אמו גולדה נרצחה בגטו ורשה באביב, 1943. בתמונת הילד היהודי מגטו ורשה, שהפכה לאחת התמונות המפורסמות מהשואה, עומדת גולדה מאחורי הילד עם הקסקט[6]. נכדתה, בתו הצעירה של סטבורובסקי הקרויה על שמה, ד"ר זהבה סטבורובסקי רופאה בכירה בבית החולים איכילוב.
סטבורובסקי עבד כשנה בבית חולים בולבז'יך, שם הכיר את אסתר (טושה), ילידת העיירהבילגוריי שבפולין, שהייתה אחות אחראית בכירורגיה תחת הנהלתו של ד"ר שפילמן.
במדינת ישראל
זהבה, מנדל, אסתר, חנוך בביתם ברח' מלצ'ט 14 בתל אביב, שנת 1963
בשנת 1948 הגיעו בני הזוג סטבורובסקי לארץ ישראל, בנתיבי תנועת הבריחה ובאנייה "גלילה". במשך מספר חודשים עבד ללא תשלום בבית חולים רמב"ם אצל פרופ' דוד ארליק. לאחר מכן עבר לתל אביב והחל לעבוד כרופא צעיר בבית החולים "הדסה" ברח' בלפור במחלקה כירורגית ג' תחת הנהלתו של ד"ר אריה אלוטין (שהיה גם ממייסדי מד"א ומנהל מחלקת ההדרכה במד"א). בשנות ה-60 של המאה ה-20 יצא להשתלמות בכירורגיית כלי דם, ללונדון וליוסטון שבארצות הברית. בלונדון עבד אצל ד"ר פיטר מרטין[7] שנחשב לחלוץ מנתחי כלי-דם באנגליה (ביה"ח המרסמית' (אנ')), וביוסטון השתלם אצל ד"ר מייקל דבייקי, שנחשב בזמנו למספר 1 בעולם בכירורגיית לב וכלי דם. גם בלונדון וגם ביוסטון הציעו לסטבורובסקי להישאר בתנאים מעולים, אך הוא חזר לבית החולים איכילוב, ובשנת 1965 נתמנה למנהל המחלקה הכירורגית ג' באיכילוב[8][9], שעסקה בניתוחים ב-כירורגיה כללית וכירורגיית כלי דם. הוא היה הראשון שהתחיל לנתח באיכילוב ניתוחי כלי דם מורכבים, כולל נתוחי מפרצת אבי העורקים הבטני. סטבורובסקי עסק בניתוחי בטן לכל סוגיו, כולל אונקולוגיה-כירורגית, ניתוחים מורכבים לכריתת ראש וזנב ה-לבלב, ניתוחי ויפל, ניתוחי כליות, גפיים וצוואר. מאמצע שנות הששים ועד תחילת שנות השבעים עסק גם באנגיוגרפיות (צנתור כלי דם), בדיקור ישיר ל-אבי העורקים (תחת שיקוף בעזרת מחט מתכתית לומברית), ובאנגיוגרפיה לטחול בשאלה של יתר לחץ דם פורטאלי (שערי) בוריד שער הכבד (בשנות השבעים תחום האנגיוגרפיות עבר לרנטגנולוגים שהתמחו באנגיוגרפיה). בחייו ביצע כ-30,000 ניתוחים. בתחילת שנות השבעים החליף כלי-דם שנסתמו ברגלו של תינוק בן שבוע. ניתוח זה היה ככל הנראה הראשון מסוגו בעולם[10].
ד"ר הנס יעקב מנהל בית הבריאות ע"ש נתן שטראוס בתל אביב נזכר: "נעלמה מנוף ביה"ח איכילוב וככלל מנוף העיר תל אביב דמות מופלאה, מקורית ומיוחדת של רופא ואדם במלוא מובנם של המילים, אדם עם לב ונשמה וידי אמן ורב-אמן כמנתח עם גישה של צדק ושוויון לכל אדם שנולד בצלם. על שולחן הניתוחים שלו ראית רמי מעלה מול סתם אנשים, כלם היו שווים"[11].
מרדכי ברקאי, צילם: בוריס כרמי, "משמרת בלבן", דבר השבוע, מוסף ערב שבת של דבר, כ"ד חשוון תשכ"ו, 19 בנובמבר 1965. (סטבורובסקי - תמונת שער).
שמעון פינס, דבר, "ד"ר מ. סטבורובסקי - מנהל מחלקת חיר' ג' באיכילוב, יום ד' כ"ב באלול, תשכ"ו, 7 בספטמבר 1966.
יאיר קוטלר, הארץ, "רופא מנתח "בבי"ח איכילוב" מאיים בירידה בגלל סכסוך", 3 בפברואר 1967.
יאיר קוטלר, הארץ, "מנתח כלי דם חשוב מ. סטבורובסקי פורש מאיכילוב- ללונדון", 16 באפריל 1967.
חביב כנען, "בן 62 ניצל בניתוח נדיר", הארץ, יום ה,' ג' בטבת תשכ"ח, 4 בינואר 1968., שנה נ', גיליון 14.728.
ראובן לייב, ידיעות אחרונות, "בניתוח שנמשך 7 שעות ניצלה רגל תינוק מקטיעה - הוצא ממנה קריש דם והושתל בה עורק, ניתוח על ידי מנהל המחלקה הכירורגית מנדל סטבורובסקי", יום חמישי, כ"ה מרחשון, תשל"ג, 2.11.72.
ישראל רובינצ'יק, "ביים פרישן קבר פון פראפעסאר מענדל סטאוואראווסקי ע"ה", פון ישראל רובינטשיק, תל אביב, "ביאליסטאקער שטימע" - אפיציעלער ארגאן פון דער ביאליסטאקער לאנדסמאנשאפט אין אמעריקע, (40 יארנאק דער צוויטער וועלט - מלחמה), אפריל 1985, נומער 336, 63-טער יארגאנג, ערב פסח, תשמ"ה, ניו-יארק, עמודים 34–35.
פרופ' יוסף שנקר, רופא נשים, פרק : "לימודי הרפואה בירושלים - מחזור ראשון שהתחיל למודים בישראל 1958 - 1952", פרק משנה : "התנסות ראשונית בכירורגיה", הוצאת קונטנטו דה סמריק, תשע"ד, 2014.
^"מרכז רפואי עירוני ממשלתי (ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן - תל אביב יפו") - ספר השנה 1971/1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים - ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, מחלקת כירורגית ג', מנהל: מ. סטבורובסקי, עמודים 99-101
^ספרי קודש, חסידות, כתבי יד, מכתבי רבניםאוסף מכתבי רבנים - ארץ ישראל וארצות שונות, עמוד 214, סעיף 283 הרב שמואל סטבורובסקי אב בית הדין של מסקיבו, חשון, תרפ"ט, 1929
