קמצנות היא תכונה המתאפיינת בפחד להוציא כספים, לעיתים עד ויתור על נוחות ועל צרכים בסיסיים.
במקרים רבים, קמצן לא מגדיר עצמו ככזה, אלא כאדם מחושב או חסכן. לכן הגדרת הקמצנות מתבססת לעיתים על סטנדרטים חברתיים ועל הסבל והתסכול הנגרמים בעקבותיה לאנשים אחרים. לעיתים אנשים הסובבים אדם קמצן חשים כי עיסוקו בכסף הוא אובססיבי, וכי נמנעות מהם פעילויות או רכישות בסיסיות ללא סיבה כלכלית אובייקטיבית.
אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, קישר את הקמצנות לקשיים בתהליך הגמילה מחיתולים בילדות, העלול להתפתח לקיבעון בשלב האנאלי ולהתבטא בבגרות באישיות נוקשה, חסרת גמישות וקמצנית.[1] התומכים בביהביוריזם ותאוריות קוגניטיביות-התנהגותיות כמו תאוריית הלמידה החברתית של אלברט בנדורה, טוענים שקמצנות נלמדת באמצעות חיקוי של דמות קרובה, כגון הורה המתנהג בקמצנות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חן דגן, אין עליהם (מזומנים), באתר nrg, 29 באפריל 2002
- אורה גולן, קמצנות: חרדה קיומית או אנוכיות מבחילה?, באתר ynet, 14 בנובמבר 2012
- רוני גובר, שונאים קמצנים, באתר מאקו, 19 במאי 2016
יובל מלחי, פרק 226: קמצנות – לא סופי, באתר "קטעים בהיסטוריה", 24 באוקטובר 2017
נירית לביא קוצ'יק, הכלא הנפשי של הקמצנים, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
קמצנים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
