רוברט מקפרלן היה בנו של חבר בית הנבחריםהדמוקרטי מטקסס ויליאם מקפרלן. הוא נולד בוושינגטון די. סי., כאשר המשפחה התגוררה בעיר הבירה בשל כהונת האב בקונגרס. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון, הוא התקבל ב-1955 לאקדמיה הימית של ארצות הברית, שם סיים את הכשרתו ב-1959. הוא היה השלישי מבין בני משפחתו שלמד באקדמיה הימית לאחר דודו, רוברט מקפרלן (סיים ב-1925) ואחיו ביל (סיים ב-1949). הוא סיים בין 15 האחוזים של המצטיינים בכיתתו ובלט בפעילותו הספורטיבית במהלך לימודיו.
שירות בחיל הנחתים
לאחר סיום הכשרתו באקדמיה הימית הוצב מקפרלן כקצין בדרגת לוטננט-משנה בחיל הנחתים של ארצות הברית, שם שירת כקצין תותחנים. הוא פיקד על מחלקה, על סוללה, והיה קצין מבצעים ברגימנטארטילרי. הוא לימד תותחנות בקורס מתקדם לארטילריה. בשנים 1968–1971 הוא היה עוזר מנהלי לסגן קצין המבצעים של חיל הנחתים, ובמסגרת תפקידו זה היה מכין את פגישותיו של סגן קצין המבצעים במטות המשולבים. בתקופה זו שירת מקפרלן בחטיבת המבצעים של חיל הנחתים של אירופה/נאט"ו, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית.
מקפרלן שירת בשני סבבי הצבה במלחמת וייטנאם. במרץ 1965 הוא פיקד על סוללת תותחנים בנחיתה הראשונה של כוחות קרביים של ארצות הברית בווייטנאם. במהלך סבב ההצבה הזה, הוא התקבל ללימודים במסגרת תוכנית המלגות אולמסטד. הוא קיבל תואר שני בהצטיינות בלימודים אסטרטגיים מהמכון ללימודים בינלאומיים בז'נבה, שווייץ.
לאחר סיום לימודיו שב מקפרלן לסבב הצבה שני בווייטנאם, בשנים 1967–1968, כקצין תיאום סיוע אש רגימנטלי בדיוויזיה השלישית של חיל הנחתים, והוצב לאורך האזור המפורז של וייטנאם במהלך מתקפת טט. הוא ארגן את כל פעולות סיוע האש, כולל הפצצות של מטוסי B-52, סיוע ארטילרי ימי מאוניית המערכה "ניו ג'רזי" (USS New Jersey) וירי ארטילרי, עבור הכוחות שהוצבו באזור. מקפרלן עוטר בכוכב הארד ומדליית הציון לשבח של הצי, שניהם עם סימול גבורה (Valor Device).
לאחר תום סבב ההצבה השני שלו בווייטנאם, ולאחר תקופת הצבה במטה חיל הנחתים, התקבל מקפרלן ב-1971 כחבר בתוכנית "חברי הבית הלבן" (White House Fellows), והיה קצין הנחתים הראשון שנבחר לתוכנית זו. הוא הוצב במשרד הבית הלבן לענייני חקיקה ובסיום הצבתו זו, הוא נבחר כעוזר הצבאי של הנרי קיסינג'ר במועצה לביטחון לאומי. בתפקידו זה עסק מקפרלן בחילופי מידע מודיעיני עם סין בשנים 1973–1976, במסגרת זו הוא העביר תדרוכי מודיעין מפורטים לסין בתקופת הפיצול הסיני-סובייטי. הוא גם התלווה לקיסינג'ר בביקורו בסין. בנוסף, עסק מקפרלן בהיבטים אחרים של מדיניות החוץ, כולל נושא המזרח התיכון, היחסים עם ברית המועצות והפיקוח על הנשק. מקפרלן מונה על ידי הנשיא ג'רלד פורד כעוזרו המיוחד לביטחון לאומי והיה אז קצין בדרגת לוטננט קולונל. ב-1976 הוא עוטר במדליית השירות המצוין של הצי. עם סיום שירותו בבית הלבן, הוצב מקפרלן באוניברסיטה לביטחון לאומי, שם הוא היה שותף להוצאתו של ספר על ניהול משברים, ובמקביל קיבל תואר מקולג' המלחמה הלאומי.
