מחלת העורקים הפריפריאליים (באנגלית: Peripheral Artery Disease או PAD) או מחלת העורקים ההיקפיים[1] נגרמת בשל חסימות של עורקים המובילים דם לגפיים ובמיוחד לגפיים התחתונות (הרגליים). מחלה זו היא אחת מגורמי התחלואה והתמותה ממחלות הלב. חסימת העורקים יכולה להתרחש בכל מקום במסלול העורקים במערכת זרימת הדם, החל מעורק האאורטה (אבי העורקים) וכלה בכלי הדם הקטנים בכפות הרגליים. כחמישית מהאוכלוסייה מעל גיל 70 סובלים ממחלת עורקים פריפריאליים במידה זו או אחרת[2].
תסמינים
לחלק גדול מחולי מחלת העורקים אין תסמינים או שהם חווים תסמינים קלים מאוד. יש חולים שמרגישים כאבים ברגליים במהלך ההליכה הגורמת להם צליעה לא רציפה. תסמין הצליעה הלא רציפה כולל כאבים בשרירים וכיווצים ברגליים ובידיים בזמן תנועה, הכאבים והכיווצים נעלמים אחרי כמה דקות. האזור בו מורגש הכאב תלוי במיקום החסימה בעורק. חומרת הצליעה משתנה מאוד, מאי נוחות קלה ועד לכאב מתיש וחזק.
תסמיני המחלה העיקריים הם[3]:
התכווצויות מכאיבות בשרירי המותן, הירך ושרירי התאומים אחרי פעולות כמו הליכה או עלייה במדרגות; חולשה ברגליים; הרגשת קרירות באזור כף הרגל; פצעים באצבעות הרגליים, ברגליים ובכפות הרגליים שלא מתרפאים; שינוי בצבע הרגליים; אובדן שיער או גדילת שיער בקצב איטי ברגליים; גדילת ציפורניים באצבעות הרגליים בקצב איטי; דופק חלש ברגליים ובכפות הרגליים.
אבחנה
יש כמה שיטות בהן משתמשים הרופאים לאבחון מחלת העורקים הפריפריאליים:
בדיקה גופנית (פיזית): הרופא יכול למצוא סימנים של מחלת העורקים הפריפריאלית במהלך בדיקה גופנית כלשהי. סימנים אלה הם: דופק חלש במקטע של עורק מסוים; קולות לא תקינים של זרימת הדם בעורקים שהרופא יכול לשמוע בעזרת מסכת; פצע שלא התאחה טוב באזור שיש בו זרימת דם מוגבלת, ולחץ דם נמוך בגפה שיש בה דלקת
בדיקת דופלר לעורקי רגליים: הבדיקה נועדה להעריך את הזרימה בכלי דם. היא מבוצעת על ידי מתמר השולח גלים וקולט את הגלים שמוחזרים. כאשר תאי דם אדומים זורמים בכלי דם כלשהו הם מחזירים את גלי הקול באופן שונה מאשר אילו לא היו זורמים בו.
מחשב שמחובר למכשיר מנתח את המידע שהוא מקבל מהמכשיר ויוצר תמונה המראה את עוצמת הזרימה ולעיתים גם את כיוונה. טכניקת זו משולבת עם השימוש במכשיר אולטרא סאונד
צילומי אולטרסאונד: בעזרת צילומי האולטרא סאונד הרופאים יכולים לזהות חסימות בעורקים ויכולים להעריך את מצב זרימת הדם בכלי הדם
בדיקת אנגיוגרפיה: בבדיקה זו מזרימים חומר ניגוד לכלי הדם, כדי לבדוק את זרימת הדם על ידי מעקב אחר חומר הניגוד. הרופא יכול לעקוב במכשור מתאים אחר זרימת חומר הניגוד תוך שימוש בשלוש טכניקות הדמיה, כגון: טומוגרפיה ממוחשבת, הדמיית תהודה מגנטית, וצילומי רנטגן
בדיקת דם: בבדיקות דם הרופאים יכולים לבדוק את רמת הכולסטרול. רמת כולסטרול גבוהה יכולה לגרום לטרשת עורקים המובילה בסוף לחסימת עורקים
טיפול באירוע לב
יש כמה סוגי טיפול: טיפול שמרני, טיפול פולשני, טיפול מניעתי וטיפול תרופתי[4]:
הטיפול השמרני נעשה באיזון בין גורמי הסיכון השונים, כמו סוכרת ועישון בשילוב עם שיקום בהליכה. הליכה תחת השגחה של 60 דקות לפחות 3 פעמים בשבוע.
