פסולת ימית

פסולת ימית שעלתה לחוף בהוואי בכוח הגלים והרוח

פסולת ימית היא פסולת שנוצרה בידי אדם ואשר הושלכה במתכוון או שלא במתכוון למקווי מים גדולים, בדרך כלל אוקיינוס, ים או אגם^[1]. פסולת ימית צפה נוטה להצטבר במרכזם של זרמי ים ועל קווי החוף, ולעיתים קרובות היא נשטפת בכוח הרוח והגלים אל החוף והופכת לפסולת חוף. לעיתים מתערבבים בפסולת הימית אף גזעים וענפי עצים שנסחפו אל הים באופן טבעי.

עם הגברת השימוש בחומרי פלסטיק, הפכה תופעת הפסולת הימית לנושא מרכזי בתחום איכות הסביבה כיוון שפלסטיק אינו חומר המתכלה באופן טבעי^[2]. פסולת ימית של מוצרי פלסטיק מהווה סכנה משמעותית לאוכלוסיית בעלי החיים הימית: דגים, עופות ימיים, זוחלים ימיים ויונקים ימיים, לכלי שיט ולחופים. השלכת פסולת בים, נפילת מכולות מאוניות מכולות, פסולת הנשטפת אל מערכות ניקוז עירוניות ומהן אל הים ופסולת המתעופפת ברוח ממזבלות אל עבר הים, הם חלק מן הגורמים להצטברות פסולת ימית.

מחקרים מראים כי פסולת פלסטיק מגיעה עם זרמי הים גם לאיים לא מיושבים (כגון איי קוקוס שבאוקיינוס ההודי)^[3]

סוגי פסולת ימית

חוקרים מסווגים פסולת ימית לשני סוגים עיקריים: פסולת ממקור יבשתי ופסולת מן הים. בשנת 1991 העריכה קבוצת מומחים של האומות המאוחדות על היבטים מדעיים של זיהום ימי כי עד 80% מן הפסולת היא יבשתית^[1]. מגוון רחב של תוצרי אדם עלולים להפוך לפסולת ימית וניתן למוצאם בפסולת הנשטפת אל החוף: שקיות פלסטיק, בלונים, מצופים, חבלים, פסולת רפואית, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, מציתים, פחיות שתיה, קלקר, ציוד דיג ורשתות, פסולת שנפלה מאניות נוסעים ואסדות קידוח.

שמונים אחוז מן הפסולת הימית מורכבת ממוצרי פלסטיק^[4]. פסולת מוצרי פלסטיק מצטברת כיוון שאינה מתכלה בסביבה ימית באופן דומה למוצרים רבים אחרים, זאת כיוון שמים מעכבים פוטוליזה התורמת להתכלות מוצרי פלסטיק.

רשתות רפאים, שנשכחו או אבדו בים וכל עוד הן פרושות בעזרת מצופים, ממשיכות ללכוד בעלי חיים ימיים ולגרום למותם. פתיתי פלסטיק, המשמשים בתעשיית הפלסטיק ומכונים לעיתים "דמעות בתולות הים" הם חתיכות חומר פלסטי כדורי אשר קוטרם קטן בדרך כלל מחמישה מילימטר, ומהווים מרכיב מרכזי בפסולת הימית^[5]. פתיתים אלה, המהווים חומר גלם בתעשיית הפלסטיק, מגיעים לסביבה הימית כתוצאה מתאונות בהן נשפך החומר לים. שקיות מפלסטיק מהוות אף הן מרכיב משמעותי בפסולת הימית, שקיות אלה עלולות לגרום לחנק או חסימת דרכי העיכול של בעלי חיים ימיים כאשר הן נבלעות^[6]. במחקר^{[דרוש מקור]} לסקירת קרקעית הים, שנערך בשנת 1994 באגן הצפון-מערבי של הים התיכון, תוך שימוש ברשתות דיג שנגררו על קרקעית הים סמוך לחופי ספרד, צרפת ואיטליה, נמצא ריכוז ממוצע של 1,935 פריטי פסולת ימית לקילומטר רבוע. פסולת מוצרי פלסטיק היוותה 77% מן הפסולת הכוללת, ו-93% מתוך מוצרי הפלסטיק היו שקיות קניות.

