PROFILBARU.COM

מארק נופלר
**Mark Knopfler**
לידה	12 באוגוסט 1949 (בן 75); גלאזגו, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Mark Freuder Knopfler
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1965
מקום לימודים	אוניברסיטת לידס, קולג' הרלאו, אקדמיית גוספורת'
סוגה	רוק, קאנטרי רוק, קאנטרי, רוק קלטי, בלוז רוק, בלוז
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	אנגלית בריטית
כלי נגינה	פנדר סטראטוקסטר, גיבסון לס פול, פנדר טלקסטר, גיטרה
חברת תקליטים	האחים וורנר רקורדס, מרקורי רקורדס, רפרייז רקורדס, ורטיגו רקורדס
בן או בת זוג	קיטי אולדרידג' (14 בפברואר 1997–?)
צאצאים	Katya Ruby Rose Knopfler
פרסים והוקרה	פרס גראמי להופעת הקאונטרי האינסטרומנטלית הטובה ביותר (1990); פרס גראמי לאלבום הסראונד הטוב ביותר (2005); פרס גראמי לשיתוף פעולה למוזיקת קאנטרי (1990); פרס גראמי להופעת הקאונטרי האינסטרומנטלית הטובה ביותר (1985); פרס שטייגר (2011); פרסי אונדאס (1995); קצין במסדר האימפריה הבריטית ;
	www.markknopfler.com
	פרופיל ב-IMDb

מארק נופלר (באנגלית: Mark Freuder Knopfler‏; נולד ב-12 באוגוסט 1949) הוא זמר-יוצר וגיטריסט בריטי. ידוע כמי שהנהיג את להקת הדייר סטרייטס, ומדורג במקום ה-44 ברשימת ה-100 גיטריסטים הטובים בכל הזמנים של המגזין הרולינג סטון^[1].

מארק נופלר נבדל מרוב נגני הרוק בטכניקת הנגינה שלו, בה הוא פורט עם האצבעות ולא עם מפרט.

עם להקת הדייר סטרייטס הוציא נופלר שישה אלבומי אולפן, בהם כתב והלחין את כל השירים. בין לבין, הספיק לכתוב שירים לאמנים אחרים (כמו השיר private dancer לטינה טרנר) והפיק אלבומים (בין היתר לבוב דילן)^[2]. מארק נופלר הקליט גם כמה פסקולים לסרטים (הנסיכה הקסומה, קאל, לכשכש בכלב, גיבור מקומי, יציאה אחרונה לברוקלין ועוד). בתחילת שנות ה-90 הוציא ביחד עם צ'ט אטקינס אלבום ששיקף את הווירטואוזיות שלו כנגן גיטרה והראה את חיבתו למוזיקת הקאנטרי. קריירת הסולו שלו כוללת עד עתה שישה אלבומים ומציגה מארק נופלר שונה - בוגר ומיושב יותר. צלילי הגיטרה הנוגעים וקולו העמוק, הרך והסדוק הם סימני ההיכר המובהקים שלו^[3]. נופלר נודע גם בחברותו עם אריק קלפטון וביחד יצאו למופעים רבים של ניגוני סולו אחד עם השני.

נכון ל-2011 נמכרו מעל 120 מיליון אלבומים של מארק נופלר ושל הדייר סטרייטס.

קורות חיים

נעוריו

מארק נופלר נולד בשנת 1949 בגלאזגו לאם אנגלייה נוצרייה, לואיזה-מארי ליידלר, ולאב יהודי-הונגרי, ארווין קנופפלר, אדריכל שברח מהונגריה הפשיסטית ב-1939 ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה והשתקע בסקוטלנד. מארק, כמו אחיו הצעיר דייוויד (שאיתו הקים את דייר סטרייטס), נולד וגדל בסקוטלנד בטרם עברה המשפחה לעיר הולדתה של אימו, ניוקאסל שבצפון-מזרח אנגליה.

כילד, הושפע נופלר ממפוחית הפה של דודו ומנגינת הבוגי ווגי בפסנתר. בנערותו חשק נופלר בגיטרה מדגם פנדר סטראטוקסטר, אך עקב מחירה, הוא קנה גיטרה של הופנר, במחיר של 50 ליש"ט. כמו נערים רבים אחרים בשנות ה-60, בתחילת הכשרתו ניגן נופלר בלהקות נערים אנונימיות, והאזין לזמרים כמו אלביס פרסלי ולנגני גיטרה כמו ג'ימי הנדריקס, ג'יימס ברטון, ג'אנגו ריינהארדט, סקוטי מור וצ'ט אטקינס. בגיל 16 הוא הופיע בערוץ המקומי בטלוויזיה, בחלק מהמופע הופיע יחד עם חברו מבית הספר, Sue Hercombe.

