קרדום (באנגלית: Adze), הוא כלי חיתוך רב-תכליתי, שמוכר בכתובים כבר מימי הפרעונים. הקרדום דומה לגרזן אך הלהב (קצה החיתוך) שלו אופקי ומאונך לידית האחיזה. ולא אנכי או מקביל לידית האחיזה כמו בגרזן. האקדמיה ללשון העברית מגדירה קַרְדֹּם: ככלי עבודה לחפירה, לעקירה, לביקוע עצים וכדומה – לרוב בעל להב נטוי[1]
הקרדומים היו בשימוש כבר מימי תקופת האבן. הם משמשים להחלקה או גילוף של עץ בעבודת עץ ידנית, וכמעדר לחקלאות ולגננות. בעבר הקרדומים היו נשק נפוץ בקרבות פנים אל פנים. קיימות שתי צורות בסיסיות של קרדום: קרדום יד (סוג של מעדר קצר ידית) בעל ידית קצרה המונף ביד אחת וקרדום כף הרגל (סוג של מעדר), כלי בעל ידית ארוכה, המונף בשתי הידיים. קצה החיתוך שלו מכה בחומר הגלם או באדמה, בגובה כף הרגל או השוק. כלי דומה נקרא מַכּוֹשׁ (mattock), אשר נבדל בכך שיש לו שני להבים, אחד מאונך לידית ואחד מקביל.
הקרדום מתואר באמנות המצרית העתיקה מהממלכה העתיקה ואילך.[2] במקור להבי הקרדום היו עשויים מאבן, אך כבר בתקופת הברזל המצרית, החליפו קרדומי הנחושת את אלו שהיו עשויים מאבן צור.[3] להבי אבן מושחזים הוצמדו לידיות על ידי קשירה ובאופן דומה גם להבי הברונזה המוקדמים נקשרו בקשירה הפשוטה הזו. רק בתקופת הברונזה המאוחרת, הידית קובעה דרך חור עגול (בדמות עין) בחלק העליון של הלהב. ניתן לראות דוגמאות לקרדומים מצריים במוזיאונים ובאתר האינטרנט של מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית.[4] הקרדום מופיע כסימן בכתב החרטומים.
דמות קרדום בכתב חרטומים -
צורת הקרדום (אנ') בכתב החרטומים, מייצגת את העיצורים stp, במובן "נבחר", לדוגמה: ... פרעה ה-XX, נבחר כאל ה-YY...
שמו ותאורו של רעמסס השני בכתב החרטומים כולל צורת הקרדום המציינת את המושג "נבחר" מוצג כך:
כלי דמוי קרדום,[5] שימש במצרים העתיקה, בטקס פתיחת הפה, שנועד להעביר כוח על חושי לפסלים ולמומיות.[6][7]
כאשר טכנולוגית הקרדומים מתקופת הברזל עברה דרומה ממצרים לאפריקה על ידי מצרים שנדדו,[8] הם הביאו עימם את המסורות שלהם, כולל השימוש בקרדום. גם במאה ה-21 נעשה שימוש בקרדומי ברזל בכל רחבי אפריקה למטרות שונות: לחפירת בורות וחיתוך עצי הסקה וגם לעיבוד שדות חקלאיים כגון שדות תירס, קפה, תה, שעועית, דוחן, בטטות וגידולים חקלאיים אחרים.
