PROFILBARU.COM

פאטי בויד
Patricia Anne Boyd
לידה	17 במרץ 1944 (בת 80); טונטון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
בן או בת זוג	ג'ורג' האריסון (1966–1977); אריק קלפטון (1979–1989) ;
	www.pattieboyd.co.uk

פטרישה אן "פאטי" בויד (באנגלית: Patricia Anne "Pattie" Boyd; נולדה ב-17 במרץ 1944) היא דוגמנית לשעבר וצלמת אנגלייה, שהייתה אשתו הראשונה של חבר הביטלס, ג'ורג' האריסון, ולאחר מכן אשתו הראשונה של חברו הטוב, אריק קלפטון, והייתה ההשראה לכמה משיריהם הידועים ביותר. בשנת 2007 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "Wonderful Tonight", שנקראת בשם השיר המפורסם שכתב לה קלפטון. תערוכת צילומיה של האריסון וקלפטון הוצגה בערים שונות ברחבי העולם.

ביוגרפיה

נעורים

פאטי בויד נולדה בטונטון (Taunton), סאמרסט, בתם הבכורה של קולין איאן לאנגדון בויד (Colin Ian Langdon Boyd) ודיאנה פרנסס דרייזדייל (Diana Frances Drysdale). משפחת בויד עברה להתגורר בווסט לות'יאן (West Lothian), סקוטלנד, שם נולד ב-1946 אחיה קולין. המשפחה עברה לגילדפורד (Guildford), סארי, שם נולדה ב-1947 אחותה ג'ני (אנ'). אחותה הצעירה ביותר של פאטי, פולה, נולדה ב-1951 בקניה. משפחת בויד התגוררה בניירובי, קניה, בין 1948 ל-1953, לאחר שחרורו של אביה של בויד מחיל האוויר המלכותי של בריטניה. הוריה התגרשו ב-1952 ואמה התחתנה בפברואר 1953 בטנגנאיקה (כיום טנזניה) עם רוברט גיימר-ג'ונס. המשפחה שבה לאנגליה, שם נולדו לבויד שני אחים למחצה, דייוויד (יליד 1954) ורוברט (יליד 1955). מאוחר יותר נישאה ג'ני למיק פליטווד (Mick Fleetwood), המתופף של להקת פליטווד מק.

ב-1962 עברה פאטי בויד ללונדון, ועבדה כחופפת במספרה של אליזבת' ארדן (אנ'), עד שלקוח שעבד עבור מגזין אופנה המריץ אותה להתחיל לעבוד כדוגמנית.

דוגמנות

בויד החלה את הקריירה שלה ב-1962, כאשר דגמנה בלונדון, ניו יורק ופריז. היא צולמה על ידי דייוויד ביילי (אנ') וטרנס דונובן (אנ'), והופיעה על השער של מגזין ווג. ב-1969 הופיעה על שער המגזין במהדורה הבריטית והאיטלקית, לצדן של דוגמניות ידועות אחרות מהתקופה, כמו טוויגי, שביססה את המראה המוקדם שלה כדוגמנית על בויד. בויד הוזמנה על ידי גלוריה סטייברז (אנ') לכתוב טור עבור מגזין 16 (אנ'), והיא הופיעה בפרסומת טלוויזיה ל"חטיפי סמית'" (אנ').

נישואיה לג'ורג' האריסון

ב-1964, תקופת עבודתה כדוגמנית, לוהקה בויד לסרט "לילה של יום מפרך" של להקת הביטלס, שם הכירה את חבר הלהקה, ג'ורג' האריסון. בויד לוהקה לתפקיד תלמידת בית ספר. המשפט היחיד שאמרה בסרט הייתה השאלה: "?Prisoners" ("אסירים?"), אולם היא הופיעה שוב בקטע מאוחר יותר, בשיר "I Should Have Known Better". בויד הייתה באותו הזמן "מאורסת-למחצה" לצלם אריק סוויין (Eric Swayne), ולכן דחתה הצעה לדייט מצדו של האריסון. מספר ימים לאחר מכן, לאחר שסיימה את מערכת היחסים שלה עם סוויין, היא חזרה לעבודתה בסרט והאריסון הציע לה לצאת לדייט בפעם השנייה. הזוג יצא למועדון חברים סגור בשם "Garrick Club" (אנ'), בליוויו והשגחתו של מנהל להקת הביטלס, בריאן אפשטיין. לדברי בויד, אחד הדברים הראשונים שהאריסון אמר לה על סט הצילומים של הסרט היה: "התנשאי לי? ואם לא תנשאי לי, האם תאכלי איתי ארוחת ערב הלילה?".^[1]