בבית הספר הפגין נופלר כישרון לאנגלית, ובשנת 1967 הלך ללמוד עיתונאות במשך שנה ב-Harlow Technical College. ולאחר מכן השיג משרה בלידס ככתב צעיר בעיתון ערב של יורקשייר. לאחר שנתיים החליט להמשיך בלימודיו באנגלית באוניברסיטת לידס. ככתב הוא ראיין את המוזיקאי סטיב פיליפס, ראיון זה הוביל לחברות בין השניים והם החלו להופיע יחד בפאבים תחת השם The Duolian String Pickers במשך חמש שנים – תוך כדי לימודיו באוניברסיטה. ערב אחד, בזמן שבילה עם חברים, הגיטרה היחידה שהייתה בנמצא הייתה גיטרה אקוסטית ישנה עם צוואר עקום ומיתרים רפויים מכדי שיוכלו לנגן בה. ולמרות זאת, לא ניתן היה לנגן עליה במפרט אלא בפריטת אצבעות בלבד. בראיון מאוחר יותר אמר נופלר, שזה היה הרגע בו גילה את הטון שלו בגיטרה. בזמן מגוריו בלידס הוא הקליט גם את השיר הראשון שלו: Summer's Coming My Way. בזמן זה הוא נשא לאישה את קטי וויט, חברתו מתקופת בית הספר. אך נישואים אלו לא החזיקו מעמד זמן רב והם התגרשו.

לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה הוא עקר ללונדון בשנת 1973, והצטרף כנגן במשך חודשיים ללהקת Brewers Droop, איתה ניגן שלושה שירים באלבומה The Booze Brothers. מתופף הלהקה היה פיק ויטרס, שלאחר מכן היה המתופף של להקת דייר סטרייטס. לאחר שעזב את הלהקה הוא עבד כמרצה בקולג'. יחד עם חבריו לקולג' הוא ניגן בלהקת Cafe Racers.

דייר סטרייטס

ערך מורחב – דייר סטרייטס

בשנת 1977 הוא הקים להקה תחת שם זהה עם אחיו דייוויד (גיטרה לליווי וקולות רקע), ג'ון אילסלי (גיטרה בס וקולות רקע) והמתופף פיק ויתרס. לאחר זמן מה הציע חבר של פיק לשנות את שם הלהקה ל-Dire Straits (צרות צרורות), שם ששיקף את מצבם הכלכלי הקשה^[4].

בשנת 1978 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, Dire Straits. האלבום לא זכה להצלחה עד יציאת סינגל מתוכו, Sultans of Swing שהיה להיט והעלה במהירות את מכירות האלבום, שהגיעו לבסוף לכ-15 מיליון עותקים^[4]. האלבומים שיצאו לאחר מכן היו Communiqué, ולאחר מכן Making Movies ו-Love Over Gold, השקט יותר. גם אלבומים אלה נמכרו במיליוני עותקים. לאחר יציאת אלבום זה הוחלף המתופף פיק ויטרס בטרי ויליאמס, שהגיע מלהקת Rockpile. בשנת 1982 האטה הלהקה את קצב פעילותה עד שנת 1984 אז הוציאה את אלבום ההופעה הכפול Alchemy^[5].

בזמן זה הלחין נופלר את מוזיקת הרקע של הסרט "גיבור מקומי" שיצא בשנת 1983, אלבום בעל שם זהה שהכיל את מוזיקת הרקע זכה להצלחה גדולה. לאחר מכן הלחין את מוזיקת הרקע גם לסרט Cal ולסרט Comfort and Joy. לאחר צאת האלבום Brothers in Arms התרכז נופלר בהלחנת מוזיקת רקע לסרטים שונים.

בשנת 1985 יצא אלבום האולפן החמישי, Brothers in Arms. אלבום זה היה אחד הראשונים שיצאו על גבי תקליטור, והוא זכה להצלחה גדולה במיוחד - מעל ל-20 מיליון עותקים נמכרו ברחבי העולם. סינגל מהאלבום, Money for Nothing, שיר המוגש מנקודת מבטו של סבל בחברת הובלות שמקנא בזמר הרוק על המרקע שמקבל "כסף בשביל כלום, בחורות בחינם" (בעוד הוא הסבל צריך לסחוב מקררים), היה הקליפ הראשון ששודר בתחנת MTV אירופה. ההצלחה המסחרית הגדולה של אלבום זה, בשילוב עם הופעה מוצלחת בקונצרט הלייב אייד, הפכו את דייר סטרייטס ללהקה הנמכרת ביותר בעולם בתקופה של אמצע שנות ה-80. בעקבות האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נרחב, כולל הופעות בישראל, במאי 1985, בבריכת הסולטאן בירושלים ובפארק הירקון בתל אביב^[6]. לאחר סיבוב ההופעות לקחה הלהקה הפסקה של שש שנים.

