מִשְׁפַּחַת הַפֵּיגָמִיִּים (שם מדעי: Rutaceae) היא משפחתצמחיםבעלי פרחים עזי ניחוח. המשפחה כוללת צמחים עשבוניים, שיחים ועצים. הסוג המועיל ביותר לחקלאות בה הוא ההדרים, הכולל את המינים אשכולית, תפוז, לימון, מנדרינה ועוד. פרט לסוג זה קיימים סוגים מועילים נוספים: הבורוניה הכוללת מיני שיחים פורחים ירוקי עד, שמגודלים כשיחי נוי באוסטרליה; הפיגמית הכולל מספר מינים רב (כולל 3 מינים מקומיים לארץ ישראל); הסוג פיגם הכולל מין מקומי המשמש למגוון תרופות מסורתיות; ה-Zanthoxylum כולל 250 מינים של שיחים ירוקי עד; והאגתוסמה הדרום אפריקאית הכוללת 135 מינים של שיחים בעלי ריח בולט.
מאפיינים
מרבית המינים הם שיחים או עצים, לעיתים עם קוצים על קליפת הענף. העלים מנוגדים ולרוב מורכבים, ללא עלי-לוואי. הפרחים מואבקים על ידי חרקים, חד-מיניים. מרבית הפרחים בעלי ארבעה או חמישה עלי כותרת מופרדים, עם בין שמונה לעשרה אבקנים, צלקת יחידה ושחלות מרובות. הפרי יכול להיות בכל תצורה כמעט: ענבה, בית-גלעין, הלקט ועוד. בהתאם לתצורה משתנה מספר הגרעינים בפרי.
צמח בוכו הגדל בדרום אפריקה ידוע כצמח מרפא.
מין נוסף ידוע ויפה פרחים מן המשפחה, דיקטמנוס (Dictamnus albus)
משמש בגינון. הצמח גדל בר באירופה, בטורקיה ובקווקז.
מקור השם העברי
אף על פי שהפיגמיים ידועים בזכות ההדרים, שמם בעברית נלקח מהמינים המקומיים לארץ ישראל השייכים למשפחה זו: הפיגם המצוי (Ruta) והפיגמית (Haplophyllum). דווקא ההדרים הם מין שיובא מאוחר יותר לארץ, למטרות חקלאיות. גם בלטינית קרויים הפיגמיים על שם הפיגם דווקא - Rutaceae נגזר מ-Ruta. ייתכן כי הדבר נגזר מהפופולריות של הפיגם המצוי (הקרוי גם רוטא או רודה) בתרבות העממית, שהחשיבה אותו כבעל סגולות להרחקת עין-הרע ושלל מחלות.[דרוש מקור]
