לאורך השנים צברו הפקיסטנים 11 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. 8 מהמדליות, בהן שלוש ממדליות הזהב, הושגו בהוקי שדה, הישג המקנה לה את המקום השישי בטבלת המדליות של כל הזמנים בענף זה, אחרי הודו, הולנד, אוסטרליה, בריטניה וגרמניה.
המשלחת הראשונה של פקיסטן למשחקים האולימפיים, כללה 39 ספורטאים אך רק 35 מהם השתתפו בפועל, מאחר שארבעת המתאבקים במשלחת נרשמו בטעות לתחרויות ההיאבקות בסגנון יווני-רומי במקום לסגנון חופשי. את ההישג המשמעותי היחיד השיגה נבחרת ההוקי שדה שזכתה במקום הרביעי לאחר הפסד במשחק על מדליית הארד להולנד. בנבחרת נכלל גם עלי דרה זוכה מדליית הזהב מאולימפיאדת ברלין, אז כחלק מהנבחרת של הודו הבריטית.
באולימפיאדת הלסינקי (1952) שבה נבחרת ההוקי שדה וסיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה 2-1 לבריטניה. את המדליה הראשונה לפקיסטן הצליחה הנבחרת להביא באולימפיאדת מלבורן (1956). הנבחרת הגיעה עד לגמר, בו הפסידה לנבחרת הודו 1-0. באולימפיאדת רומא (1960) התהפך הגלגל ופקיסטן זכתה במדליית הזהב הראשונה בתולדותיה, כשניצחונה בגמר על הודו, 0-1, קטע רצף של שש זכיות רצופות בזהב שרשמו ההודים. באותם המשחקים זכה גם המתאבק מוחמד בשיר במדליית ארד, בקטגוריית המשקל של עד 70 ק"ג.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), אליה שבה לאחר היעדרות של 8 שנים, זכתה בתואר האולימפי השלישי והאחרון שלה, לאחר שגברה 1-2 על גרמניה המערבית. באולימפיאדת סיאול (1988) זכה המתאגרף סיד חוסיין שאה במדליית ארד, והיה זוכה המדליה הפקיסטני הראשון בענף שאינו הוקי שדה מזה 28 שנים. נבחרת ההוקי שדה הסתפקה במקום החמישי, הנמוך בתולדותיה עד אז.
באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) נעדרה נבחרת ההוקי שדה מהמשחקים, לראשונה בתולדותיה, מאחר שלא הצליחה להעפיל אליהם דרך תחרויות המבחן. המשלחת הפקיסטנית הייתה הקטנה בתולדותיה וכללה שבעה ספורטאים בארבעה ענפי ספורט, אף אחד מהם לא הצליח להגיע להישגים משמעותיים.
