מיוהיפוס (שם מדעי: Miohippus) הוא סוג של יונק ממשפחת הסוסיים, אשר חי בין סוף האאוקן לסוף האוליגוקן ברחבי אמריקה הצפונית. הסוג הוגדר בשנת 1874 בידי החוקר עותניאל צ'ארלס מארש. פירוש השם של הסוג הוא: "סוס קטן", אך השם ניתן עקב מסקנה שגויה של מארש שסוס זה התקיים בתקופת המיוקן, אליה כלל לא הגיע והוא חי רק במהלך הפלאוגן. המאובנים התגלו מאלברטה שבקנדה ועד פלורידה וקליפורניה. הם השתייכו למספר מינים.
המיוהיפוס היה קטן יחסית לסוס והגיע לגובה של חצי מטר ולמשקל של 40 עד 55 ק"ג, קטן בהרבה ממרבית הסוסים השוקלים יותר מ-500 ק"ג בממוצע. הוא היה בעל מאפיינים פרימיטיביים כמו שלוש אצבעות רחבות ברגליו, רגליים קצרות בעלי קרסוליים גמישות ולסתות מוארכות יותר בעלות מבנה שיניים גדולות שהתפתחו לטוחנות ועזרו לסוס לאכול עשבים.
המיוהיפוס התפתח כנראה למזוהיפוס, גם הוא מהאוליגוקן או לקלובטיפוס (Kalobatippus), שעבר דרך גשר יבשתי לאסיה. מינים אלה נכחדו עם תחילת המיוקן, אז האקלים היה יבש יותר והעשב שגשג במקום היערות והערבות.
מיני הסוג
- Miohippus anceps
- Miohippus annectens
- Miohippus assiniboiensis
- Miohippus condoni
- Miohippus equiceps
- Miohippus equinanus
- Miohippus gemmarosae
- Miohippus gidleyi
- Miohippus intermedius
- Miohippus longicristis
- Miohippus obliquidens
- Miohippus primus
- Miohippus quartus
קישורים חיצוניים