מקורות הפסולת הימית

"מסעות" צעצועי האמבטיה ממקום נפילתם למים (חץ שחור) אל אתרים שונים בעולם שם נמצאו

הרפובליקה העממית של סין אחראית לכ-30 אחוזים מכמות הפסולת הימית העולמית המוערכת בכ- 2.4 מיליון טונות בשנה; אחריה נמצאות (בסדר יורד) אינדונזיה, הפיליפינים, וייטנאם, סרי לנקה, תאילנד, מצרים, מלזיה, ניגריה ובנגלדש.^[7]

90 אחוזים מהחומרים המרכיבים את שטח הפסולת של כל האוקיינוסים בעולם מגיעים מעשרה נהרות בלבד (בסדר יורד)ː^[8] נהר היאנגצה בסין, נהר האינדוס בפקיסטן, הנהר הצהוב בסין, הנהר האי בסין, הנילוס באפריקה, הגנגס בהודו, נהר הפנינה בסין, נהר האמור ברוסיה, סין ומונגוליה, הניז'ר במערב אפריקה, ונהר המקונג בדרום-מזרח אסיה.^[9]

כארבע חמישיות מן הפסולת הימית ממקור יבשתי מוצאת דרכה לים לאחר שהועפה, או נשטפה לשם ממזבלות ומקומות אחרים ביבשה^[10]. על פי הערכות, יותר מ-10,000 מכולות אובדות בים מדי שנה^[11]. מכולות אלה נופלות בדרך כלל מאוניות מכולות במהלך סערות. אחת התאונות המפורסמות של נפילת מכולות לים אירעה באוקיינוס השקט, ב-10 בינואר 1992, כאשר במהלך סערה נפלו מאוניה ששייטה בדרכה מהונג קונג לארצות הברית סמוך לקו התאריך הבינלאומי, שתים-עשרה מכולות. אחת מן המכולות, אשר הכילה צעצועי אמבטיה (ברווזי גומי וצעצועים צפים דומים), נפרצה לאחר הנפילה ו-28,800 צעצועים צפים ואטומים למים החלו משייטים עם הזרמים באוקיינוס^[12]. מאז נמצאו הצעצועים בכל רחבי תבל, והובילו להבנה טובה יותר של זרמי הים. תאונות דומות אירעו עוד קודם לכן, כך נפלה לים בשנת 1990 מכולה שהכילה כ-80,000 נעלי נייקי אשר צפו והתפזרו בים^[13]

שטחי פסולת באוקיינוסים

שטח הפסולת של האוקיינוס השקט

מפת שטח הפסולת של האוקיינוס השקט ובה נראים ריכוזים במזרח ובמערב האוקיינוס ושדה פסולת הנפרס ביניהם

ערך מורחב – שטח הפסולת של האוקיינוס השקט

שטח הפסולת של האוקיינוס השקט הוא מקבץ של פסולת שנוצרה על ידי האדם ונישאת על גבי מערבולת זרמי ים (Gyre) במרכז החלק הצפוני של האוקיינוס השקט, בערך בין 135°-155° מערב, ובין 35°-42° צפון. השטח מתאפיין בריכוז גבוה של חומרים צפים, ביניהם פלסטיק, כימיקלים וחומרי פסולת אחרים, זאת לעומת אזורים אחרים באוקיינוס השקט. רוב הפסולת הצפה באזור זה מורכבת מפתיתי פלסטיק זעירים המרחפים בעומקים שונים בים. באזורים אלה ריכוזי הפלסטיק במים עולים על אלה של ריכוז הפלנקטון המצוי בים באופן טבעי. חופי איים הסמוכים לשטח הפסולת באוקיינוס השקט מוצפים בפסולת. דוגמאות בולטות הם אטול מידוויי והוואי.

שטח הפסולת של האוקיינוס ההודי

ערך מורחב – שטח הפסולת של האוקיינוס ההודי

שטח הפסולת של האוקיינוס ההודי הוערך בשנת 2011 בכ- 2,183,480 קילומטר רבוע, משקלו כ-2,185 טון, וריכוז הפסולת בשטח הוא כ-10,000 טון לקמ"ר. מדובר בשטח הפסולת הימית השלישי בגודלו מבין חמשת שטחי הפסולת הימים בעולם (לאחר צפון האוקיינוס השקט ששטח הפסולת שבו היא 8,095,000 קמ"ר, וצפון האוקיינוס האטלנטי ששטח הפסולת שבו הוא 3,625,753 קמ"ר), אך הדליל ביותר ובעל כמות הפסולת המועטה ביותר מבין כל שטחי הפסולת באוקיינוסים.

