מורין פורסטר נולדה בשם קתלין סטיוארט במונטריאול שבנפת קוויבק. היא גדלה בשכונת עוני במזרח מונטריאול. בגיל 13 נשרה מן הלימודים כדי לעזור בפרנסת המשפחה, שהיו בה עוד שלושה ילדים מלבדה, בעבודתה כמזכירה בחברת הטלפונים בל. היא הצליחה לממן לעצמה שיעורי פיתוח קול וזמרה אצל סאלי מרטין, פרנק ראו והבריטון ברנרד דיאמנט. את הרסיטל הראשון שלה נתנה ב-YWCA המקומי בשנת 1953. המלווה שלה היה ג'ון ניומרק, והופעתם זו הייתה פתיחה לשיתוף פעולה רב-שנים. הופעתה הקונצרטנטית הראשונה הייתה בביצוע הסימפוניה התשיעית של בטהובן עם התזמורת הסימפונית של מונטריאול בניצוחאוטו קלמפרר.
פורסטר סיירה רבות בקנדה ובאירופה עם Jeunesses Musicales. הופעתה הראשונה בניו יורק הייתה באולם הקונצרטים העירוני בשנת 1956. ברונו ולטר הזמין אותה לשיר בשבילו; הוא חיפש את האלט המתאים לביצוע והקלטה של הסימפוניה השנייה, "התחייה", של גוסטב מאהלר. הייתה זו ראשיתו של קשר חם, רצוף חיבה והרמוניה. ולטר היה תלמידו של מאהלר והדריך את פורסטר בפרשנות יצירותיו. היא שרה בביצועי הפרידה של ולטר מן הפילהרמונית של ניו יורק בשנת 1957.
פורסטר נודעה בביצועי מאהלר שלה ובכוח התמדה מרשים. היא יכלה להגיש עד 120 הופעות בשנה ובה בעת לגדל את חמשת הילדים שהביאה לעולם בנישואיה למנצח והמוזיקולוג היהודי יוג'ין קאש, והתגיירה בעקבותיו.[1] היא נחשבה לבעלת דיקציהגרמנית יוצאת מן הכלל וחוש דרמטי מעולה, שהקנו לה שם של זמרת לידר מן השורה הראשונה. היא הופיעה דרך קבע גם בקונצרטים ובאופרות.
מורין פורסטר נודעה כמי שמעודדת מלחינים קנדיים ומשלבת דרך קבע את יצירותיהם בתוכניותיה, בייחוד בסיוריה בארצות אחרות. במשך השנים כיהנה בתפקידים שונים בקנדה וקיבלה תוארי כבוד רבים. בין השנים 1986 ל-1990 כיהנה כנשיאתאוניברסיטת וילפריד לוריה, ואולם הרסיטלים של האוניברסיטה נקרא על שמה.