בישראל קיימות חמש מעבדות לבריאות הציבור. המעבדות לבריאות הציבור של שירותי בריאות הציבור שותפות לגופי הפיקוח על הגורמים הקריטיים לבריאות הציבור בתחומי המים, המזון והמחלות המדבקות. המעבדות לבריאות הציבור מספקות לקובעי המדיניות מידע מקצועי המבוסס על נתונים מעבדתיים. המעבדות מקיימות מערך בדיקות בריאות סביבה למים ולמזון, ומערך של מרכזים ארציים.
המעבדות לבריאות הציבור פועלות מתוקף "פקודת בריאות העם, 1940"[4] ו"תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל"ז – 1977"[5], ובהתאם לתקנים והתקנות, על פי דרישות גופי ההכרה, ההסמכה וההתעדה (כאשר הדבר ישים), ולפי צורכי הציבור.
אתרי המעבדות לבריאות הציבור
המעבדה הארצית לבריאות הציבור על שם פליקס ברחוב בן צבי בתל אביב
המעבדה הארצית לבריאות הציבור ע"ש פליקס, תל אביב[6]
הייעוד של המעבדות לבריאות הציבור הוא ביצוע בדיקות מעבדה בתחומי העיסוק הרלוונטיים, תוך התמקדות בבריאות הציבור.
תפקידי המעבדות לבריאות הציבור
מתן שירותי בדיקה כימיים ומיקרוביולוגיים למגוון סוגי מים.
מתן שירותי בדיקה כימיים ומיקרוביולוגיים לסוגי מוצרי מזון שונים.
מתן שירותי אפיון, זיהוי וניטור של מחוללי מחלות מידבקות בעלות חשיבות לבריאות הציבור, לרבות בדיקות אבחון מולקולריות שאינן זמינות באופן נרחב במעבדות רפואיות שגרתיות. בדיקות מומחים - בדיקות שלא יכולות להתבצע במעבדות רפאיות רגילות במיוחד כאשר נפח הדגימה נמוך (כגון תרביות ויראלית, בדיקות וירולוגיות אחרות, מיקולוגיה ובדיקות סרולוגיה).
מתן מענה מידי ואיכותי בעת התפרצויות והגחה של מחוללי מחלות חדשים, תגובת חירום לאירועי טרור ביולוגי, התפרצויות טבעיות ומגפות קשות, כגון שפעת ה - SARS ו - H5N1
מתן שירותי ניטור, אפיון וזיהוי לחרקים מעבירי מחלות.
ייעוץ ותמיכת מומחים, במיוחד לחקירת התפרצויות ואירועים.
מחקר ופיתוח - מעבדות בריאות הציבור בישראל נמצאות בחלק מן התחומים בחזית המחקר והפיתוח בתחום המיקרוביולוגיה הקלינית והאבחון המולקולרי, ומספקות למעבדות הרפואיות גישה ישירה בזמן אמת לשיפורים טכנולוגיים ולקידומים.
מעבדות בריאות הסביבה
בארבע מתוך חמש מעבדות בריאות הציבור מתקיימות מעבדות לבדיקות מים ומזון. בדיקות אלה משמשות לפיקוח ורגולציה לצורכי הפיקוח על בריאות הסביבה ולצורכי שירות המזון במטה הארצי ובלשכות הבריאות.
תוצאות הבדיקה נמסרות הן לגורמי הרגולציה במשרד הבריאות (כלומר ללשכות הבריאות, בריאות הסביבה, שירות המזון), וכן ליצרני ומשווקי המים והמזון, יבואנים, גורמי הסעדה, בתי מלון וכו' ומתפרסמים מדי פעם בהודעות לתקשורת או ישירות לצרכנים.
קיימות מעבדות בריאות סביבה מוכרות שאינן שייכות ישירות למשרד הבריאות אך מקבלות הכרה לצורך רגולציה מטעם משרד הבריאות. מעבדות אלה עוסקות בבדיקות מים ומזון בתחומי הכימיה והמיקרוביולוגיה[10].
בדיקות מים
במסגרת המעבדות לבדיקות מים מבוצעות בדיקות מיקרוביאליות ובדיקות כימיות. סוגי המים הנבדקים הם:
המרכזים הארציים הן מעבדות ייחוס למחוללי מחלות (חיידקים, נגיפים וטפילים) מסוימות, שבחלקן מחייבות דיווח על פי פקודת בריאות העם.
מטרתם העיקרית של המרכזים הארציים היא לשמש כמרכזי מידע וייחוס למעבדות קליניות-מיקרוביולוגיות בבתי חולים, קופות חולים ומעבדות פרטיות, לאפיין את הוריאנטים השונים של מחוללי המחלות, לאתר קשר אפידמיולוגי בין התפרצויות שונות, לחקור את מקורות ההדבקה, לבדוק את עמידות המחוללים כנגד אנטיביוטיקה וכן לפעול זיהוי מלא של הוריאנטים השונים בשיטות סרולוגיות מולקולאריות ועוד.
התפלגות סוגי והיקפי הבדיקות המבוצעות במעבדות אלה שונה ממעבדה למעבדה ואין מעבדה אחת דומה לאחרת.
לא כל המרכזים הארציים מצויים במעבדות בריאות הציבור. קיימים מרכזים ארציים גם בבתי חולים ומכוני מחקר שונים.
איכות ומצוינות
מעבדות בריאות הציבור מחויבות לבצע את הבדיקות ברמת אמינות, ומהימנות, ללא משוא פנים תוך קיום בקרת איכות פנימית וחיצונית קפדנית.
מעבדות בריאות הציבור פועלות לפי תקני האיכות 9001 ISO17025 ,ISO ו- 15189 ISO. הן מפוקחות ומבוקרות על ידי המחלקה למעבדות של המחלקה למעבדות.
מעבדות בריאות הציבור מחויבות לפעול כיחידות מקדמות איכות ומצוינות, וחותרות בהתמדה ובנחישות לשיפור על פי מדדי איכות. כל זאת תוך ביצוע מבדקים עצמיים תקופתיים, יישום פעולות מתקנות ושיפור מתמיד, פיתוח שיטות וטכנולוגיות בדיקה חדישות או אימוצן, בשים לב לדרישת הלקוחות והקפדה על מתן שירות ומענה מיטבי לדרישות בריאות הציבור.
לקוחות מעבדות בריאות הציבור
לקוחות פנים: יחידות משרד הבריאות השונות ובעיקר שירותי בריאות הציבור על כל יחידותיה.
