קרדום

קַרדוֹם רגל

קרדום (באנגלית: Adze), הוא כלי חיתוך רב-תכליתי, שמוכר בכתובים כבר מימי הפרעונים. הקרדום דומה לגרזן אך הלהב (קצה החיתוך) שלו אופקי ומאונך לידית האחיזה. ולא אנכי או מקביל לידית האחיזה כמו בגרזן. האקדמיה ללשון העברית מגדירה קַרְדֹּם: ככלי עבודה לחפירה, לעקירה, לביקוע עצים וכדומה – לרוב בעל להב נטוי^[1]

הקרדומים היו בשימוש כבר מימי תקופת האבן. הם משמשים להחלקה או גילוף של עץ בעבודת עץ ידנית, וכמעדר לחקלאות ולגננות. בעבר הקרדומים היו נשק נפוץ בקרבות פנים אל פנים. קיימות שתי צורות בסיסיות של קרדום: קרדום יד (סוג של מעדר קצר ידית) בעל ידית קצרה המונף ביד אחת וקרדום כף הרגל (סוג של מעדר), כלי בעל ידית ארוכה, המונף בשתי הידיים. קצה החיתוך שלו מכה בחומר הגלם או באדמה, בגובה כף הרגל או השוק. כלי דומה נקרא מַכּוֹשׁ (mattock), אשר נבדל בכך שיש לו שני להבים, אחד מאונך לידית ואחד מקביל.

היסטוריה

אפריקה

חותם של רעמסס ה-II הכולל את שמו המלכותי על גבי עמוד. דגש לצורת הקרדום בשם.

חותם של רעמסס השני במקדש הגדול על שמו באבו סימבל. נוביה, מצרים

הקרדום מתואר באמנות המצרית העתיקה מהממלכה העתיקה ואילך.^[2] במקור להבי הקרדום היו עשויים מאבן, אך כבר בתקופת הברזל המצרית, החליפו קרדומי הנחושת את אלו שהיו עשויים מאבן צור.^[3] להבי אבן מושחזים הוצמדו לידיות על ידי קשירה ובאופן דומה גם להבי הברונזה המוקדמים נקשרו בקשירה הפשוטה הזו. רק בתקופת הברונזה המאוחרת, הידית קובעה דרך חור עגול (בדמות עין) בחלק העליון של הלהב. ניתן לראות דוגמאות לקרדומים מצריים במוזיאונים ובאתר האינטרנט של מוזיאון פיטרי לארכאולוגיה מצרית.^[4] הקרדום מופיע כסימן בכתב החרטומים.

דמות קרדום בכתב חרטומים -

צורת הקרדום (אנ') בכתב החרטומים, מייצגת את העיצורים stp, במובן "נבחר", לדוגמה: ... פרעה ה-XX, נבחר כאל ה-YY...

שמו ותאורו של רעמסס השני בכתב החרטומים כולל צורת הקרדום המציינת את המושג "נבחר" מוצג כך:

כלי דמוי קרדום,^[5] שימש במצרים העתיקה, בטקס פתיחת הפה, שנועד להעביר כוח על חושי לפסלים ולמומיות.^[6][7]

כאשר טכנולוגית הקרדומים מתקופת הברזל עברה דרומה ממצרים לאפריקה על ידי מצרים שנדדו,^[8] הם הביאו עימם את המסורות שלהם, כולל השימוש בקרדום. גם במאה ה-21 נעשה שימוש בקרדומי ברזל בכל רחבי אפריקה למטרות שונות: לחפירת בורות וחיתוך עצי הסקה וגם לעיבוד שדות חקלאיים כגון שדות תירס, קפה, תה, שעועית, דוחן, בטטות וגידולים חקלאיים אחרים.

