s Erik Shrody just started..., באתר לוס אנג'לס טיימס, ‏1 בנובמבר 1992, בדיקה אחרונה ב־10 באוקטובר 2021
  10. ^ ויליאם רולמן, ביקורת ‏"AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה ב־10 באוקטובר 2021
  11. ^ מארק קארו, ביקורת "שיקגו טריביון", באתר שיקגו טריביון, ‏30 בנובמבר 1989, בדיקה אחרונה ב־10 באוקטובר 2021
  12. ^ נוויל פארמר, ביקורת "Hi-Fi News & Record Review", כרך 34 גיליון 12 עמ' 141, קרוידון (אנ'): Link House Magazines Ltd‏, ISSN‏ 0142-6230, באתר World Radio History, דצמבר 1989, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  13. ^ ‏SACRIFICE/HEALING HANDS – מקום ראשון במצעד הסינגלים הבריטי, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־10 באוקטובר 2021
  14. ^ 1 2 מכירות בבריטניה, באתר איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי, יש לבחור "BRIT Certified" בתפריט. ב־"Format" יש לבחור "Albums". ב־"Search BPI awards" יש לכתוב את שם האלבום, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  15. ^ Claude Bernardin & Tom Stanton, Rocket Man: Elton John from A – Z, כריכה רכה, Praeger, 1996, עמ' 170, ISBN 978-0-275-95698-1
  16. ^ 1 2 ג'ון פ. היגינס, ‏30 שנים ל־"Sleeping With The Past" (במידת הצורך יש ללחוץ על "CONTINUE TO SITE"), באתר eltonjohn.com, ‏2 בספטמבר 2019, בדיקה אחרונה ב־11 באוקטובר 2021
  17. ^ המצעד האוסטרלי, באתר australian-charts.com, בדיקה אחרונה ב־17 באוגוסט 2021
  18. ^ המצעד האוסטרי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  19. ^ המצעד האמריקאי בילבורד 200, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־20 בנובמבר 2021
  20. ^ המצעד הבריטי, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  21. ^ המצעד הגרמני (יש להקליד את שם האלבום בשורת החיפוש ולאחר מכן ללחוץ על "Album"), באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  22. ^ המצעד ההולנדי, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  23. ^ המצעד ההונגרי, באתר slagerlistak.hu, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  24. ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  25. ^ המצעד הניו זילנדי, באתר charts.nz, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  26. ^ Fernando Salaverri, Sólo éxitos: año a año, 1959–2002, מהדורה ראשונה, ספרד: Fundación Autor-SGAE, ISBN 8480486392
  27. ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה ב־25 באוגוסט 2021
  28. ^ המצעד השווייצרי, באתר hitparade.ch, בדיקה אחרונה ב־25 באוגוסט 2021
  29. ^ המצעד הצרפתי השנתי (1989) (Les Albums (CD) de 1989 par InfoDisc), באתר וייבאק מאשין, אורכב מה מקור ב־23 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה ב־26 באוגוסט 2021
  30. ^ המצעד הקנדי השנתי של RPM – ‏Top Albums/CDs כרך 51 מס' 8, 23 בדצמבר 1989 (RPM Top 100 Albums of 1989), באתר וייבאק מאשין, אורכב מה מקור ב־31 בדצמבר 2013, בדיקה אחרונה ב־26 באוגוסט 2021
  31. ^ המצעד השווייצרי השנתי (1989) (Hitparade.ch – Schweizer Jahreshitparade 1989), באתר hitparade.ch, בדיקה אחרונה ב־19 באוגוסט 2021
  32. ^ המצעד האוסטרלי השנתי (1990), באתר aria.com.au, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  33. ^ המצעד הבריטי השנתי (1990), באתר וייבאק מאשין, אורכב מהמקור ב־11 בינואר 2012, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  34. ^ המצעד ההולנדי השנתי (1990), באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  35. ^ 1 2 3 הסמכות זהב ופלטינה, באתר World Radio History (מוזיקה & מדיה), ‏28 ביולי 1990, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  36. ^ מכירות באוסטרליה, באתר וייבאק מאשין, אורכב מה מקור ב־3 באוגוסט 2020, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  37. ^ מכירות בארצות הברית, באתר RIAA, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  38. ^ מכירות בברזיל, באתר Pro-Música Brasil, בדיקה אחרונה ב־2 בספטמבר 2021
  39. ^ מכירות בגרמניה, באתר musikindustrie.de, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  40. ^ מכירות בהולנד, באתר nvpi.nl, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  41. ^ Oricon Album Chart Book: Complete Edition 1970–2005, Roppongi, Tokyo: Oricon Entertainment, 2006, ISBN 4-87131-077-9
  42. ^ מכירות בניו זילנד, באתר nztop40.co.nz, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  43. ^ מכירות בספרד (קובץ PDF), באתר World Radio History (מוזיקה & מדיה), ‏22 בדצמבר 1990, בדיקה אחרונה ב־5 בספטמבר 2021
  44. ^ פלטינה בצרפת, באתר infodisc.fr, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  45. ^ מכירות בצרפת, באתר וייבאק מאשין, אורכב מה מקור ב־8 במרץ 2020, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  46. ^ הסמכות אלבומים בקנדה –ג'ון – לישון עם העבר, באתר musiccanada.com, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021
  47. ^ מכירות בשווייץ, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־3 בספטמבר 2021

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!