ערוד סומלי (באנגלית: Somali wild ass או Equus africanus somaliensis)[1] הוא תת-מין של הערוד.
הוא נמצא בסומליה, באזור דרום הים האדום של אריתריאה, ובמדינת עפר באתיופיה. רגליו של הערוד הסומלי מפוספסות, הדומות לאלו של קרוביו, הזברות.
תפוצה שוטפת ובית גידול
ככל הנראה יש פחות מ-1,000 בעלי חיים (או אפילו 700) בטבע[2] והרשימה האדומה של IUCN תיארה אותו "בסכנת הכחדה חמורה". המשמעות היא שהם עומדים בפני סיכון גבוה ביותר להכחדה בטבע.
כמו רוב הסוסים הערודים הסומליים יולדים בדרך כלל באביב, לאחר הריון של שנה. תוך שעות, הסייח קם על רגליו ועומד בקצב של אמו. לאחר 5 ימים הסייח כבר מכרסם דשא. עד גיל שבועיים, הסייח רועה באופן קבוע, עם זאת, עדיין תלוי בחלב אמו עבור נוזלים. הסייח נגמל בין 12 ל-14 חודשים, אך עדיין נשאר קרוב לאמו, עוזב רק לשחק או להאכיל עם הסייח האחרים בעדר[דרוש מקור].
התנהגות
רוב המבוגרים חיים לבד, אך לפעמים יוצרים עדרים קטנים המורכבים מנקבות וצעיריהן. באזורים שיש בהם יותר משאבים, או שיש בהם יותר גשם, הם לפעמים יתמזגו יחד ליצירת עדרים זמניים גדולים יותר. סוסים יכולים לשמור על שטחים בגודל של 9 קילומטרים רבועים. לעיתים קרובות הם משאירים ערימות גללים כסימנים כדי להזכיר להם את גבולות הטריטוריה שלהם. בעוד נקבות רצויות בטריטוריות שלהן, סוסות לרוב ילחמו בזכרים אחרים. עם זאת, נצפו סוסים המאפשרים לזכרים להיכנס לטריטוריות שלהם למרעה, כל עוד הם לא מגלים עניין בהרמון שלו[4]}.
בשבי
אוכלוסייה גלובלית
נכון ל-2011 היו כ-200 פרטים בשבי ברחבי העולם[3] שחיו ב-34 חיות חיות, כמו גם שלושה בעלי חיים (שנת 2009) בשמורת הטבע חי-בר יטבתה[5] ספר הלימוד הבינלאומי מנוהל על ידי Tierpark Berlin[6].
גן החיות בזל
ערוד סומלי בגן החיות בזל
גן החיות המוביל לגידול הערוד הסומלי הוא גן החיות בזל, שווייץ. תוכנית הרבייה שלה מנהלת את ספר הלימוד האירופי לתחת הסומלית ומרכזת את תוכנית המינים בסכנת הכחדה האירופית (EEP)[7] - וכן את ועדת המינים העולמית של הערוד הסומלית מאז 2004[8].
גן החיות בזל החל להחזיק בערוד סומלי בר בשנת 1970 וילדה לראשונה ב-1972. מאז (נכון לשנת 2009), 11 סוסים ו-24 נקבות נולדו ושרדו את הילדות[9]. כיום, כל הערודים הסומליים בשבי קשורים לקבוצה המקורית בגן החיות של בזל[6].
נכון ל-18 בינואר 2012, ישנם ארבעה ערודים סומליים בבזל: הסוס "ג'יגולו" (3) ושלוש נקבות (ביניהן "יוגלה"-14)[10].
צרפת
מ-1987, בשמורת סיגיאן האפריקאית, בדרום צרפת, היו מספר חמורי בר סומליים, כאשר לידות מתרחשות באופן קבוע, כולל שתיים ב-30 ביוני 2010 וב-29 במרץ 2013[11][12].
ארצות הברית
רק חמישה מוסדות מגדלים את תחת הבר סומלי בארצות הברית:[13] גן החיות של דאלאס, גן החיות של סנט לואיס[14], גן החיות של סן דייגו ספארי פארק[15], גן החיות של מיאמי ושימור White Oak ביולי, פלורידה[13], White Oak קיבל עדר ב-2008 כחלק ממאמץ בינלאומי להציל את הערוד הסומלי מהכחדה. מאז, העדר הוליד 18 סייחים, כולל כמה שנולדו באביב 2013[13]. בגן החיות של דאלאס היו זה עתה שני ערודים סומליים, שניהם נקבות, האחת נולדה ב-9 ביולי והשנייה ב-19 ביולי 2017. הלידה האחרונה של גן החיות בסנט לואיס הייתה ב-30 ביולי 2019[16].
פארק גן החיות של סן דייגו הוא ביתם של 11 ערודים סומלים, האוכלוסייה הגדולה ביותר של ערודים סומלים בצפון אמריקה. הפארק קיבל את העדר הראשון שלו מגן החיות של בזל ב-1981. הסייח הראשון שלהם נולד ב-1986. מאז, 49 סייחים נולדו, האחרונה היא נקבה שנולדה ב-17 במרץ 2018. גן החיות העולמי של סן דייגו פועלת גם היא כדי לעזור להציל את המין בסכנת הכחדה בטבע[17][18].
שני ערודים סומליים בגן החיות של מארוול
שימור
פרויקט שימור באריתריאה[19] מנה (לפני 2014) 47 חמורי בר סומליים שחיו בהרים בין חצי האי בורי לשקע דאלול, שנמצא בשקע דנאקיל הגדול יותר, סמוך לגבול אריתריאה עם אתיופיה[20][21][22][23].
כפי שהוזכר לעיל, בשמורת הטבע יטבתה חי-בר קיימת אוכלוסייה מוגנת של הערוד הסומלי. השמורה הוקמה ב-1968 במטרה לחזק אוכלוסיות של מינים מדבריים בסכנת הכחדה.