שטח הפסולת הצפון אטלנטי

ערך מורחב – שטח הפסולת הצפון אטלנטי

שטח הפסולת הצפון אטלנטי מוערך בכ-3,625,753 קילומטרים רבועים, צפיפותו היא 25,000 חלקיקים לקמ"ר ומשקלו הכולל הוא כ-9,064 טון. מרבית הפסולת מורכבת ממיקרופלסטיק וחלקיקי פלסטיק קטנים שריכוזם עומד על כ-4,000 חלקיקים לקמ"ר, אך במקומות מסוימים הריכוז מגיע עד ל-200,000 חלקיקים לקמ"ר. שטח הפסולת נמצא בין קווי הרוחב 22° צפון ל-38° צפון אך גבולותיו המזרחיים והמערביים אינם ברורים. קיימת תנודה עונתית של כ-16,00 ק"מ בכיוון צפון ודרום המושפעת גם עקב תופעת האל ניניו. הפלסטיק מתפרק לחלקים קטנים יותר ויותר כאשר החלקיקים הצפים על פני המים הם בעיקר פולימרים כגון פוליאתילן ופוליפרופילן המשמשים לייצור מוצרים ביתיים.

השפעות

השפעה על הסביבה

בעלי חיים ימיים רבים בולעים פסולת ימית בטעות כיוון שלעיתים היא דומה במראה למזונם הטבעי^[14]. חתיכות פלסטיק עלולות להיתקע באופן קבוע בדרכי העיכול של חיות אלה, תוך חסימת מעבר המזון וגרימת מוות בהרעבה או זיהום^[15]. פתיתי פלסטיק זעירים דומים במראם לזואופלנקטון, דבר המטעה בעלי חיים הניזונים ממזון זה וגורם לבליעת הפסולת ולהעברתה בשרשרת המזון. מחקר משנת 1999 כי בריכוזי פסולת ימית באוקיינוס השקט עולה משקל פסולת הפלסטיק למטר מעוקב מים פי שישה על משקל הפלנקטון. תוספים רעילים המשמשים בתעשיית הפלסטיק מחלחלים לסביבתם כאשר מוצרי הפלסטיק שרויים במים. חלק מחומרים אלה צפים על פני המים בסביבת פסולת פלסטיק והופכים אזורים אלה למסוכנים עוד יותר לבעלי חיים.

לא כל הפסולת הימית תוצרת אדם גורמת לנזקים סביבתיים. מוצרי ברזל ובטון גורמים בדרך כלל לנזק מזערי בלבד לסביבה כיוון שהם שוקעים לקרקעית הים ואינם נעים עוד. לעיתים חלקי מתכת ובטון עשויים אף ליצור שוניות מלאכותיות המסייעות לסביבה הימית.

השפעה על יונקים ימיים

דוגמה להשפעה החמורה ניתן למצוא בניתוח שנעשה ב-2019 לגופה של נקבת לווייתן שנסחפה לחוף בפיליפינים. הלווייתנית במשקל 498 ק"ג ובאורך 4.5 מטרים, נמצאה כשבקיבתה פסולת מגוונת מפלסטיק במשקל של כ-40 ק"ג, כמות שנחשבת לגדולה באופן לא רגיל אפילו ביחס לכמויות שפעילי סביבה רגילים למצוא בגופות יונקים ימיים באוקיינוסים.

בליעת חלקי פלסטיק מעניקה ללווייתנים וליונקים ימיים אחרים תחושה מוטעית של שובע מבלי לספק להם את הצרכים התזונתיים שהם צריכים. זה מוביל אותם לאיבוד משקל, חולשה וירידה במהירות השחייה שלהם מה שהופך אותם לפגיעים יותר על ידי טורפיהם. ליונקים הימיים אין שום אפשרות לעכל את הפלסטיק או להפריש אותו מגופם.^[16][17]

השפעה על עופות ימיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חקיקה ואמנות