בפרשת איראן-קונטראס היו מעורבים מכירה חשאית של כלי נשק לאיראן ותיעול הכספים שהתקבלו ממנה לתמיכה בקונטראס בניקרגואה. כיועץ לביטחון לאומי דחק מקפרלן בנשיא רייגן לנהל משא ומתן על עסקת הנשק עם מתווכים אירניים, אך הוא אמר שבסוף דצמבר 1985 הוא כבר האיץ בנשיא רייגן לשים קץ למשלוחים. ב-4 בדצמבר התפטר מקפרלן מתפקידו,[6] בציינו שהוא מעוניין לבלות יותר זמן עם משפחתו.[7] במקומו מונה האדמירלג'ון פוינדקסטר.[8]
פרשת איראן-קונטראס יצאה לאור בנובמבר 1986 ועקב כך התחוללה שערורייה פוליטית. מתוך יאוש, תחושת השפלה מצד עמיתיו לשעבר ורגשי דיכאון על רקע המבוכה שנגרמה לנשיא עקב מעשיו, ניסה מקפרלן ב-9 בפברואר1987 לבצע התאבדות באמצעות נטילת מנת יתר של 25 עד 30 כדורי ואליום, והובהל לבית החולים שעתיים בלבד לפני המועד המתוכנן לעדותו בפני הוועדה שמינה הנשיא רייגן לחקור את הפרשה,[9] באומרו שהוא הכשיל את ארצו.
ב-1988 הודה מקפרלן באשמת ארבעה מקרים של התנהגות בלתי הולמת בהסתרת מידע מהקונגרס כחלק מהטיוח של פרשת איראן-קונטראס. הוא נדון לשנתיים מאסר על תנאי ולקנס של 20,000 דולר, אך בערב חג המולד1992 הוענקה לו חנינה מהנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש.
לאחר פרישתו
מקפרלן היה מייסד שותף ומנהל כללי של חברת McFarlane Associates Inc, חברת ייעוץ בינלאומית. הוא גם היה המייסד השותף והמנהל של "שגשוג, עוצמה ושלום בינלאומי" (International Peace Power & Prosperity),[10] תאגיד של חברות ששואפות לבנות כורים גרעיניים בערב הסעודית בהנהגת מפקדים צבאיים אמריקאים לשעבר ופקידי הבית הלבן לשעבר.[11] הוא היה חבר במועצה המייעצת של מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון,[12] היה נשיא "המכון לחקר ביטחון עולמי" (IAGS),[13] וחבר המועצה המייעצת וחבר מייסד של Set America Free Coalition. הוא גם היה חבר במועצה המייעצת של "שותפות למען אמריקה בטוחה",[14] ארגון ללא כוונת רווח המקדיש את פועלו לשחזור המרכז הדו-מפלגתי של מדיניות הביטחון והחוץ הלאומית. הוא שירת במספר מועצות מנהלים של חברות וגופים נוספים.
מאז 2009 ועד למותו עבד מקפרלן בחלק הדרומי של סודאן ודארפור במיזמי יחסים בין-שבטיים ומיזמי פיתוח. ב-30 בספטמבר אותה שנה פרסם העיתון "וושינגטון פוסט" כתבה שרמזה שחוזה העבודה של מקפרלן, שנתמך על ידי ממשלת קטר, נחתם לבקשת פקידים רשמיים סודאניים. מקפרלן הכחיש כל קשר בלתי ראוי עם הפקידים הסודאניים או מאמצים להימנע מגילוי נאות בנוגע לעבודתו. במאמר דווח שכמה אנשים שהיו מעורבים במאמצי השכנת השלום בדרום סודאן נחקרו על המקור ועל היעילות של פעולותיו של מקפרלן.[15] מאמר זה עורר את חוקרי ה-FBI לבדוק את פעולותיו של מקפרלן בסודאן. לאחר בדיקה ממצה שארכה שלוש שנים וכללה בדיקה של האשפה ותכתובות הדואר האלקטרוני של מקפרלן וחיפוש בביתו, הגיעו החוקרים למסקנה שבדיקתם לא הניבה שום מידע על חשדות למעשים פליליים.[16]