נאוהיפריון (שם מדעי: Neohipparion; מילולית: "היפריון (פוני ביוונית) חדש") הוא סוג של סוס נכחד, שחי באמריקה הצפונית ובאמריקה המרכזית של תקופת המיוקן והפליוקן שלפני 15 עד 6 מיליון שנה בערך מימינו. סוס זה דמה במראהו להיפריון מאותה תקופה והוא הוגדר ב-1903 בידי החוקר J. W. Gidley. הוא סווג לפני כן לסוג Hesperohippus שהתבטל[1].
הסוס הקדום היה מהיונקים הגדולים הנפוצים ביותר בתקופתו באמריקה הצפונית והמאובנים שלו התגלו בקבוצות גדולות, לעיתים של מעל 100 פרטים יחד. המאובנים התגלו באזורים רבים מאלבמה עד לפלורידה ונברסקה ודרומה עד למקסיקו. הוא היה נדיר יחסית בחוף המערבי, אך ייתכן שהגיע עד לקליפורניה.
במראהו דמה לסוס המודרני. עם זאת היה מעט קטן יותר ובעל מבנה שיניים טוחנות בעלות כתר גבוה יותר, מבנה שנעלם אצל הסוסים המודרניים שהם בעלי שורש חזק ורחב יותר לשיניהם. בניגוד לסוסים המודרניים הוא היה בעל 3 אצבעות בכף רגלו, אך רק אחת מהם נגעה בקרקע מה שעזר לו לנוע במהירות יחסית.
על סמך מבנה שיניהם היו סוסים אלו לוחכי עשב מוצלחים שהותאמו ללעוס צמחייה קשיחה ששררה בערבות אמריקה. עם זאת ההתייבשות שאירעה בסוף הנאוגן גרמה להכחדתם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Clementz, M. T. (2012). "New insight from old bones: Stable isotope analysis of fossil mammals". Journal of Mammalogy. 93 (2): 368–380
.jpg)