• אמנת לונדון משנת 1972, או בשמה המלא "אמנה למניעת זיהום ימי על ידי השלכת פסולת וחומרים אחרים" (באנגלית: Convention on the Prevention of Marine Pollution by Dumping of Wastes and Other Matter) נכנסה לתוקפה בשנת 1975^[18]. האמנה עוסקת במניעת זיהום הים מכלי שיט, כלי טיס ואסדות, היא אינה עוסקת בזיהום הים הנגרם מפסולת הנשטפת או מועפת לים ממזבלות או מקורות יבשתיים אחרים.
• האמנה למניעת זיהום מאוניות (ידועה בראשי תיבות MARPOL 73/78)^[19] נועדה למזער את זיהום הימים בעולם, כולל תופעות של השלכת פסולת לים, שמן וגזי פליטה. על פי האמנה, מטרתה היא לשמר את הסביבה הימית באמצעות מניעה מוחלטת של זיהום בשמן (בעיקר נפט ותזקיקיו) וחומרים מזיקים אחרים וכן מיזעור אירועים תאונתיים של פליטת חומרים אלה לים. האמנה מחליפה את האמנה למניעת זיהום הים בנפט משנת 1954.
• חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983 היא חקיקה בישראל אשר נחקקה מכוח התחייבותה של ישראל באמנת MARPOL והמעגנת בחוק מקומי את עקרונות האמנה.

ראו גם

• זיהום מים

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסולת ימית

• מה אנו מעוללים לציפורים? - סרטון על מצוקת הציפורים באטול מידווי, כתוצאה מזיהום תעשייתי

• רן בן מיכאל, זווית‏, לא מוותרים: סיבוב נוסף בקרב נגד אי הפלסטיק, באתר וואלה, 2 באוגוסט 2019
• זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, ‏כשקרקעית הים מתכסה בפלסטיק, באתר "הידען", 12 במרץ 2023
• UNEP Year Book 2011: Emerging Issues in Our Global Environment. Plastic debris, pp. 21-34. ISBN 978-92-807-3101-9
• Marine Debris. NOAA (באנגלית)
• The Trash Vortex. Greenpeace (באנגלית)

הערות שוליים

1. Joint Group of Experts on the Scientific Aspects of Marine Pollution - GESAMP, Reports and Studies, 1991
2. S. B. Sheavly, K. M. Register, Marine Debris & Plastics: Environmental Concerns, Sources, Impacts and Solutions. Journal of Polymers and the Environment, October 2007, Volume 15, Issue 4, pp 301-305. doi:10.1007/s10924-007-0074-3
3. האיים הקטנים שמוצפים בפסולת פלסטיק, באתר ynet, 18 במאי 2019
4. Alan Weisman. The World Without Us. St. Martin's Thomas Dunne Books, 2007. pp. 112–128. ISBN 0-312-34729-4.
5. ארבל לוי, טבע הדברים, ים של זבל: המחיר של זיהום הים והחופים, באתר ynet, 19 בנובמבר 2010
6. Marine Litter, UNEP, 2005
7. World's Oceans Clogged by Millions of Tons of Plastic Trash, Scientific American (באנגלית)
8. Christian Schmidt, Tobias Krauth, Stephan Wagner, Export of Plastic Debris by Rivers into the Sea, Environmental Science & Technology 51, 2017-11-07, עמ' 12246–12253 doi: 10.1021/acs.est.7b02368
9. Deutsche Welle (www.dw.com), Almost all plastic in the ocean comes from just 10 rivers | DW | 30.11.2017, DW.COM (באנגלית בריטית)
10. Facts About Marine Debris & How You Can Help. NOAA, 2010
11. Janice Podsada, Lost Sea Cargo: Beach Bounty or Junk?. National Geographic News, 19.1.2001
12. Ben Clerkin, Thousands of rubber ducks to land on British shores after 15 year journey. MailOnline, 27.6.2007
13. Marsha Walton . "How sneakers, toys and hockey gear help ocean science". CNN 28.05.2003.
14. Kenneth R. Weiss,Plague of Plastic Chokes the Seas. pulitzer.org, 2007
15. Charles Moore, Across the Pacific Ocean, Plastics, Plastics, Everywhere. Natural History 2003;112, n.9
16. ניו יורק טיימס, נקבת לווייתן נסחפה לחוף ומתה - בגופה נמצאו כמעט 40 ק"ג של פסולת פלסטיק, באתר הארץ, 19 במרץ 2019
17. Victor, Daniel (2019-03-18). "Dead Whale Found With 88 Pounds of Plastic Inside Body in the Philippines". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-20.
18. Convention on the Prevention of Marine Pollution by Dumping of Wastes and Other Matter
19. International Convention for the Prevention of Pollution From Ships, 1973 as modified by the Protocol of 1978