משתן

מְשַתֵּן (באנגלית: Diuretic substance) הוא כל סוג של תרופה או חומר הגורמים להגדלת נפח השתן שמופרש מהכליות. תרופות משתנות פועלות על הנפרון באזורים שונים שלו. הן פועלות על ידי הפחתה של ספיגת מלחים ומים מחלל צינור הנפרון אל מחזור הדם. כך מוגברת כמות המלחים והמים המופרשים מנפרוני הכליה לדרכי השתן. הפעילות המשתנת גורמת, בנוסף לסילוק מים מהגוף, גם לשינויים במאזן המלחים בגוף. תרופות וחומרים משתנים משמשים לטיפול ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, לחץ עיני מוגבר, שחמת הכבד, בצקת ומחלות כליה שונות.

קיימות חמש קבוצות של חומרים משתנים:

1. Carbonic Anhydrase Inhibitors מעכבי האנזים קרבוניק-אינהידרז - דוגמה אצטזולאמיד. השימוש העיקרי בתרופות אלו כיום הוא בטיפול בגלאוקומה ובאפילפסיה.
2. Loop Diuretics משתני לולאה, לדוגמה פורוסמיד
3. Osmotic Diuretics משתנים שפועלים על ידי גרימת לחץ אוסמוטי - דוגמה מניטול
4. Thiazide Diuretics משתנים מקבוצת התיאזידים ותרופות דומות, כגון הידרוכלורותיאזיד
5. Potassium-Sparing Diuretics משתנים אוגרי אשלגן כגון אמילוריד, ספירונולקטון

מאפיינים

תרופות משתנות נבדלות זאת מזאת על פי מספר פרמטרים:

• מנגנון הפעולה
• אזור הפעולה בנפרון
• עוצמת הפעילות המשתנת
• שימושים רפואיים
• תופעות לוואי

הנפרון הוא היחידה התפקודית של הכליה שאחראית למרבית פעולותיה של הכליה. הנפרון מחולק למספר מקטעים חשובים: גופיף הכליה והפקעית, האבובית המפותלת המקורבת, לולאת הנלה, האבובית המפותלת המרוחקת והצינור המאסף.

תרופות משתנות פועלות על אזורים שונים בנפרון ובכך נגרמת הפעילות המשתנת שלהן.

• מעכבי האנזים קרבוניק-אינהידרז - תרופות אלו פועלות על האבובית המפותלת המקורבת
• משתני לולאה - תרופות אלו פועלות על הזרוע העולה של לולאת הנלה
• משתנים מסוג תיאזיד - תרופות אלו פועלות על האבובית המפותלת המרוחקת
• משתנים משמרי אשלגן - תרופות אלו פועלות על הצינור המאסף של הנפרון
• משתנים אוסמוטיים - מופרשות בפקעית הנפרון ופועלות לאורכו

בשנים האחרונות נכנסה לשוק קבוצה חדשה של משתנים. תרופות אלו מכונות הואפטנים, והן מעכבות את הפעילות של ההורמון נוגד ההשתנה, המכונה גם ואזופרסין או ADH. תרופות אלו אינן רשומות בישראל, אבל נמצאות בשימוש בארצות הברית בלבד.

השימוש במשתן לספורטאים אסור לחלוטין, ועלול לגרום להשעייה ולשלילת הישגים.

הטבלה הבאה מפרטת את סוגי המשתנים השונים:

משפחה	דוגמאות	תכשירים בישראל	אזור הפעולה בנפרון	מנגנון הפעולה	דגשים עיקריים	שימושים עיקריים
תיאזידים ותרופות דמויות תיאזיד	Hydrochlorothiazide Indapamide Metolazone Chlorthalidone	דיזותיאזיד, אוקסאאר פלוס, אטקנד פלוס, וקטור פלוס, טריטייס קומפ, פמיד	הצינורית המפותלת המרוחקת	מעכבים את הקו-טנספורטר של נתרן-כלוריד	גורמים לירידה ברמות אשלגן, מגנזיום ונתרן בדם, גורמים לעלייה ברמות סידן וחומצת שתן בדם. עלולים לגרום לשגדון, להעלות רמות גלוקוז, כולסטרול וטריגלצרידים בדם. נמצאו קשורים בשכיחות מוגברת של סרטן עור קשקשי. אינם יעילים כמשתנים כאשר התפקוד הכלייתי יורד, למעט metolazone.	יתר לחץ דם בצקת
משתני לולאה	Furosemide Bumetanide Ethacrynic Acid Torsemide	פוזיד, פורובניר, פורוזמיד, פורוסמיד	הזרוע העולה של לולאת הנלה	מעכבים את הקו-טנספורטר של -K+/Na+/2Cl	גורמים לירידה ברמות אשלגן, מגנזיום ונתרן בדם, עלייה ברמות חומצת שתן. משתנים חזקים ולכן יעילים במצבים בצקתיים	אי ספיקת לב יתר לחץ דם בצקת
מעכבי האנזים קרבוניק אנהידרז	Acetazolamide Dorzolamide Methazolamide Zonisamide	אורמוקס, דורזולמיד, דורזטול, טימודור, טרוסופט, קוסופט	האבובית המפותלת המקורבת	מעכבים את האנזים קרבוניק אנהידרז שנמצא בממברנה האפיקלית של האבובית המפותלת המקורבת	גורמים לירידה ברמות אשלגן ונתרן בדם, מעלים הפרשת ביקרבונט בשתן וגורמים לחמצת מטאבולית. אלו הן תרופות עם אפקט משתן חלש. עלולות לגרום להיווצרות אבנים בכליות.	גלאוקומה אפילפסיה מחלת גבהים
משתנים משמרי אשלגן - נגזרות של Pteridine	Amiloride Triamterene	קלוריל	הצינור המאסף	מעכבים את תעלת נתרן (ENaC)	ירידה ברמות נתרן בדם, עלייה ברמות אשלגן בדם. נחשבים למשתנים חלשים, וכמעט אינם ניתנים בשימוש לבד. אמילוריד יכול לשמש בטיפול בתופעות הלוואי הכלייתיות של ליתיום.	יתר לחץ דם בשילוב עם תרופות ממשפחת התיאזידים
משתנים משמרי אשלגן - מעכבי אלדוסטרון	Eplerenone Spironolactone	אפלרנון, אינספרה, אלדקטון, סורבון, ספירונולקטון	הצינור המאסף	מעכבים את תעלת נתרן (ENaC), מעכבים משאבת +Na+/K	עלייה ברמות אשלגן בדם. נחשבים למשתנים חלשים. ספירונולקטון עלול לגרום לגינקוסמטיה.	יתר לחץ דם שקשה לשליטה אי ספיקת לב מיימת על רקע שחמת הכבד
משתנים אוסמוטיים	Mannitol Urea		מופרשים בפקעית הכליה ופועלים לכל אורך הנפרון. מונעים ספיגה בחזרה של מים	מפחיתים את הגרדיינט של הממסים במדולה	גורמים לירידה ברמות אשלגן בדם. גורמים לחמצת בדם.	בצקת מוחית
מעכבי הקולטן לואזופרסין	Conivaptan Mozavaptan Satavaptan Tolvaptan		הצינור המאסף	מעכבים את פעילותו של ההורמון נוגד ההשתנה על ידי עיכוב היצמדותו לקולטנים שלו	גורמים לירידה ברמות אשלגן ועלייה ברמות נתרן בדם	היפונתרמיה תסמונת ההפרשה הלא תואמת של הורמון ADH

תופעות לוואי

נטילת התרופות המשתנות עלולה לגרום לתופעות לוואי לא רצויות הנובעות מהשפעתן המשותפת וכן לתופעות לואי ייחודיות.

תופעות לוואי המשותפות כוללות השתנה מרובה ותכופה, דליפת שתן, הטלת שתן לילית (אם התרופה ניטלת בשעה מאוחרת) וכן לצמא וליובש בפה. תופעות הלוואי כוללות גם חסר בנפח מים בגוף (התייבשות) והשפעות נלוות להתייבשות וללחץ דם נמוך (תופעות שבאופן טיפוסי מחמירות במעבר משכיבה לישיבה ולעמידה), כגון דופק מהיר, שינויי מצב רוח, כאב ראש, סחרחורת והפרעות ראייה, נפילות, חבלות, שברים ועוד. התייבשות גורמת גם בעיות מערכת עיכול כגון עצירות, כאב בטן, רפלוקס, צרבת, חסימת מעי ואף דלקת לבלב. כיוון שהתייבשות ולחץ דם נמוך גורמים לתגובת תיקון סימפתטית, עשויים להיגרם גם עלייה ברמת הסוכר (ואף סוכרת, במיוחד בשילוב עם חוסמי בטא) ועלייה ברמת שומני דם.

תופעות לוואי ייחודיות (ראו גם בטבלה למעלה) כוללות הפרעות הורמונליות, תגובות אלרגיות, כגון מחלת לופוס מנטילת דיזותיאזיד^[1]; הפרעות באיזון מלחים וחומציות כולל היפונתרמיה - חסר נתרן, היפוקלמיה - חסר אשלגן, היפרקלמיה - עודף אשלגן, היפומגנזמיה - חסר מגנזיום, חמצת מטבולית - חסר ביקרבונאט ועוד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משתן בוויקישיתוף

• משתן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. Chin H. Ho, Krati Chauhan, StatPearls, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2018

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.