בקיץ 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שיבושי הדואר וסגירת הבנקים, נמצא כנער צעיר, כמו רבים מחבריו, ללא קשר עם משפחתו וללא תמיכתה הכלכלית. הוא עבר את תלאות המלחמה, הרעב, המחסור, מכת הארבה וגירוש תל אביב בקושי רב. בשלהי המלחמה התנדב עם חבריו לגדוד העברי הארצישראלי. אחר כך היה חלוץ ומורה בכפר גלעדי ומחניים.
נפטר ב-8 באפריל 1972, והובא למנוחות בבית העלמין בחולון.
יצירתו
עבר הדני היה חוקר תולדות היישוב בארץ ישראל והתמחה בחקלאות המודרנית בה, במקביל היה משורר, מחזאי וסופר פורה. רוב ספריו עסקו בהיבטים של תולדות היישוב ובמיוחד בהתיישבות החקלאית לסוגיה ולצורותיה וארגוניה. ספרו הנודע צריף העץ שראה אור בתר"ץ 1930, ביטא רכיבים מתודעתם ואורח חייהם של אנשי "השומר" חברי קיבוץ כפר גלעדי. עבר הדני הכיר את חברי הקיבוץ מקרוב כאשר חי ועבד כמורה ביישוב במחצית השנייה של שנות העשרים. צריף העץ (בערבית: תחשיבה) היה המבנה הראשון שהוקם בכפר גלעדי, כאשר נוסד ב-1916, ושימש כביתם של החלוצים ומשק החי שלהם. עבר הדני מתאר בספרו את חיי היומיום הרצופים בתלאות וקשיים; את הנפשות הפועלות, התרבות והרגשות העמוקים של חברי הקיבוץ; וגם את התפתחותו החומרית האופיינית ליישובי החלוצים באותן שנים. תחילה נוסף לצריף בנין אבן אחד, ואחר 'אל בית-האבן היחידי כבר נוספו ארבעה בתים העומדים זה מול זה ופותחים "רחוב". אל הבתים הוציאו קודם כל מבית-האבן את הילדים ואת התינוקות - בית לתינוקות, בית לילדים ובית לגן ולבית-ספר. ולבית הרביעי נכנסו המורים לגור ושנים-שלושה מהנשואים'.[1]
עבר הדני טען שהמרץ לכתוב ולערוך ספרים רבים נשאב אצלו מן התכנים והרעיונות של הציונות וההתיישבות, ומדמויות מופת: מנהיגים ומפקדים, חיילים ופועלים פשוטים, שאותן הכיר מקרוב והעריץ. כך במחקריו על ארגונים ואגודות שבהם נהג כהיסטוריון; וכך ביצירתו הספרותית שבה נהג לתאר בפרוטרוט דמויות ואתרים ללא אזכור שם או מקום. בהקדמה לספרו השלושה הסביר:
"קוראי,
אפשר שמי מכם יאמר: מה המעשה הזה, שאתה מספר לנו? וכי לא אירעו מאורעות חשובים יותר לאין־ערוך, האם לא פעלו אישים חשובים הרבה יותר - פעלו, השפיעו, עשו גדולות ונצורות -, כי בחרת דווקא בשלושה פלמונים-אלמונים, אשר כמוהם כאין?
אף אני עצמי שאלתי את עצמי לא אחת לפשר החידה הזאת.
התשובה הייתה תמיד אחת: זאת ראיתי, זאת הייתי. זאת מוכרח אני לכתוב.
מבפנים האירה לי התשובה - ואדע כי מצפוני הוא. כי כוחי הוא, שאין לי שליטה עליו. ואכנע לו. ואבטח בו.
פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, אריה צנציפר רפאלי, מבוא: יוסף קלוזנר, תל אביב: הוצאת נ’ טברסקי, תשי"ב-1951
50 שנות אגודת פרדס : 50 שנות פרדסנות עברית - תר"ס-תש"י, 1950-1900, הקדמה מאת משה סמילנסקי, על הכריכה: ספר היובל של אגודת פרדס, תל אביב: הוצאת היובל של אגודת פרדס, תש"י
אגודת פרדס בת 70: תר"ס-תש"ל, תל אביב יפו: אגודת פרדס, תש"ל
אהרן א’ איזנברג: קורותיו, כתביו ותקופתו היישובית, בצירוף הקדמה מאת משה סמילנסקי, תל אביב: מסדה, תש"ז, 1946
עיר יזרעאל - עפולה: בת כ"ה תרפ"ה-תש"י/1925-1950, עפולה: המועצה המקומית, תש"י
הזנת בהמות הבית, בהשתתפות ד"ר פרוינד, תל אביב: מ’ שטיגלברג, תרצ"ט
מאפרוח יומם עד למטילה, מאת י' ברקמן, תל אביב: הוצאת המשק, תש"ג
גידול תפוחי-אדמה, מאת יוסף אטינגר וא. זלינגר, תל אביב: המשק, תש"ד
מלחמת האירים לעצמאותם, מאת אפרים שברצמאן, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ז, תשט"ז 1955
מנחמיה בת שישים: תרס"ב-תשכ"ב 1902–1962, מנחמיה: יובל, תשכ"ג
(עם א' עמיר, א' קם, י' לווה [ועוד]), חקלאות והתיישבות בישראל: בעשור למדינה, ירושלים: משרד החקלאות, הסוכנות היהודית - המחלקה להתיישבות, תשי"ח[3]
בנימינה - פנינת השומרון: הכפר ע"ש הנדיב הידוע תרפ"ב-תשי"ג 1922–1953, בנימינה: המועצה המקומית, תשי"ד
מאה שנות שמירה בישראל, ערוך על-פי מקורות וכתבי שומרים, תל אביב: י' צ'צ'יק, 1954
ספרים שתרגם
מדעי החיים, מאת ה. ג. ולס, ג’וליאן הכסלי, ג.פ. ולס ; תרגום מאנגלית על ידי ש. בס, ראובן גרוסמן, עבר הדני [=אהרן פלדמן] וב. קרופניק [=קרוא], עריכת הסגנון בידי אשר ברש, תל אביב: מצפה, תרצ"ב-תרצ"ד
.jpg)
