אנטון לודוויג פרידריך אוגוסט פון מקנזן (בגרמנית: Anton Ludwig Friedrich August von Mackensen; 6 בדצמבר 1849 – 8 בנובמבר 1945) היה גנרל-פלדמרשל פרוסי גרמני.
ביוגרפיה
חיים וקריירה מוקדמת
אוגוסט פון מקנזן נולד בפרובינציית סקסוניה שהשתייכה לממלכת פרוסיה, הוא למד חקלאות בבית ספר בהאלה, אבל לא הצליח לסיים את לימודיו. הוא התנדב לשירות צבאי בשנת 1869 בגדוד השני של ההוסרים, במהלך מלחמת צרפת–פרוסיה הוא קודם לדרגת לויטננט ועוטר בצלב הברזל, דרגה שנייה.
אחרי לימודים באוניברסיטת הלה, פון מקנזן חזר לצבא והמשיך לשרת בגדוד שלו מזמן המלחמה, הוא הצטרף למטה הכללי בשנת 1891 והתרשם עמוקות מרעיונותיו של אלפרד פון שליפן ואפילו נחשב כמועמד לרשת אותו בתפקידו עם פרישתו בשנת 1906, אולם בסופו של דבר הלמוט פון מולטקה קיבל את התפקיד. בשנת 1903 מונה פון מקנזן למפקד הדיוויזיה ה-36, ובשנת 1908 מונה למפקד הקורפוס ה-17.
מלחמת העולם הראשונה
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה פון מקנזן פיקד על הקורפוס ה-17 שהיה חלק מהארמייה השמינית תחת פיקודו של פאול פון הינדנבורג, הוא השתתף בקרב גומבינן ובקרב טננברג, לקראת סוף שנת 1914 פון מקנזן קיבל פיקוד על הארמייה התשיעית ועוטר בפור לה מריט על לחימתו בלודז' ובוורשה.
ב-16 באפריל 1915 מונה פון מקנזן למפקד הארמייה ה-11 ופיקד עליה עד 8 בספטמבר 1915. פון מקנזן השתתף בקרבות באזור גליציה ולקח חלק בכיבושם של פשמישל ולמברג. על הצלחותיו אלו קיבל פון מקנזן ב-3 ביוני 1915 תוספת עלי אלון לעיטור הפור לה מריט, וב-22 ביוני קודם לדרגת גנרלפלדמרשל ועוטר במסדר העיט השחור.
באוקטובר 1915 פון מקנזן מונה למפקד קבוצת הארמיות פון מקנזן (שכללה את הארמייה ה-11 הגרמנית, הארמייה ה-3 האוסטרו-הונגרית והארמייה ה-1 הבולגרית), והוביל את הכוחות האוסטרו-גרמנים נגד צבא סרביה, הוא הצליח להביס אותם ולמחוץ כל התנגדות צבאית בסרביה.
פון מקנזן הוביל מתקפה נגד רומניה בשנת 1916. הוא נחל הצלחה בשדה הקרב אף על פי שהכוח עליו פיקד היה רב לאומי והורכב מעות'מאנים, גרמנים ובולגרים.
אחרי הניצחון במערכה הרומנית, קיבל פון מקנזן ב-9 בינואר 1917 את הצלב הגדול של צלב הברזל (שהוענק רק 5 פעמים במהלך המלחמה). הוא מונה למושל הצבאי של רומניה בשנת 1917, ופעולתו האחרונה הייתה ניסיון להשמיד את הצבא הרומני שהתחיל להתארגן מחדש, הניסיון נכשל תוך כדי אבדות כבדות לשני הצדדים.
עם סיום המלחמה פון מקנזן נפל בשבי הצבא הצרפתי שהיה מוצב בהונגריה, הוא שוחרר בנובמבר 1919.
אחרי המלחמה
פון מקנזן פרש מהצבא בשנת 1920. למרות התנגדותו לרפובליקת ויימאר בתחילה הוא לא ניצל את מעמדו כדי להתנגד לה בפומבי, דבר זה השתנה בשנת 1924 שהוא התחיל להשתמש בתדמיתו כדי לתמוך בכוחות פוליטיים שמרנים ומלוכנים. כמו כן הוא הצטרף לארגון ותיקי מלחמה העולם, קסדת הפלדה, והיה לאחד האחרים הפעילים ביותר של הארגון השמרני.
בבחירות לנשיאות גרמניה בשנת 1932, תמך פון מקנזן בהינדנבורג, אולם עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא הפך לתומך נלהב של המשטר והתפעל מניצחונותיה הראשונים של גרמניה במלחמת העולם השנייה, במיוחד אחרי הניצחון במערכה הצרפתית, תפקידו בגרמניה הנאצית היה סמלי בלבד.
למרות התמיכה שהוא הביע במשטר הוא לא היסס למחות על רציחתם של הגנרלים קורט פון שלייכר ופרדיננד פון ברדוב בליל הסכינים הארוכות ועל מעשי הזוועה שבוצעו בפולין הכבושה, דבר זה הביא את היטלר וגבלס לחשוד בנאמנותו אבל כתוצאה ממעמדו הרם הם לא יכלו לעשות לו דבר.
פון מקנזן נשאר מונרכיסט והופיע בלווייתו של הקייזר וילהלם השני בהולנד לבוש במדים מלאים, בניגוד לרצונו של היטלר. אוגוסט פון מקנזן נפטר ב-8 בנובמבר 1945 בגיל 95. בנו של אוגוסט - אברהרד פון מקנזן, היה גנרל-אוברסט ומבכירי קציני השריון הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה.
עיטורים
קישורים חיצוניים