ניו זילנד

קרדום שנמצא באי הנדרסון שהלהב שלו עשוי מצדפה ענקית

קרדומים מאורים פרהיסטוריים מניו זילנד ופולינזיה שנמצאו, נועדו לגילוף עץ. הם היו עשויים בדרך כלל מאבן קשה בשם מפונאמו (אנ') שמקורה באי הדרומי של ניו זילנד.^[9] קרדומים מהתקופה המאורית העתיקה שנמצאו באי הצפוני, נעשו בדרך כלל מאבן סלע אפורה (אנ') שהובאה מהאי מוטוטפו (אנ') או מבזלת ממפרץ אופיטו (Ōpito Bay) שבחצי האי קורומנדל (אנ'), בדומה לקרדומים שנבנו באיים אחרים באוקיינוס השקט.^[9] אבני קרדומים מתקופות מוקדמות שנמצאו בנורת'לנד היו עשויים בעיקר מסלע ארגיליט (אנ') שנחצב ממקומות שונים סביב אזורי מרלבורו ונלסון, ניו זילנד. באותה תקופה באי הנדרסון, שהוא אי אלמוגים קטן במזרח פולינזיה שאין בו סלעים מלבד אבן גיר רכה, אוכלוסיות הילידים יצרו קרדומים מצדפות ענק.^[10]

צפון מערב חוף אמריקה

בונה סירות יליד אלסקה בונה סירה באמצעות קרדום

עמי ילידים מהחוף הצפון-מערבי של אמריקה השתמשו באופן מסורתי בקרדומים הן לבנייה פונקציונלית של קערות ועד סירות קאנו והן לאמנות ממסכות ועד לעמודי טוֹטֶם ענקיים. הקרדומים מהחופים הצפון-מערביים של אמריקה היו בעלי זרוע וידית בצורת האות D. נמצאו גם קרדומים הדומים בצורתם לקרדומים אירופאים כאשר קצה החיתוך בנוי מענף עקום באופן טבעי, היוצר זווית של כ-60° מעלות. הקצה הדק שימש כידית אחיזה והקצה העבה, שהיה משוטח ומחורץ הווה מקום שניתן לקשור אליו את להב הקרדום העשוי ממתכת.

גינאה החדשה ומלנזיה

קרדומים מגינאה החדשה

קרדומי אבן עדיין נמצאים בשימוש במערב גינאה החדשה (אינדונזיה), פפואה גינאה החדשה ובכמה מהאיים הקטנים יותר של מלנזיה ומיקרונזיה. אבן מסלע קשה משויפת על גבי סלע קשה נוסף בעזרת מים עד לקבלת צורת הלהב הרצוי. לאחר מכן להב האבן מקובע לענף עץ, בעל צורה זוויתית וגודל מתאימים, באמצעות שרף וסיבים צמחיים. צורת הקרדומים ואופן הייצור שלהם דומים לאלה שנמצאו מתקופת האבן הנאוליתית באירופה. השימוש היומיומי בהם נמצא בירידה מתמדת, מכיוון שהרבה יותר נוח לחתוך עצי הסקה באמצעות גרזני פלדה או מצ'טות מיובאים. עם זאת, מלאכות טקסיות כגון: הכנת סירות קאנו, מגנים טקסיים, מסכות, תופים, מכלים או הקמת בתים משותפים וכו', עשויים להידרש לעשות אותם תוך שימוש בקרדומי אבן מסורתיים.

קרדומים מודרניים

ערכת גרזנים וקרדומים של יערנים

בקרדומים המודרניים הלהבים עשויים מפלדה עם ידיות עץ, אך השימוש בהם מוגבל: נעשה בהם שימוש מדי פעם באזורים תעשייתיים למחצה, אבל במיוחד על ידי "שחקנים המדגימים בעלי מקצוע מהעבר" כמו אלה במרכז התרבות ויליאמסבורג הקולוניאלית בווירג'יניה, ארצות הברית. רוב הקרדומים המסורתיים הוחלפו במפעלי מנסרה לעיבוד עצים במקצועה ממוכנת. הקרדום נשאר בשימוש לכמה עבודות יד מתמחות, למשל על ידי חבתנים. הקרדומים נמצאים גם בשימוש אמנים כמו פסלים ילידיים אמריקאים וקנדיים בחוף הצפון-מערבי העוסקים בגילוף עמודי טוטם, כמו גם מסכות וקערות.

