קְלִינְצִי (ברוסית: Клинцы́) היא עיר במחוז בריאנסק שבמערב רוסיה, על גדת נהר טורוסנה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
קלינצי נוסדה בשנת 1707, ובמהלך המאה ה-18 נפתחו בה מספר בתי דפוס. במאה ה-19 הפך היישוב למרכז טקסטיל אזורי, ובשנת 1925 הוענק לו מעמד של עיר.
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-6,500 יהודים, כ-16% מתושביה. בתקופה הסובייטית פעלו בעיר ארבעה בתי ספר יידיים.
טרם כיבוש בעיר בידי הגרמנים במבצע ברברוסה, הספיקו להימלט ממנה כמחצית מיהודיה. לאחר כיבושה, ב-20 באוגוסט 1941, ערכו הגרמנים רישום של יהודיה, ובספטמבר שלאחר מכן הוציאו בה להורג 165 יהודים. בהמשך, רוכזו כ-3,000 יהודי העיר הנותרים ויהודי יישובי הסביבה בגטו שהוקם בכפר באני (Banniy) הסמוך לעיר. על יושבי הגטו הוטלו גזירות שונות, והוא נשמר בידי המשטרה הרוסית.
באקציה המונית שביצעו הגרמנים בגטו ב-6 עד 7 בדצמבר 1941, רצחו אלו בין 2,500 ל-3,000 מיושביו. כ-100 יהודים בעלי מקצוע מהגטו שהושארו בחיים נרצחו באביב 1942.