הטיפול הפולשני נחלק לשניים: טיפול אנדווסקולרי וטיפול על ידי ניתוח. בטיפול אנדווסקולרי הגישה היא דרך העור על ידי דיקור העורק הפמוראלי (עורק הירך) והרחבת החסימה או ההיצרות של העורק על ידי בלון, במקרים חריגים בהם ההיצרות נשארת לאחר ההרחבה מוסיפים סטנט. אפשרות טיפול נוספת היא על ידי ניתוח מעקפים של אזור החסימה או ההיצרות המשמעותית; בניתוח זה מחברים כלי דם מאזורים אחרים למקום החסימה וכך מצליחים לעקוף את החסימה ולאפשר זרימת דם נורמלית.
מניעת אירוע לב בחולי PAD
מבין החולים שעברו אירוע לבבי וקיבלו טיפול מניעתי, 15% ייפגעו בתוך שלוש שנים מאירוע חוזר או מוות למרות הטיפול התרופתי[5]. נתונים אלה יציבים זה עשורים, אך מחקר חדש בשם "COMPASS" מראה כי ניתן להביא לירידה של עשרות אחוזים בתחלואה זו ובמקרי המוות ממנה. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת הרפואי "The Lancet"[6] ובכתב העת "The New England Journal of Medicine"[7] והוצגו במושב המרכזי של כינוס האיגוד הקרדיולוגי האירופי ובאתר האיגוד[8]. המחקר מצא כי שילוב של קסרלטו שפועל כנוגד קרישה, עם אספירין שפועל כנוגד טסיות, הביא לירידה של 24% בתמותה קרדיווסקולרית, שבץ מוחי או אוטם שריר הלב בחולים שנטלו את שתי התרופות. במחקר COMPASS נבדקו 27,395 חולים יציבים במחלת לב כלילית כרונית מ-33 מדינות[9] עם אספירין[10].
סיבות וגורמי סיכון
מחלת העורקים הפריפריאלית נגרמת לרוב בגלל טרשת עורקים בעורקים המובילים דם אל הגפיים. בטרשת עורקים משקעים שומניים נוצרים על דפנות העורקים, והם חוסמים את פתח העורק ומפחיתים את זרימת הדם[11]. סיבות אחרות, פחות שכיחות למחלה הן: דלקת בעורקים, פציעה באזור הגפיים, חשיפה לקרינה ואנטומיה לא רגילה לשרירי הגוף והרצועות. מהגורמים השכיחים יותר - עישון, הגורם לחמצון הכולסטרול בדם, שנכנס לדפנות העורקים וכך נוצרות חסימות. הניקוטין הנמצא במספר חומרים בסיגריה גורם לעלייה בלחץ הדם והתכווצות העורקים, מה שגורם להיצרותם. לחץ דם גבוה מביא למתיחה בעורקים בזמן התכווצות הלב, וזה גורם לכניסת הכולסטרול לעורקים וכך נוצרת טרשת עורקים; סוכרת הגורמת לרמת סוכר ורמת אינסולין גבוהות בדם, שני משתנים אלה גורמים לכניסת כולסטרול לעורקים ו"הסתיידות" של העורקים; השמנה - בצורה לא ישירה גורמת לעלייה בלחץ הדם ועלייה ברמת האינסולין בדם. רמת כולסטרול גבוהה בדם: ככל שהרמה יותר גבוהה יהיה יותר כולסטרול מחומצן הנכנס אל העורק. גיל, במיוחד אחרי 50, גורם להפרעה התכווצות העורקים בזמן התכווצות הלב ולהסתיידות בעורקים. רקע משפחתי של מחלות לב (מחלת לב כלילית, טרשת, התקפי לב).
סיבוכים אפשריים
אם המחלה נגרמה על ידי טרשת עורקים, יכולים להתפתח סיבוכים משני סוגים:
1) איסכמית איבר קריטית (Critical limb ischemia): מצב זה מתחיל כאשר פצעים פתוחים אינם מתרפאים או כאשר יש זיהום (דלקת) ברגל או בכף הרגל, אם פצעים וזיהומים אלה מתקדמים ומצבם מתדרדר זה גורם למוות רקמות. במקרים חריגים האיסכמיה עלולה להוביל לכך לקטיעת הגף המזוהמת.
2) התקף לב ושבץ מוחי: טרשת העורקים היא לא מוגבלת רק לעורקים המובילים דם אל אזור הרגליים, המשקעים השומניים יכולים להיווצר גם בעורקים המובילים דם אל המוח ואל הלב וזה יכול לגרום והתקף לב (במקרה והעורקים מובילים דם ללב) ולשבץ מוחי (במקרה והעורקים מובילים דם אל המוח).