מאוחר יותר באותה שנה, בויד והאריסון עברו להתגורר בקינפאונז (Kinfauns). הזוג התארס ב-25 בדצמבר 1965, והתחתן ב-21 בינואר 1966, בטקס במשרד הרישום באפסום (אנ'), עם פול מקרטני כשושבין. לאחר מכן יצא הזוג לירח דבש בברבדוס. בספטמבר, בויד טסה עם האריסון לבומביי, לבקר את נגן הסיטאר ראווי שנקר. הם שבו ללונדון ב-23 באוקטובר 1966. ב-1967 בויד נכחה בשידור "Our World" (אנ') של השיר "All You Need Is Love". דרך התעניינותה במיסטיקה מזרחית וחברותה בתנועה למדיטציה טרנסצנדנטלית, היא השפיעה על כל ארבעת חברי הביטלס לפגוש את המיסטיקן ההודי מהרישי מהש יוגי בלונדון ב-24 באוגוסט 1967, מפגש שתוצאתו הייתה ביקור בסמינר של המהרישי בבנגור (ויילס) למחרת. בפברואר 1968 בויד התלוותה אל האריסון בביקור הביטלס (אנ'), באשראם של המהרישי ברישיקש, הודו.

בויד עשתה קולות ליווי בשיר "Birthday", מהאלבום הלבן של הביטלס. לדברי בויד, האריסון כתב עליה את שירו המפורסם "Something", שנכתב ב-1968 ויצא בתקליט Abbey Road. במרץ 1970, עברו בויד והאריסון לפריאר פארק (Friar Park), טירה נאו-גותית ויקטוריאנית בהנלי על התמזה (אנ').

ב-1973 נישואיה של בויד להאריסון החלו להיכשל, והיה לה רומן עם הגיטריסט של להקת "Faces" (אנ'), רון ווד. ב-1974 היא נפרדה מהאריסון. גירושיהם סוכמו ב-9 ביוני 1977. לדברי בויד, החלטתה לעזוב את האריסון ולסיים את נישואיהם, התבססה בעיקר על בגידותיו החוזרות ונשנות, ששיאן היה הרומן שלו עם מורין (אנ'), אשתו של רינגו סטאר, מה שבויד כינתה "הקש האחרון". בויד תיארה את שנת נישואיה האחרונה כ"מתודלקת באלכוהול וקוקאין" וטענה כי האריסון השתמש בקוקאין בכמות מופרזת ושהדבר שינה אותו: "זה הקפיא את רגשותיו והקשה את לבו".

נישואיה לאריק קלפטון

בסוף שנות ה-60, קלפטון והאריסון הפכו לחברים קרובים והחלו לכתוב ולהקליט מוזיקה ביחד. בתקופה זו התאהב קלפטון בבויד. אלבומו משנת 1970 עם דרק והדומינוס, "Layla and Other Assorted Love Songs" (אנ'), נכתב כדי להצהיר את אהבתו אליה, ובמיוחד הלהיט "Layla". כאשר בויד דחתה את חיזוריו בסוף אותה שנה, קלפטון הידרדר להתמכרות להרואין ונעלם מחייה למשך 3 שנים.^[2] בויד עברה לגור עם קלפטון ונישאה לו ב-1979. בספטמבר 1984 עזבה בויד את קלפטון וב-1989 התגרשה ממנו. הסיבה לדבריה הייתה שנותיו של קלפטון כאלכוהוליסט, כמו גם הרומנים הרבים שניהל, ובכלל זה הרומן עם הדוגמנית האיטלקייה לורי דל סאנטו (אנ'). בקשתה לגירושין נענתה מטעמי "אי-נאמנות והתנהגות בלתי-סבירה". מלבד השיר "ליילה", בויד הייתה גם ההשראה לשירים של קלפטון, "Bell Bottom Blues" (אנ') ו-"Wonderful Tonight".

תערוכת צילומים וספר

בויד הציגה את תצלומיה של האריסון וקלפטון בגלריה בסן פרנסיסקו ביום ולנטיין 2005, בתערוכה ששמה "Through the Eye of a Muse" ("דרך עינה של מוזה"). התערוכה הוצגה בסן פרנסיסקו ולונדון במהלך 2006, ובלה-הויה (La Jolla), קליפורניה ב-2008.^[3] התמונות שצילמה הוצגו בדבלין וטורונטו ב-2008, ובסידני^[4] ואלמטי ב-2009 ו-2010. התערוכה שלה, "Yesterday and Today: The Beatles and Eric Clapton" ("אתמול והיום: הביטלס ואריק קלפטון") הוצגה בסנטה קטלינה, קליפורניה,^[5] במטה הנשיונל ג'יאוגרפיק בוושינגטון די. סי.^[6] ובמוסקבה ב-2011.^[7]

באוגוסט 2007 פרסמה בויד את האוטוביוגרפיה שלה, הכוללת כמה מתצלומיה. הספר יצא בבריטניה בשם "Wonderful Today", ובארצות הברית בשם "Wonderful Tonight: George Harrison, Eric Clapton, and Me" (אנ'). שמו של הספר מתייחס לשיר המפורסם שכתב לה קלפטון, "Wonderful Tonight". הספר הגיע לראש רשימת רבי המכר בארצות הברית של הניו יורק טיימס.