הקרב על בולימוב היה קרב במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, שנערך ב-31 בינואר 1915 בין צבאות האימפריה הגרמנית והאימפריה הרוסית, באזור פולין הקונגרסאית (כיום חלק מפולין) בקרבת בולימוב. הקרב, שהסתיים ללא הכרעה, נחשב כהקדמה לקרב השני על האגמים המזוריים, והיה המתקפה השלישית שערך הצבא הגרמני באזור וורשה.
הקרב
הארמייה התשיעית הגרמנית בראשות אוגוסט פון מקנזן תקפה את הארמייה השנייה של הצבא הרוסי, תחת גנרל סמירנוב, באזור הכפר הפולני בולימוב, הסמוך לקו הרכבת המחבר בין לודז' ווורשה, והעמקים ממערב לוורשה.
הקרב על בולימוב היה הניסיון הראשון שעשו הגרמנים בשימוש בקנה מידה גדול בגז רעיל. אולם שמונה-עשר אלף פגזי הגז, ששוגרו במסגרת ההרעשה הארטילרית המקדימה של החזית הרוסית, לא הוכיחו את עצמם, מכיוון שהגז המבוסס על ברום מסוג Xylyl bromide (אנ') (סוג של גז מדמיע), נישא עם הרוח חזרה לקווים הגרמניים[1] . הגז גרם לנפגעים מעטים, אם בכלל, משום שמזג האוויר הקר גרם לו לקפוא, ובכך הפך אותו לבלתי יעיל.
כישלונה של מתקפת הגז גרם לפיקוד הגרמני לבטל את המשך המתקפה. הרוסים הגיבו בשליחת 11 דיוויזיות, בפיקוד וסילי גורקו למתקפת נגד. אש הארטילריה הגרמנית בלמה את מתקפת הנגד הרוסית, לאחר שהאחרונים ספגו כ-40,000 נפגעים.[1]
הפיקוד הרוסי לא הבין את המשמעות של השימוש שעשו הגרמנים בגז רעיל, ולא ייחס לה חשיבות, בגלל כישלונה, ולכן לא טרח לדווח עליה לבעלות הברית המערביות של רוסיה (צרפת ובריטניה). השימוש הבא של הגרמנים בגז רעיל היה במסגרת קרב איפר השני באפריל 1915, במהלכו הביא השימוש בגז לתוצאות מרשימות הרבה יותר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
