מרדכי פכטר

מרדכי פכטר

לידה	1935 (בן 90 בערך) צ'יסנה, פולין
ענף מדעי	מדעי היהדות
תאריך עלייה	1949
עיסוק	מרצה
מקום לימודים	תיכון חוגים האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט	ישעיהו תשבי
מוסדות	אוניברסיטת חיפה
בת זוג	רחל לבית דים
צאצאים	עידו פכטר

מרדכי פכטר (נולד בשנת ה'תרצ"ו, 1935) הוא חוקר מחשבת ישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה צ'יסנה (אנ') שבגליציה המזרחית, פולין, בשנת 1935 לשמואל זנוויל ופייגה (ציפורה). בעת פלישת הנאצים לפולין גלתה משפחתו למחנה עבודה בסיביר ולאחר סיום המלחמה שהו במחנה העקורים שלאכטנזה (Schlachtensee) בברלין. בשנת 1949 עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בחיפה. למד בתיכון חוגים והפך לתלמיד מובהק של ברוך קורצווייל. בהשפעתו החל ללמוד ספרות באוניברסיטה העברית אך למגינת ליבו של קורצווייל עבר ללימודי קבלה אצל פרופסור ישעיהו תשבי.

במהלך שנות לימודיו שימש כמורה בתיכון חוגים ובישיבה התיכונית קריית שמואל. בשנים 1963-1965 כתב טור ביקורת ספרים בעיתון הבוקר בתחומי ספרות, פילוסופיה ומחשבת ישראל.^[1]

קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה בשנת 1976 בציון מעולה, נושא העבודה: 'ספרות הדרוש והמוסר של חכמי צפת במאה הט"ז ומערכת רעיונותיה עיקריים', בהדרכת ישעיהו תשבי. לימד בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה משנת 1977 ואף שימש כראש החוג בשנות השמונים.

היה נשוי לרחל (לבית דים) עד פטירתה בשנת 2022, ולהם חמישה ילדים. בנו הצעיר הוא הרב ד"ר עידו פכטר, מרצה וכותב בתחומי יהדות מודרנית, ומכהן כראש תחום רבני ערים בנאמני תורה ועבודה.

מחקריו

מחקרים רבים הקדיש מרדכי פכטר לתיאור המרכז הקבלי בצפת במהלך המאה הט"ז. מחקריו מעניקים נקודות מבט מגוונות וייחודיות על התקופה, זאת בעיקר משום שהם כוללים לא רק חקר אידאות ובירור פרטים ביוגרפיים וביבליוגרפיים, אלא גם חקר כתבים בעלי גוון אישי כגון אגרתו של ר' משה אלשיך 'חזות קשה', דרשת הפרידה של ר' שלמה אלקבץ בסלוניקי בעת עלייתו לארץ, דרשת הספד על האר"י שנשא ר' שמואל אוזידה ויומניהם המיסטיים של ר' יוסף קארו ור' אלעזר אזכרי.^[2] מקום מרכזי במחקרים אלה מוענק לר' אלעזר אזכרי, דבר שבא לידי ביטוי בהוצאת מהדורות מדעיות הן של ספר המוסר שלו, 'מילי דשמיא', והן של יומנו המיסטי.^[3]

כתב מספר מאמרים רחבי יריעה העוקבים אחר גלגוליהם של מונחים מראשית הקבלה (ר' עזריאל מגירונה), דרך קבלת האר"י וכתבי תנועת החסידות, ועד הגותו של הרב קוק. העיקרון העומד בבסיס מאמרים אלה הוא שלא ניתן להבין את כתביהם של הוגים חסידיים ואף הוגים הנתפסים כמודרניים כמו ר' נחמן מברסלב והרב קוק ללא הבנה מעמיקה של המקורות הקבליים בהם הם עושים שימוש. ניתוח מעמיק של מספר מושגים קבליים הוביל את פכטר להפרכת שתי השקפות מבוססות בעולם המחקרי: הראשונה היא השקפתו של גרשם שלום לפיה הפרשנות הפסיכולוגית של העולם התיאוסופי הקבלי היא חידוש מובהק של תנועת החסידות. פכטר הוכיח כי מוטיב זה מצוי כבר בקבלת האר"י, והחסידות רק העניקה לו נופך משלה. השנייה היא השקפה שהייתה מקובלת על מרביתם של חוקרי הרב קוק ולפיה יש לראות בו אך ורק הוגה מודרני. פכטר טען שאין מעמד שווה לרכיב הפילוסופי ולרכיב הקבלי בעולמו ההגותי ושתפיסות היסוד הקבליות הן המהוות את היסודות המעצבים של השקפת עולמו. תפיסה זו, שבתחילה הובעה בעיקר על ידי חוקרים מחוץ לאקדמיה^[4] זכתה במהלך השנים להשפעה גם במסגרת המחקר האקדמי.^[5]

מתחילת דרכו עסק פכטר בכתבי המתנגדות הליטאית. ספרו הראשון מכיל מבחר מכתבי ר' ישראל סלנטר בתוספת מבוא והערות ובמהלך השנים הוא הוסיף לכתוב על תנועת המוסר^[6] וכן על כתבי הגר"א ותלמידיו.^[7] כמו כן הוא ייחד מחקרים לחקר הספרות החסידית, בעיקר להגותו הקבלית של ר' נחמן מברסלב, וכן למשנתו הקבלית של רמח"ל.^[8]