קרדום רגל בעל ידית ארוכה

קרדום בעל ידית ארוכה

קרדומים בעלי זרוע ארוכה, משמשים לפינוי פסולת כבדה, פילוס, עיצוב או עיבוד משטחי העץ^[11] ולוחות. בדרך כלל, המשתמש עומד על הלוח או על בול העץ ומניף את להב הקרדום אל בין רגליו כלפי מטה, חותך חתיכות עץ, נע לאחור תוך כדי תנועה ומשאיר מאחור משטח חלק יחסית.

קרדומים מסוג כף הרגל נמצאים בשימוש על ידי בוני סירות או נגרים. משקלם בין 2.2-1.5 קילוגרם. רוחב להבי הקרדומים נע בין 75–115 מילימטרים.^[11] להבי הפלדה המודרניים, עשויים להיות שטוחים לעבודת החלקה עד מעוגלים מאוד לעבודות ליצירת חללים כגון קערות, מרזבי עץ וסירות קאנו. הכתפיים או הצדדים של להבי הקרדומים עשויים להיות מעוקלים או מחודדים, המשמשים ליצירת חריצים. הקצה הרחוק מקצה להב החיתוך נקרא "המוט" והוא יכול להיות בצורות שונות, בדרך כלל הוא שטוח או מוט מחודד.

• קרדום נגרים, הוא קרדום עם להב ומוט כבדים מאוד. המשקל של הקרדום הזה הופך אותו ללא מתאים לעבודה מתמשכת.
• קרדום של בוני סירות, הוא קל ורב-תכליתי יותר, מקרדום הנגרים. הוא תוכנן לשימוש במגוון תנוחות, כולל מעל הראש, כמו גם מלפנים בגובה המותניים והחזה.
• בראש של גרזן קרח יש בדרך כלל קצה של קרדום מחודד לאחיזה בקרח.
• הכבאים משתמשים בכלי שנקרא גרזן חילוץ (אנ'). גרזן זה הוא כלי רב תכליתי לפריצה בכוח למבנים בוערים והריסת קורות המסכנות את הכבאים. בקצה המרוחק מראש הקרדום נמצא להב בדמות מזלג לשליפת מסמרים או ברגים. בראש הגרזן בצד אחד יש קרדום מחודד בקצה השני, להב גרזן.
• קרדום הריסה, קרדום בעל להב שטוח המשמש להפרדת חומרים, בשלב הריסה או חילוץ ממבנים ישנים.

קרדום יד

קרדום בשימוש של חבתנים

קרדום זאב, מסוג קרדום בעל ידית בצורת האות D, מקולומביה הבריטית

ישנם מספר דגמים של קרדומים לשימוש בעלי מקצוע, כגון קרדומים עם ידית קצרה המשמשים חבתנים, יצרני עגלות וכיסאות, ולהכנת קערות ומרזבים מעץ. לרבים מהם יש ידיות קצרות יותר לשליטה ויותר עיקול בראש כדי לאפשר מרווח טוב יותר לחתכים קצרים יותר.

• ישנה קבוצה נוספת של קרדומי יד ללא ידיות ארוכות. לידית שלהם יש צורת האות "D" המשמשת כידית שבה ניתן לאחוז ביד בחלק המעוגל של האות D, קרוב ללהב המחוברת לחלק הישר של האות D.

