הספינות שהיו בנויות בחלקן מעץ תוכננו ונבנו לאחר מלחמת העולם השנייה כספינות טורפדו מדגם פ-183 שבהן בשני משגרי טורפדו 533 מ"מ נגד ספינות, בנוסף הייתה גרסה ציידת צוללות שצוידה בסונאר ופצצות עומק. בשנת 1956, חומשו הספינות בשני משגרי טילי "סטיקס" במקום שני משגרי הטורפדו ותותח ה 25 מ"מ האחורי, ובכך הפכו את הספינות לספינות הטילים הראשונות.
ב-21 באוקטובר 1967 שתי ספינות קומאר מצריות טיבעו את המשחתת הישראלית אח"י אילת. היה זה הירי המבצעי הראשון של טילי ים-ים. המשחתת הישראלית לא הייתה מצוידת בטילים אלא בתותחים. כמו כן לא היו ברשותה אמצעי הגנה נוספים שהיו בתהליך פיתוח ויועדו לספינות הסער שתוכננו להחליף את המערך הישן של המשחתות וספינות הטורפדו. מכיוון שלא התפתח קרב בין הצדדים למצרים לא היו נפגעים.
במהלך מלחמת יום הכיפורים שהו שני סט"ילים מסוג קומאר בים סוף ומנעו מהמטכ"ל הישראלי להפעיל את מבצע אור ירוק ואור לבן להנחתת כוחות שריון בעומק מצרים באמצעות נחתות. לפיכך יזם צה"ל את מבצעי מגבית שבמהלכם הושמדו שני הסטי"לים באמצעות כוחות מיוחדים ללא אבדות לצה"ל.
בשנות השמונים המצרים בנו שישה סטי"לים דומים, חדישים יותר שנקראו "אוקטובר".
שימוש בחיל הים הסורי
הסורים רכשו בראשית שנות השבעים 9 ספינות קומאר. ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין ה-6 ל־7 באוקטובר1973, השתתפו שני סטי"לים מדגם קומאר בקרב לטקיה שהיה קרב טילי הים הראשון בעולם. במהלך הקרב הוטבעו שני הסטי"לים הסוריים על ידי סטי"לים ישראליים. בהמשך המלחמה נפגעו סטי"לי קומאר נוספים על ידי חיל הים הישראלי מבלי שהצליחו לגרום לנזק כלשהו לספינות חיל הים.