משה נתיב (22 ביוני 1932 – 20 בספטמבר 2008) היה אלוף בצה"ל, ראש אגף כוח האדם בשנים 1978–1983.
ביוגרפיה
נתיב נולד כמשה וֵג (Moise Vegh), בכפר פטרובה שבמרכז טרנסילבניה, רומניה. הוריו, יצחק וצילה וֵג, היו יהודים אדוקים. בגיל 3 עברה משפחתו לבוטושאן, שבצפון חבל מולדובה הרומנית. בגיל 14, בהשראת הרעיונות הציוניים, ברח מהבית כדי לעלות לארץ ישראל. הוא הגשים את תוכניתו במסגרת עליית הנוער בשנת 1946. בשנת 1951 הצטרפו אליו לארץ גם הוריו ואחיו.
שירותו הצבאי
ב-1949 החל את שירותו בצה"ל ובמשך כ-25 שנים שימש בתפקידים שונים בגייסות השריון:
לאחר מלחמת יום הכיפורים הועבר נתיב לאגף כוח האדם של צה"ל. הוא שימש ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם, סגן ראש האגף (1975-1978) ובדרגת אלוף, ראש אגף כוח האדם (1978-1983). בשנת 1982 עמד בראש ועדה שבדקה את מערכת השיפוט הצבאי, והמליצה על שורה של רפורמות במערכת[1].
במהלך שירותו סיים לימודים במסגרת המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והמכללה לביטחון לאומי. היה בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב.
תפקידים אזרחיים
לאחר שחרורו מצה"ל שימש נתיב מנכ"ל חברת העובדים ועמד בראש מערך שליחי הסוכנות היהודית בארצות הברית. לאחר מכן, מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית, תפקיד בו כיהן בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90. לצד עיסוקיו אלו ולאחר סיומם, כיהן נתיב בתפקידים ציבוריים רבים, ובהם:
חיים אישיים
הותיר אחריו אשה ושלושה ילדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