קרדום בולגרי

במהלך התקופה הקומוניסטית בבולגריה, השתמשו בקרדום רב שימושי בשם טסלה (Теслà Teslà), לעיבוד עץ. יש לו קצה מושחז בניצב לידית, כמו בקרדום עם ראש מושחז, וצידו השני היה דמוי פטיש. הוא שימש גם כפטיש נגרים. מהגרי העבודה הבולגרים, נושאים עימם את הקרדומים מהדגמים האלה כדי שיוכלו לבצע עבודות בנייה בצורה יעילה יותר בגלל היעדר כלי מערבי דומה. הקרדום הבולגרי נחשב לעיתים קרובות בטעות לפטיש.^[12]

קרדום ביהדות

האקדמיה ללשון העברית מגדירה קַרְדֹּם: ”כלי עבודה לחפירה, לעקירה, לביקוע עצים וכדומה – לרוב בעל להב נטוי”^[13]

ככלי עבודה

הקרדום ככלי עבודה, על פי פרויקט בן-יהודה בסיפור "הקרדום".

מרגלָא בפי נחום הבנאי: “אלמלא אבא, עליו השלום, ואני, להבדיל לחיים, – היו כל בני העיר יושבים תחת כפּת-השמים”. ובאמת, כמעט כל בתי העיירה, שרובם עץ, אך בידי נחום או בידי אביו נעשו ונתקנו, ואין לך יום שגופו הקצר של נחום לא יהא נשקף מֵרום איזה גג, או מראש נדבך אחד, הוא וקרדומו עמו. מכה הוא שם בקרדום מתוך זמרת-חייל תקיפה שקְבָעה לפסוקי “עזרת אבותינו” – וכך, עם קרדומו זה ועם פסוקי דזמרה אלו שלו, הוא הולך ובונה, הולך ומקָרֶה מכמה שנים בית אחר בית לבני ישראל....

— הקרדום, מאת: ש' בן־ציון, בפרויקט בן יהודה^[14]

בתנ"ך

בתנ"ך הקרדום מוזכר לפחות 3 פעמים ככלי עבודה:

• ”וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים.” (שמואל א׳ יג, פסוק כא )
• ”וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת-הַקַּרְדֻּמּוֹת בְּיָדוֹ וַיִּכְרֹת שׂוֹכַת עֵצִים.” (שופטים ט, פסוק מח)
• ”וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים.” (ירמיהו מו, פסוק כב)

ככלי נשק

חיים נחמן ביאליק מזכיר את הקרדום ככלי נשק בשירו על השחיטה.

• ”עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם־קַרְדֹּם, / וְכָל־הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם” (על השחיטה, מאת חיים נחמן ביאליק)^[15]

קרדום לחפור בו

ערך מורחב – פרנסה מלימוד תורה

במשנה במסכת אבות נאמר:

רבי ישמעאל [בנו] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
רבי צדוק אומר, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר, ודאשתמש בתגא, חלף.

— משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ה'

פירוש דבריו של רבי צדוק, שאדם לא ישתמש בתורה על מנת להפיק מלימודו רווח אישי.

בעקבות כך פסק הרמב"ם שאין לו לאדם להתפרנס מלימוד התורה:

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן...

— משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ג', הלכה י'

בעקבות דברי המשנה, הוטבע הביטוי, 'קרדום לחפור בו', גם על דברים אחרים, כשאדם משתמש ב"משהו" (פעולה או חפץ) כדי להפיק ממנו טובת הנאה, או בכדי לקדם את ענייניו הפרטיים,^[16] לדוגמה: הוא עשה את שליחותו לקהילות בגולה קרדום לחפור בו והיה גובה סכום מופרז עבור כל הרצאה.^[17]

גלריה

• 
  קרדומים מהמאה ה-19 לעיבוד עץ
• 
  מיקרונזי מהאי טובי, שבפלאו, מעצב משוטים לסירה שלו באמצעות קרדום
• 
  תבליט המציג בניית סירה מצרית. הפועל משתמש בקרדום
• 
  קרדומים מאיי מרשל. אוסף פספיק, במוזיאון פיבודי, אוניברסיטת הרווארד
• 
  קרדום יפני
• 
  מספנת שיפון, שיפון, סאסקס, אנגליה, בריטניה, 1944 עיצוב קורת עץ מרובעת לבניית סירת דיג
• 
  בעל מלאכה משתמש בקרדום לעיצוב קורות מרובעות.
• 
  קרדום דמוי האות "D" מסוף המאה ה-19
• 
  קרדום דמוי פטיש