קרדומים מאורים פרהיסטוריים מניו זילנד ופולינזיה שנמצאו, נועדו לגילוף עץ. הם היו עשויים בדרך כלל מאבן קשה בשם מפונאמו (אנ') שמקורה באי הדרומי של ניו זילנד.[9] קרדומים מהתקופה המאורית העתיקה שנמצאו באי הצפוני, נעשו בדרך כלל מאבן סלע אפורה (אנ') שהובאה מהאי מוטוטפו (אנ') או מבזלת ממפרץ אופיטו (Ōpito Bay) שבחצי האי קורומנדל (אנ'), בדומה לקרדומים שנבנו באיים אחרים באוקיינוס השקט.[9] אבני קרדומים מתקופות מוקדמות שנמצאו בנורת'לנד היו עשויים בעיקר מסלע ארגיליט (אנ') שנחצב ממקומות שונים סביב אזורי מרלבורו ונלסון, ניו זילנד. באותה תקופה באי הנדרסון, שהוא אי אלמוגים קטן במזרח פולינזיה שאין בו סלעים מלבד אבן גיר רכה, אוכלוסיות הילידים יצרו קרדומים מצדפות ענק.[10]
עמי ילידים מהחוף הצפון-מערבי של אמריקה השתמשו באופן מסורתי בקרדומים הן לבנייה פונקציונלית של קערות ועד סירות קאנו והן לאמנות ממסכות ועד לעמודי טוֹטֶם ענקיים. הקרדומים מהחופים הצפון-מערביים של אמריקה היו בעלי זרוע וידית בצורת האות D. נמצאו גם קרדומים הדומים בצורתם לקרדומים אירופאים כאשר קצה החיתוך בנוי מענף עקום באופן טבעי, היוצר זווית של כ-60° מעלות. הקצה הדק שימש כידית אחיזה והקצה העבה, שהיה משוטח ומחורץ הווה מקום שניתן לקשור אליו את להב הקרדום העשוי ממתכת.
קרדומי אבן עדיין נמצאים בשימוש במערב גינאה החדשה (אינדונזיה), פפואה גינאה החדשה ובכמה מהאיים הקטנים יותר של מלנזיה ומיקרונזיה. אבן מסלע קשה משויפת על גבי סלע קשה נוסף בעזרת מים עד לקבלת צורת הלהב הרצוי. לאחר מכן להב האבן מקובע לענף עץ, בעל צורה זוויתית וגודל מתאימים, באמצעות שרף וסיבים צמחיים. צורת הקרדומים ואופן הייצור שלהם דומים לאלה שנמצאו מתקופת האבן הנאוליתית באירופה. השימוש היומיומי בהם נמצא בירידה מתמדת, מכיוון שהרבה יותר נוח לחתוך עצי הסקה באמצעות גרזני פלדה או מצ'טות מיובאים. עם זאת, מלאכות טקסיות כגון: הכנת סירות קאנו, מגנים טקסיים, מסכות, תופים, מכלים או הקמת בתים משותפים וכו', עשויים להידרש לעשות אותם תוך שימוש בקרדומי אבן מסורתיים.
בקרדומים המודרניים הלהבים עשויים מפלדה עם ידיות עץ, אך השימוש בהם מוגבל: נעשה בהם שימוש מדי פעם באזורים תעשייתיים למחצה, אבל במיוחד על ידי "שחקנים המדגימים בעלי מקצוע מהעבר" כמו אלה במרכז התרבות ויליאמסבורג הקולוניאלית בווירג'יניה, ארצות הברית. רוב הקרדומים המסורתיים הוחלפו במפעלי מנסרה לעיבוד עצים במקצועה ממוכנת. הקרדום נשאר בשימוש לכמה עבודות יד מתמחות, למשל על ידי חבתנים. הקרדומים נמצאים גם בשימוש אמנים כמו פסלים ילידיים אמריקאים וקנדיים בחוף הצפון-מערבי העוסקים בגילוף עמודי טוטם, כמו גם מסכות וקערות.
קרדומים בעלי זרוע ארוכה, משמשים לפינוי פסולת כבדה, פילוס, עיצוב או עיבוד משטחי העץ[11] ולוחות. בדרך כלל, המשתמש עומד על הלוח או על בול העץ ומניף את להב הקרדום אל בין רגליו כלפי מטה, חותך חתיכות עץ, נע לאחור תוך כדי תנועה ומשאיר מאחור משטח חלק יחסית.
קרדומים מסוג כף הרגל נמצאים בשימוש על ידי בוני סירות או נגרים. משקלם בין 2.2-1.5 קילוגרם. רוחב להבי הקרדומים נע בין 75–115 מילימטרים.[11] להבי הפלדה המודרניים, עשויים להיות שטוחים לעבודת החלקה עד מעוגלים מאוד לעבודות ליצירת חללים כגון קערות, מרזבי עץ וסירות קאנו. הכתפיים או הצדדים של להבי הקרדומים עשויים להיות מעוקלים או מחודדים, המשמשים ליצירת חריצים. הקצה הרחוק מקצה להב החיתוך נקרא "המוט" והוא יכול להיות בצורות שונות, בדרך כלל הוא שטוח או מוט מחודד.
