המונח "שפ"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'שפ"ח (1627–1628), ראו ה'שפ"ח.
שירות פסיכולוגי ייעוצי (בראשי תיבות: שפ"י) הוא אגף במשרד החינוך, שתפקידו לתת שירותי פסיכולוגיה חינוכית וייעוץ חינוכי לתלמידים, הורים, מורים ואנשי חינוך העובדים במערכת החינוך. אנשי המקצוע של האגף פועלים בבתי ספר ובשירותים הפסיכולוגים החינוכיים (שפ"ח) בכל רחבי הארץ.
מטרות ותפקידים
המטרה של שפ"י היא קידום התפתחותו של כל תלמיד תוך דאגה למיצוי הפוטנציאל השכלי, החברתי והרגשי שלו. בעלי המקצוע המשתייכים לשפ"י הם פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים, והם פועלים בתוך בתי הספר כדי לקדם מטרה זו. שפ"י עוסק בארבעה היבטים המשפיעים על התפתחות מערכת החינוך והתלמידים המתפקדים בה: היבט אישי של התלמיד כפרט (תוך-אישי, בין-אישי, רגשי וקוגניטיבי); היבט מערכתי של המסגרת החינוכית; היבט של תהליכי ההוראה והלמידה; והיבט משפחתי וקהילתי.
שפ"י פועל, בין השאר, על פי הגישה המערכתית, הרואה את הפרט כחלק ממערכות חברתיות שונות - משפחה, כיתה, בית ספר והסביבה הקהילתית. לכן תפקידם של היועצים והפסיכולוגים החינוכיים הוא לשפר את מקצועיותם ומיומנותם של המורים בתחומי בריאות הנפש, דבר שיוכל לאפשר אקלים כיתה המעודד צמיחה, ויוכל לתרום ללמידה ולתפקוד החברתי של התלמידים. במקרים של קשיים הקשורים לתלמידים ספציפיים, מעניק שפ"י גם שירותי טיפול וייעוץ פרטניים לתלמידים ולהוריהם, כאשר הם מצויים במצב בו קיימים גורמים הפוגעים בהתפתחותם התקינה.
הנהלת שפ"י עובדת מול קובעי המדיניות במשרד החינוך, התרבות והספורט, ומסייעת להם בקבלת החלטות המכוונות לטובתו של הילד ולבריאותו הנפשית. שפ"י הוא הגוף המוביל במשרד החינוך את הטיפול בנושאים כגון קידום אקלים בית ספר ומניעת אלימות; כישורי חיים; מניעת שימוש לרעה בסמים, אלכוהול וטבק; מיניות, מגדר ומשפחה; מניעת התעללות בילדים ופגיעות מיניות; מצבי לחץ וחירום במערכת החינוך; ליקויי למידה; וילדים בסיכון. נושאים אלו מטופלים על ידי אנשי המקצוע של שפ"י, ברמה של מניעה מראש וכן התערבות טיפולית כשהיא נדרשת.
חלק מתפקידי שפ"י הוגדרו בחוק, למשל הוגדר כי יש לכלול פסיכולוגים חינוכיים בוועדות השמה ובוועדות ערר, הפועלות מתוקף חוק חינוך מיוחד,[1] וגם בחוק השילוב הוגדרו מספר תפקידים לפסיכולוגים וליועצים החינוכיים ביישום החוק; ראש היחידה למניעת התעללות בילדים של שפ"י הוסמך על ידי משרד החינוך לבצע את חובת היידוע (על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון מספר 7); בחוזרי מנכ"ל רבים של מנכ"לי משרד החינוך, בהם מובהרים היבטים הקשורים לתחום בריאות הנפש של התלמידים, הוגדרו תפקידים לפסיכולוג וליועץ החינוכי; ועוד.
מבנה
בשפ"י שלושה אגפים: אגף פסיכולוגיה, אגף ייעוץ ואגף תוכניות סיוע ומניעה. כן קיימות בו מספר יחידות נוספות: גף ליקויי למידה, היחידה למצבי לחץ וחירום, והיחידה למחקר והערכה. באגף תוכניות סיוע ומניעה פעילות יחידות כגון היחידה למניעת התעללות בילדים (הוקמה לאחר תיקון מספר 26 לחוק העונשין, 1989, המכונה חוק חובת הדיווח, בשל הצורך להכשיר את אנשי החינוך להכיר את חובותיהם על פי חוק זה), והיחידה למניעת סמים, טבק ואלכוהול (לאחר חקיקת חוק הרשות למלחמה בסמים).
השירות כולל כ-7,800 אנשי מקצוע, מתוכם כ-2800 פסיכולוגים חינוכיים, העובדים ב-261 שירותים פסיכולוגיים חינוכיים (שפ"ח) ברשויות המקומיות בישראל; וכ-5,000 יועצים חינוכיים, העובדים בבתי הספר.[2]
יועצים חינוכיים
ערך מורחב – יועץ חינוכי
יועץ חינוכי, המכונה לעיתים "יועץ בית הספר", הוא מורה-יועץ, שעוסק בייעוץ חינוכי בבתי ספר או בגני ילדים. יועצים מסייעים לתלמידים בתהליכי התפתחות נורמטיביים, כמו גם בקשיי הסתגלות ובמצבי דחק היוצרים בעיות שונות בתהליך הצמיחה האישית שלהם. היועץ עוסק בפיתוח צוות בית ספרי, פיתוח והטמעת תוכניות התערבות ומניעה, ייעוץ לתלמיד, להורים, למורים ולהנהלה, וכן סיוע בבית הספר במצבי משבר וחירום.
פסיכולוגים חינוכיים
- ערך מורחב – פסיכולוגיה חינוכית
הפסיכולוג החינוכי, המכונה לעיתים "פסיכולוג בית הספר", עוסק בתהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט במסגרת החינוכית, ובתחומים כגון יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה והפסיכולוגיה החברתית של בתי ספר כמסגרות ארגוניות. פסיכולוגים חינוכיים בישראל עובדים בבתי הספר ובגני הילדים במסגרת שירותים פסיכולוגים חינוכיים (שפ"חים) שקיימים בכל רשות מקומית. הם עוסקים במגוון בעיות שעולות אצל תלמידים, הדרכות הורים ואבחונים פסיכולוגיים ופסיכודידקטיים, וכן בעבודה ייעוצית שוטפת עם מורים, מנהלים וצוותים חינוכיים בבתי הספר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