ראו גם

• טומהוק
• מכוש
• מעדר
• גרזן קרח
• גרזן קרב
• פרנסה מדברי תורה

לקריאה נוספת

• Verhart, Leo (2012). "Contact in stone: adzes, Keile and Spitzhauen in the Lower Rhine Basin". Journal of Archaeology in the Low Countries. 4 (1): 5–35. ISSN 1877-7023.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרדום בוויקישיתוף

• משנה אבות ד ה, באתר ויקיטקסט
• ערך מילוני בנושא קרדם, בוויקימילון
• ערך מילוני בנושא קרדם לחפר בו, בוויקימילון
• קרדום קטן להטמנת הצרכים באדמה. צילום מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים
• MAKING an ADZE with AXE, KNIFE, and FILE - ASMR, סרטון בערוץ "Chop With Chris", באתר יוטיוב (אורך: 11:42)
• Carving a Wooden Bowl: Green Wood and Hand Tools, סרטון בערוץ "DFbowlcarver", באתר יוטיוב (אורך: 10:44)

הערות שוליים

1. האקדמיה ללשון העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
2. Rice M (1999). Who's who in ancient Egypt. New York: Routledge. p. 25. ISBN 0-415-15448-0. A statue of the third dynasty boat builder Ankhwah is showing him holding an adze"
3. Shubert SB, Bard KA (1999). Encyclopedia of the archaeology of ancient Egypt. New York: Routledge. pp. 458. ISBN 0-415-18589-0.
4. Erman A, Grapow H (1926). Wörterbuch der ägyptischen Sprache [Dictionary of the Egyptian language]. Vol. 1. Leipzig: JC Hinrichs. p. 214.24.
5. Erman A, Grapow H (1926). Wörterbuch der ägyptischen Sprache [Dictionary of the Egyptian language]. Vol. 1. Leipzig: JC Hinrichs. p. 214.24.
6. Schwabe CW, Gordon A (2004). The quick and the dead: biomedical theory in ancient Egypt. Leiden: Brill. p. 76. ISBN 90-04-12391-1.
7. Eyre C (2002). The cannibal hymn: a cultural and literary study. Liverpool: Liverpool University Press. p. 54. ISBN 0-85323-706-9.
8. Oliver, Roland Anthony; Oliver, Roland; Fagan, Brian M (1975-10-29). Africa in the Iron Age: C. 500 BC–1400 AD (באנגלית). Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-09900-4.
9. Kneebone, Brendan; Mcalister, Andrew (2019). "Addressing models of Maori interaction and regional variation in New Zealand: an analysis of stone adzes from the Auckland (Tamaki) region". Archaeology in Oceania. 54 (3): 163–172. doi:10.1002/arco.5193. ISSN 1834-4453. נבדק ב-2021-01-14.
10. Diamond, Jared (1997). Guns, Germs, and Steel. New York: Norton. p. 67. ISBN 0-393-31755-2.
11. Salaman, R. A. Dictionary of tools used in the woodworking and allied trades, c. 1700–1970. New York: Scribner, 1975. 23.
12. Miriam Lancewood (2023-04-23). Building a tiny house. Event occurs at 3m19s. So my main tools were this Bulgarian hammer...
13. קַרְדֹּם, באתר האקדמיה ללשון העברית
14. ש' בן־ציון, "הקרדום" בפרויקט בן-יהודה
15. עַל הַשְּׁחִיטָה / חיים נחמן ביאליק - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
16. עושה קרדום לחפור בו פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד | מילון אבניאון, באתר www.milononline.net
17. מה זה עשה קרדום לחפור בו | רב – מילים מילון עברי עברי, באתר www.morfix.co.il