ישנם מספר דגמים של קרדומים לשימוש בעלי מקצוע, כגון קרדומים עם ידית קצרה המשמשים חבתנים, יצרני עגלות וכיסאות, ולהכנת קערות ומרזבים מעץ. לרבים מהם יש ידיות קצרות יותר לשליטה ויותר עיקול בראש כדי לאפשר מרווח טוב יותר לחתכים קצרים יותר.
במהלך התקופה הקומוניסטית בבולגריה, השתמשו בקרדום רב שימושי בשם טסלה (Теслà Teslà), לעיבוד עץ. יש לו קצה מושחז בניצב לידית, כמו בקרדום עם ראש מושחז, וצידו השני היה דמוי פטיש. הוא שימש גם כפטיש נגרים. מהגרי העבודה הבולגרים, נושאים עימם את הקרדומים מהדגמים האלה כדי שיוכלו לבצע עבודות בנייה בצורה יעילה יותר בגלל היעדר כלי מערבי דומה. הקרדום הבולגרי נחשב לעיתים קרובות בטעות לפטיש.[12]
האקדמיה ללשון העברית מגדירה קַרְדֹּם: ”כלי עבודה לחפירה, לעקירה, לביקוע עצים וכדומה – לרוב בעל להב נטוי”[13]
הקרדום ככלי עבודה, על פי פרויקט בן-יהודה בסיפור "הקרדום".
מרגלָא בפי נחום הבנאי: “אלמלא אבא, עליו השלום, ואני, להבדיל לחיים, – היו כל בני העיר יושבים תחת כפּת-השמים”. ובאמת, כמעט כל בתי העיירה, שרובם עץ, אך בידי נחום או בידי אביו נעשו ונתקנו, ואין לך יום שגופו הקצר של נחום לא יהא נשקף מֵרום איזה גג, או מראש נדבך אחד, הוא וקרדומו עמו. מכה הוא שם בקרדום מתוך זמרת-חייל תקיפה שקְבָעה לפסוקי “עזרת אבותינו” – וכך, עם קרדומו זה ועם פסוקי דזמרה אלו שלו, הוא הולך ובונה, הולך ומקָרֶה מכמה שנים בית אחר בית לבני ישראל.... — הקרדום, מאת: ש' בן־ציון, בפרויקט בן יהודה[14]
מרגלָא בפי נחום הבנאי: “אלמלא אבא, עליו השלום, ואני, להבדיל לחיים, – היו כל בני העיר יושבים תחת כפּת-השמים”. ובאמת, כמעט כל בתי העיירה, שרובם עץ, אך בידי נחום או בידי אביו נעשו ונתקנו, ואין לך יום שגופו הקצר של נחום לא יהא נשקף מֵרום איזה גג, או מראש נדבך אחד, הוא וקרדומו עמו. מכה הוא שם בקרדום מתוך זמרת-חייל תקיפה שקְבָעה לפסוקי “עזרת אבותינו” – וכך, עם קרדומו זה ועם פסוקי דזמרה אלו שלו, הוא הולך ובונה, הולך ומקָרֶה מכמה שנים בית אחר בית לבני ישראל....
בתנ"ך הקרדום מוזכר לפחות 3 פעמים ככלי עבודה:
חיים נחמן ביאליק מזכיר את הקרדום ככלי נשק בשירו על השחיטה.
במשנה במסכת אבות נאמר:
רבי ישמעאל [בנו] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף. — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ה'
רבי ישמעאל [בנו] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף.
פירוש דבריו של רבי צדוק, שאדם לא ישתמש בתורה על מנת להפיק מלימודו רווח אישי.
בעקבות כך פסק הרמב"ם שאין לו לאדם להתפרנס מלימוד התורה:
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן... — משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ג', הלכה י'
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן...
בעקבות דברי המשנה, הוטבע הביטוי, 'קרדום לחפור בו', גם על דברים אחרים, כשאדם משתמש ב"משהו" (פעולה או חפץ) כדי להפיק ממנו טובת הנאה, או בכדי לקדם את ענייניו הפרטיים,[16] לדוגמה: הוא עשה את שליחותו לקהילות בגולה קרדום לחפור בו והיה גובה סכום מופרז עבור כל הרצאה.[17]
So my main tools were this Bulgarian hammer...