תרשים סכמטי של שכבות התאים ברשתית (האור נכנס מצד שמאל של התמונה). תאי הגנגליון נמצאים בקצה השמאלי, התאים קולטי האור הם בקצה הימני, והתאים הדו-קוטביים מסומנים באדום
תאים דו-קוטביים מקשרים בין מוצא התאים קולטי-האור ברשתית לבין מבוא תאי הגנגליון, ומעבירים אותות ביניהם בצורה ישירה או בצורה לא-ישירה. הם נקראים דו-קוטביים בשל שתי השלוחות שיוצאות מגוף התא, כשאחת יוצרת סינפסה עם תא קנה או עם תא מדוך (אבל לא עם שניהם), ואף עם תא אופקי, והשלוחה השנייה – עם תאי גנגליון. האותות המגיעים אל תא דו-קוטבי, מתא קולט-אור או מתא אופקי מועברים הלאה אל תאי הגנגליון באמצעות פוטנציאלים מדורגים מקומיים.
פירוט תכונות
תאים דו-קוטביים מסווגים על פי סוג התאים קולטי-האור שמתקשרים איתם. ישנם בערך 10 צורות נבדלות של תאים דו-קוטביים מדוכיים, אבל סוג אחד בלבד של תא דו-קוטבי קני, וזאת בשל היותו צעיר יותר יחסית מבחינה אבולוציונית.
יתרה מזאת, תאים אלה מתחלקים לשתי קבוצות שונות, מרכז-'דולק' או 'דולק' (ON-center or ON) ומרכז-'כבוי' או 'כבוי' (OFF-center or OFF), לפי תגובתם לגלוטמאט
(glutamate) שמופרש מתאים קולטי אור. כשאור פוגע בתא קולט אור, התא עובר היפרפולריזציה, ומשחרר פחות גלוטמאט מאשר במצב הקבע שלו (ללא עירור על ידי אור). תא דו-קוטבי מסוג 'דולק' יגיב לשינוי כזה בדפולריזציה, ואילו תא דו-קוטבי מסוג 'כבוי' יגיב לו בהיפרפולריזציה.
תכונות תפקודיות
תאים דו-קוטביים מאפשרים העברה יעילה של מידע בין תאי קנה ותאי מדוך לבין תאי גנגליון, כך שמעורבותם של התאים האופקיים ותאי אמקרין לכאורה רק מסבכת את העניינים במידת מה. אבל לא כך. תאים אופקיים פועלים באופן שיוצר עיכוב צדי (lateral inhibition) ומביאים לעיכוב מרכז-היקף אותו ניתן לראות בבירור בשדות הקלט ברשתית. גם תאי אמקרין פועלים באורח דומה, אם כי תפקידם טרם הוברר לגמרי.
המנגנון שיוצר את מרכז שדה הקלט של תא דו-קוטבי ידוע למדי: עצבוב ישיר של תא קולט האור שמעליו באמצעות קולטן מטבוטרופי ('דולק') או קולטן יונוטרופי ('כבוי'). אולם, המנגנון שיוצר היקף חד-צבעי של אותו שדה קלט, כלומר כזה שמגיב רק לאחד משלושת תחומי אורכי-הגל, עדיין נחקר. כך גם הרצף המדויק של הקולטנים והמולקולות המעורבות בתפקודו של תא אופקי טרם הוברר, מלבד העובדה שלו תפקיד מרכזי בתהליך עיבוד ראשוני של המידע החזותי שמגיע לרשתית.
