מבנה מרחבי של מניטולז'וזף פרוסט (1754–1826), מגלה המניטול
מניטול (Mannitol) הוא חומר אבקתי לבן ומתוק, סוג של סוכר אלכוהולי, שאיננו סוכר ואיננו אלכוהול, בדומה לקסיליטול, אריתריטול, סורביטול ועוד. כמוהם, גם הוא משמש לעיתים בתור ממתיק מלאכותי, משום שאיננו נספג היטב במעי. לעיתים קרובות זוהי האבקה הלבנה העוטפת מסטיקים.
מחקרים שנערכו באוניברסיטת תל אביב ובמקומות נוספים בעולם מצביעים עליו כתרופה אפשרית להקלת הסימפטומים של מחלת פרקינסון ואולי אף לטיפול במחלה. יתרונו בהקשר זה בכך, שכתוסף מזון אין צורך לרוכשו במרשם רופא ומחירו זול להפליא וכתרופה הוא כבר מאושר כאמור לשימוש. יש להיזהר עם זאת מתופעות לוואי, שנקשרו עם השימוש בו באינהלציה או בעירוי (לא ברור מה המצב אם לוקחים את המניטול דרך הפה)[2][3].
מניטול נוצר מרדוקציה או חיזור של הסוכר מנוז, כלומר, אם מחמצנים מניטול נוצר מנוז. מקור שמו, כמו גם שם הסוכר ממנו הוא נוצר, מנוז, הוא המן המקראי שאכלו בני ישראל במדבר.
בתור תרופה נמכר מניטול תחת שמות מסחריים שונים, שהידוע בהם הוא אוסמיטרול. התרופה כלולה ברשימת ארגון הבריאות העולמי של התרופות החיוניות לכל מערכת בריאות ציבורית. השימוש המקובל ביותר שלה הוא במקרי חירום של לחץ תוך-גולגולתי גבוה, בדרך כלל עקב טראומה גופנית. במקרים כאלה מקובל להזריק לפצוע מניטול, הפועל תוך כרבע שעה ופעילותו מחזיקה מעמד עד כשמונה שעות. הסיבה היא שהמניטול ידוע, הן ביכולתו לעבור את מחסום דם-מוח ולהגיע למוח והן ביכולתו להשוות לחצים אוסמוטיים. מעבר לכך משתמשים במניטול כתרופה גם במקרים מסוימים של אי-ספיקת כליות, לחץ תוך-עיני לא תקין, בצקת ועוד.
במקרים בהם המחלה היא תורשתית, הגן הגורם לה ידוע ומוכר כבר. החוקרים השתילו בזבובוני דרוזופילה את הגן הזה ופגעו בכך, אכן, קשות בתפקוד המוטורי שלהם. ניתן היה לראות בבירור שהם איבדו כתוצאה מכך את יכולתם לטפס על דפנות מבחנה. הוספת מניטול שיפרה בעשרות אחוזים את התפקוד המוטורי של אותם זבובונים חולים, דהיינו את יכולת הטיפוס שלהם.
בשלב הבא, צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בראשות פרופסור אליעזר מצליח שתל את הגן גורם המחלה במוחם של עכברים וגילה כי גם אצלם הזרקה של מניטול הביאה לירידה ניכרת ביצירת גושי החלבון הקשורים למחלת פרקינסון. המחקר על שלושת שלביו פורסם בכתב העת Biological Chemistry ב-2013[5][6].
המחקר עדיין לא הסתיים. החוקרים צריכים לבדוק מהו המינון היעיל ביותר, לבחון חומרים דומים כמו סוכרים אלכוהוליים נוספים, לראות אם שילוב שלהם משפיע טוב יותר על גושי החלבון במוחם של העכברים, ועוד. עם זאת, היתרון של המניטול, הוא שהחומר כבר מאושר למגוון שימושים רפואיים, וניתן בהזרקה למשל לטיפול בבצקת קשה. הוא גם אחד החומרים היחידים המסוגלים לפתוח את מחסום הדם-מוח מסנן הדם, המונע מחומרים רבים להגיע אל המוח. היבט חיובי נוסף – מנגנון המחלה של פרקינסון דומה במידה מסוימת לזה של אלצהיימר ומחלות ניווניות נוספות של מערכת העצבים וגם החלבון אלפא-סינוקלאין הוא קודמן – פרקורסר של חלבון המצטבר במוח במחלת אלצהיימר, כך שאם יוכח כי מניטול מועיל למלחמה בפרקינסון, יש סיכוי לתועלת דומה גם במחלות שיטיון אחרות.
ב-15 בדצמבר 2016 הוקרנה בערוץ הראשון בתוכנית "מבט" כתבה של מיכל רבינוביץ' על כמה חולי פרקינסון, אחד מהם אביהו בן-נון מפקד חיל האוויר לשעבר, שהחליטו לנסות על עצמם טיפול במחלתם באמצעות מניטול ועל תוצאות הביניים של ניסוי עצמי זה[7].
הפרופסורים גזית, סגל ומצליח, מובילי המחקר שתואר לעיל נקטו בשיטת מיקור המונים ופתחו אתר "רפואת המונים", אליו הם מבקשים שיירשמו חולי פרקינסון רבים ככל האפשר, שיסכימו לנסות על עצמם את השפעת המניטול. הסיבה היא שלחברות התרופות אין אינטרס לממן מחקר על השפעתו של חומר שאי אפשר לרשום עליו פטנט. עד ל-1 בינואר 2017 נרשמו לאתר זה מעל אלפיים חולים ובתוך פחות משלושה חודשים המספר הוכפל[8]. מחקר זה הסתיים ותוצאותיו פורסמו[9]. תקציר שלו[10], ניתן לראות באתר Cure Parkinson[11]. המחקר הראה שטיפול יומי במניטול (עד 18 גרם ליום) בטוח. שישה מתוך 14 המשתתפים בקבוצת מניטול דיווחו על אי נוחות משמעותית בבטן, אך הטיפול נסבל היטב. אף על פי שהמחקר לא היה גדול מספיק כדי לקבוע את היעילות, החוקרים לא ראו שינוי בהתקדמות תסמיני פרקינסון במהלך המחקר בן 36 השבועות.
