ישיבת פיקוד בדרום לבנון לאחר החטיפה. נוכחים: מפקד פיקוד צפון אלוף אורי אור (יושב מימין קרוב), שר הביטחון רב-אלוף יצחק רבין (במרכז מימין), מתאם פעולות ישראל בלבנון אורי לוברני (במרכז משמאל), מפקד אוגדה 91 אילן בירן (יושב משמאל)שר הביטחון יצחק רבין יחד עם מפקד יק"לדני רוטשילד בסיור בדרום לבנון בעקבות החטיפה.
לאחר שנים נוספות של משא ומתן, ב-21 ביולי1996, הוחזרו גופות שני החיילים לישראל, במסגרת עסקה בתיווך גרמני, בה העבירה ישראל לחזבאללה 40 עצירים לבנונים מכלא אל-ח'יאם[1] ואת גופותיהם של 123 מחבלים שבהן החזיקה. גופות שני החיילים הוטסו תחילה לגרמניה ולאחר זיהוין שם הובאו לישראל.
שביית החיילים
בצהרי יום שביית החיילים נעה צפונית לעיירה בינת ג'ביל שיירה בת שלושה כלי רכב ובהם חיילי צה"ל וצד"ל. הם היו בעלי לוחיות זיהוי לבנוניות שבשימוש צד"ל. במכונית השלישית, נהוגה בידי חיילי צד"ל, ישבו פינק ואלשייך כמאבטחים.
השיירה חלפה ליד הכפר בית יהון, השוכן כ-6 קילומטרים מצפון לבינת ג'בייל, ואז אירעה ההיתקלות.[2]
המכונית הראשונה עברה עיקול בכביש. כאשר התקרבה אליו המכונית השנייה, שנסעה במרחק של 100–150 מטר מהראשונה, הופעל מטען צד רב עוצמה שהטיל את הרכב למרחק מטרים אחדים. שני חיילי צד"ל שהיו ברכב נהרגו במקום. קצין צה"ל שישב עימם לא נפגע.
חיילי צד"ל שנסעו בשיירה החלו להשיב אש, ובזמן חילופי האש נחטפו שני חיילי צה"ל. שני החיילים ניהלו קרב עם המחבלים, אך נפגעו, נשבו על ידם ונלקחו מזירת הקרב במכוניות שהכין החזבאללה. בדיעבד התברר שאחד החיילים נהרג במהלך הקרב וחברו נפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן.
המארב כלל מטען צד וחוליה מזוינת בנשק קל. המחבלים הכינו במקום רכב מילוט מסוג מרצדס ותכננו היטב את נתיבי המילוט. הפעולה בוצעה במהירות רבה, ונמשכה דקות ספורות.
תחנות השידור בלבנון מסרו שמאות חיילי צה"ל בטנקים ונגמ"שים ומסוקי תקיפה[3] סרקו 15 כפרים שיעים בנפת צור, מצפון לרצועת הביטחון. במהלך הסריקות, נתפסו שני מחבלים הקשורים לפיגוע.
לאחר החטיפה
קברו של יוסי פינק, בחלקה הצבאית של בית הקברות הישן ברעננה
למחרת המארב הציג החזבאללה בטלוויזיה תמונות של שני אנשים חבושים מכף רגל ועד ראש, שלטענתו היו שני החיילים - כאמור, כאשר שניהם כבר לא היו בין החיים. הארגון הודיע כי אם לא ייענו דרישותיו, שיפרסם למחרת, יומת אחד מהם. למחרת הוצגו חפציהם האישיים של שני החיילים בשידור טלוויזיה של רשת CBS מדמשק.
במרוצת השנים הגיע לישראל מידע לא ברור על גורל החיילים. לאחר חטיפת עבד אל-כרים עובייד ב-1989 נודע מפיו כי שני החיילים כנראה אינם בין החיים. דבר מותם התברר סופית רק ב-19 בספטמבר1991, בסיוע של שליח מטעם האו"ם. היה זה לאחר שישראל הסכימה במשא ומתן לשחרר 91 מחבלים מכלא אל-חיאם תמורת קבלת ידיעה על גורלם. אז הוכרזו שני החיילים כחללים שמקום קבורתם לא נודע.
לאחר שנים נוספות של משא ומתן, ב-21 ביולי1996, הוחזרו גופות שני החיילים לישראל, במסגרת עסקה בתיווך גרמני, בה העבירה ישראל לחזבאללה 40 עצירים לבנונים מכלא אל-ח'יאם[1] ואת גופותיהם של 123 מחבלים שבהן החזיקה. גופות שני החיילים הוטסו תחילה לגרמניה, ולאחר זיהוין שם הובאו לישראל.
