לנדס, בן יחיד להוריו, אריקה וליביו, נולד בשנת 1946 בבוקרשט שברומניה, שם סיים את חוק לימודיו היסודיים. בשנת 1959, בהיותו כבן 13 עלה עם הוריו לארץ, ולמד בגימנסיה העברית "הרצליה" שבתל אביב.
גן לנדס, בשכונת יד אליהוכתובת ברחבת לנדס במרכז הרפואי תל אביב
עם סיום הלימודים החל את התמחותו בבית חולים איכלוב בתל אביב. לנדס נשאר לעבוד בבית החולים במחלקה לטיפול נמרץ, גם לאחר ההתמחות, תוך שהוא הופך לאחד הקרדיולוגים הבולטים בישראל. לנדס ראה לנגד עיניו את החשיבות שבקידום רפואת החירום בישראל, ועבד גם במגן דוד אדום. שם הגה את הרעיון של ניידות לטיפול נמרץ, והיה ממקימי שירות חולי לב, שנקרא אז שח"ל, ומאוחר יותר שינה את שמו לנט"ן. במסגרת עבודתו זאת, וביחד עם ד"ר ננסי קרוליין, יזם קורסי הכשרה לפרמדיקים (מקצוע שטרם הונהג עד אז בישראל), והמחזור הראשון שהוסמך כתוצאה מיוזמה זאת, היה בשנת 1981.
ב-21 בנובמבר1978, בסביבות השעה 10:00 בבוקר, פרצה שרפה בפיר, בתוך המבנה הצפוני, של בית הדר דפנה שבשדרות שאול המלך בתל אביב. ד"ר לנדס ביחד עם ד"ר עודד אייזנברג, שניהם רופאי היחידה הניידת לטיפול נמרץ של בית החולים איכלוב, היו בדרכם אל הבנק, כאשר הבחינו בעשן הכבד, ושמעו את הקריאות לעזרה של הלכודים. הם החלו לפלס את דרכם אל גג הבניין, באמצעות מדרגות החירום, וחייל שנלווה אליהם נשא על גבו מכשיר הנשמה. עקב הרוח שיצרו להבי מסוק משטרתי, התחדשה האש בקומה השמינית, ולנדס וחבריו ניסו לכבות אותה, באמצעות הזרנוקים שהיו במקום. לנדס טיפל במספר אנשים, ואף עבר מחלק אחד של הגג אל משנהו באמצעות סולם, כדי לבצע את משימתו[1].
ב-4 באוגוסט1981, לקה הסופר יעקב שבתאי בהתקף לב. בניידת טיפול הנמרץ שהוזעקה, היה לנדס, שעלה לביתו של שבתאי ופיקח על העברתו לניידת. במבוא הבית קיבל לנדס החלטה רפואית, ובו במקום ביצע ניתוח חירום, פתח את חזהו של שבתאי, ועיסה את ליבו. שבתאי הובהל לבית החולים, אך לבו לא עמד בכך, והוא נפטר באותו לילה[2].
בעקבות ניסיון ההתנקשות בחייו של השגרירשלמה ארגוב, בידי אנשיו של אבו נידאל, וההחלטה על מבצע שלום הגליל, גויס לנדס לקו הראשון, כרופא מוטס במסוק. עם פרוץ הקרבות, הוא הצטרף למסוק אנפה, שפטרל בקו מחניים – קריית שמונה, הלוך וחזור. בשלב מסוים קיבל המטוס הנחיה לצאת לפנות שני חיילים שנפצעו באזור נבטייה. עקב טעות טרגית במפת הקוד הופיעו שתי נקודות שונות, שנקראו באותו השם. בעוד שהחיילים הפצועים המתינו לאנפה בנקודה אחת, המסוק חיפש אותם בנקודה השנייה. במטרה למצוא את החיילים הנמיכו הטייסים את המסוק מעל הנקודה השנייה, ונכנסו לטווח הירי של חוליית מחבלים שהסתתרה במקום. המסוק טווח, נפגע, והופל. צוות המסוק ובתוכם, סרן ד"ר סטפן אלכסנדר לנדס, נהרגו במקום[3].
במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, בו עבד לנדס כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב, נחנכה בשנת 2011 רחבה בשם "רחבת סטפן לנדס." הרחבה ממוקמת במפלס מינוס – 1, שבין בניין סוראסקי, לבין בניין עופר, שבמרכז הרפואי. היוזמה להקמת הרחבה, הייתה של הנהלת בית החולים, בשיתוף עם חבריו, ומוקירי זכרו. ברחבה מוצב פסל, של האמן הישראלי, צדוק בן דוד.
ד"ר לנדס, הונצח ביחד עם בני העיר תל אביב, שנפלו במלחמות ישראל, באנדרטה בגן הבנים, שבפארק הירקון, ובאנדרטה שבבית יד לבנים ברחוב פנקס בעיר. עם חללי חיל הרפואה, באתר ההנצחה, שבבית ההחלמה הצבאי ברחוב אצ"ל בחיפה. עם החללים מקרב בוגרי ומורי הגימנסיה העברית "הרצליה", באתר ההנצחה שבתיכון, הנמצא בצפון מרכז תל אביב, ועם חללי אוניברסיטת תל אביב, באנדרטה שבמרכז הקמפוס, ברמת אביב.
ב-15 בדצמבר 1982, נערך בנמל התעופה בן-גוריון, בשיתוף מגן דוד אדום, חיל הרפואה, ושירותי החירום של נמל התעופה, תרגיל חילוץ גדול, המדמה חילוץ, והגשת עזרה רפואית לפצועים ממטוס הנוחת נחיתת אונס. התרגיל קיבל את השם ס"ל, על שמו של סטפן לנדס[4].
הסדנאות לרפואת חירום, של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נושאות את שמו של ד"ר סטפן לנדס המנוח, שהיה אחד המדריכים הראשונים, בסדנאות אלו.