מאמרים נבחרים

• חייו ואישיותו של ר' אלעזר אזכרי בראי יומנו המיסטי וספר חרדים, בתוך 'שלם - מחקרים בתולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי' ג (תשמ"א), עמ' 127-147.
• עיגולים ויושר, לתולדותיה של אידיאה מקבלת האר"י עד משנת הרב קוק, בתוך 'דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' 18 (תשמ"ז), עמ' 59-90.
• בין אקוסמיזם לתיאיזם: תפיסת האלוהות במשנתו של ר' חיים מוולוז'ין, בתוך 'מחקרים בהגות יהודית' (תשמ"ט), עמ' 139-157.
• בין לילה לבוקר, ניתוח ספרותי של מאמר הזוהר ח"ב לו ע"ב – לח ע"ב, בתוך 'הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית: "ספר הזוהר ודורו"' (תשמ"ט), עמ' 311-346.
• התשתית הקבלית של תפיסת האמונה והכפירה במשנת הרב קוק, בתוך 'דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' 47 (תשס"א), עמ' 69-100.
• תנועת המוסר והקבלה, בתוך 'ישן מפני חדש - שי לעמנואל אטקס' (עורכים: ד' אסף וע' רפפורט), ירושלים (תשס"ט), עמ' 250-223.
• ספרות הדרוש והמוסר של חכמי צפת, עבודת הדוקטורט בהנחיית ישעיהו תשבי, האוניברסיטה העברית תשל"ז, באתר אוצר החכמה

ספרים

• כתבי רבי ישראל סלנטר: דרושים, מאמרים, אגרות \ ההדיר הוסיף מבוא והערות מרדכי פכטר, ירושלים 1972.
• כתבי ישעיה תשבי - ביבליוגראפיה, מוגש לפרופ' ישעיה תשבי בהגיעו לגבורות, מפעלים אוניברסיטאים, תל אביב, תשמ"ט.^[9]
• מילי דשמיא לר' אלעזר אזכרי: יוצא לראשונה בשלימותו מכתב יד יחיד בעולם, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תל אביב, תשנ"א, באתר אוצר החכמה
• יומנו של רבי אלעזר אזכרי, נדפס במקור בספר צפונות צפת, ירושלים תשנ"ד, באתר אוצר החכמה
• מצפונות צפת: מחקרים ומקורות לתולדות צפת וחכמיה במאה הט"ז, מרכז זלמן שזר, 1994.
• Roots of Faith and Dvekut – Studies in the History of Kabbalistic Ideas, Los Angeles 2004
• שורש האמונה הוא שורש המרי – עיונים בקבלה, חסידות ומשנת הרב קוק, הוצאת אידרא, 2021.
• חבורות וחיבורים – עיונים בספרות המוסר הקבלית של חכמי צפת במאה הט"ז, הוצאת אידרא, 2021.

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של מרדכי פכטר באתר רמב"י
• מרדכי פכטר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ראו את טוריו כאן באתר עיתונות יהודית היסטורית
2. כל המאמרים הללו, לבד מהמאמר על ספר 'מגיד מישרים' של ר' יוסף קארו, קובצו בספר 'מצפונות צפת'. המאמר 'ספר מגיד מישרים לר' יוסף קארו כספר מוסר' פורסם בכתב העת דעת, חוב' 21 (תשמ"ח), עמ' 57-83.
3. היומן התפרסם בחלק האחרון של הספר 'מצפונות צפת'.
4. כך גרסו למשל הלל צייטלין והרב עדין שטיינזלץ אך מי שהפך לראש המדברים בנושא הוא יוסף אביב"י שאף הוציא סדרת ספרים בה הוא מספק מילון קבלי לכלל התבטאויותיו של הרב קוק.
5. תמר רוס הלכה בדרך זו כבר בראשית שנות השמונים במאמריה על מושג האלוקות של הרב קוק (בתוך 'דעת', חוברות 8 ו9, תשמ"ב). למחקרים מאוחרים יותר ראו למשל: אלחנן שילה, "פרשנות הרב קוק לקבלת האר"י; הופעת נשמות חדשות ותיקון העולם", עיונים בתקומת ישראל 18, (2008), עמודים 55–77.
6. למשל 'תפיסת התשובה במשנת ר' ישראל סלנטר ותנועת המוסר' בתוך 'יובל אורות' (תשמ"ח), עמ' 257-276, וכן 'תנועת המוסר והקבלה', בתוך 'ישן מפני חדש' א (תשס"ט), עמ' 223-250.
7. למשל 'בין אקוסמיזם לתיאיזם: תפיסת האלוהות במשנתו של ר' חיים מוולוז'ין', בתוך 'מחקרים בהגות יהודית' (תשמ"ט), עמ' 139-157, וכן 'קבלת הגר"א באספקלריה של שתי מסורות', בתוך 'הגר"א ובית מדרשו' (תשס"ג), עמ' 119-136.
8. הרצאה בשם 'סוד הצמצום במשנת רמח"ל ועקבות השפעתו במשנתה של המתנגדות' שנתנה באוניברסיטת הרווארד ב-1984 ולא נדפסה. נמצאת בספריית גרשום שלום שבספרייה הלאומית.
9. רשימה ביבליוגרפית מצומצת יותר, הכוללת רק מחקרים מדעיים, פורסמה קודם לכן בספר היובל לכבוד תשבי במלאת לו שבעים וחמש שנים: 'כתביו המדעיים של ישעיה תשבי: ביבליוגרפיה', בתוך 'מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות', תשמ"ו.