בשנת 1987 הקים נופלר את להקת The Notting Hillbillies, שהתמקדה יותר במוזיקת קאנטרי. במסגרת חגיגת יום ההולדת ה-70 של נלסון מנדלה בשנת 1988 התאחדה להקת דייר סטרייטס להופעה באצטדיון ומבלי יחד עם אריק קלפטון ואלטון ג'ון. בעקבות הופעה זו נרקמו קשרי ידידות בין השניים למארק נופלר.

בשנת 1990 הוציאה לאור להקת נוטינג הילביליס את אלבום האולפן היחיד שלה, Missing...Presumed Having a Good Time.

בשנת 1991 הוציאה להקת דייר סטרייטס את אלבום האולפן האחרון שלה, On Every Street^[7]. לאחר מסע הופעות שליווה את הוצאת האלבום הפסיקה הלהקה את פעילותה^[8], וחבריה פנו לקריירות סולו נפרדות. עם יציאת אלבום ההופעה Live at the BBC בשנת 1995 הודיעה הלהקה על התפרקותה באופן רשמי.

קריירת סולו

לאחר פירוק הלהקה, הקליט נופלר את אלבום הסולו הראשון שלו, Golden Heart, בשנת 1996, ששיר מתוכו היה חלק מפסקול הסרט טוויסטר. בשנת 1997 הקליט את פסקול הסרט Wag the Dog. ובשנה זו דורג השיר Sultans of Swing על ידי מגזין רולינג סטון כאחד מ-500 שירי הרוק המשפיעים ביותר (מלבד היותו מדורג במקום ה-22 מבחינת קטע סולו הגיטרה^[^{דרוש מקור]}).

בשנת 2000 הוא הוציא את אלבום הסולו השני שלו, Sailing to Philadelphia. בשנת 2002 התאחדו חברי להקת דייר סטרייטס (מארק נופלר, ג'ון אילסלי, גאי פלטשר, כריס וויט, דני קאמינג) לארבעה מופעי צדקה. הם ניגנו שירי עבר של דייר סטרייטס ושירים של נוטינג הילביליס. בשנה זו הוציא לאור נופלר את אלבום הסולו השלישי שלו: The Ragpicker's Dream. בשנת 2003 היה מעורב מארק נופלר בן ה-53, חובב האופנועים, בתאונת אופנוע בשכונת בלגרביה שבלונדון. הוא סבל מעצם בריח שבורה, עצם השכם שבורה, ומספר צלעות שבורות. בעקבות התאונה בוטל סיבוב ההופעות המתוכנן לרגל צאת האלבום The Ragpicker's Dream. אך נופלר התאושש מהתאונה וכבר בשנת 2004 הוציא את אלבומו הרביעי, Shangri-La. באתר האינטרנט שלו, כתב נופלר בפרומו לאלבום, שחברי ההרכב: “ניגנו דייר סטרייטס טוב יותר מדייר סטרייטס”. סיבוב ההופעות שנעשה בעקבות האלבום לקח את הלהקה למחוזות חדשים עבור נופלר: הודו ואיחוד האמירויות הערביות. בבומביי ובבנגלור התקבלו ההופעות בחום – במעמד 20,000 צופים בכל אחת מההופעות.

בנובמבר 2005 יצא אוסף שלישי, The Best of Dire Straits & Mark Knopfler: Private Investigations, שהכיל להיטים של דייר סטרייטס, שירים מקריירת הסולו של נופלר ופסי קול שהלחין. האוסף הופיע במספר מהדורות, והוא התקבל בשמחה על ידי קהל המעריצים.

בשנת 2006 יצא לאור אלבום נוסף יחד עם הזמרת אמילו האריס, All the Roadrunning. אלבום זה היה מועמד לזכייה באלבום השנה בפולק בטקס טקס פרסי גראמי ה-49, אך הפסיד לאלבום Modern Times של בוב דילן. סיבוב הופעות מצליח בהשתתפות מארק נופלר, שנעשה בעקבות האלבום הניב את תקליט ההופעה החיה מאמפיתיאטרון גיבסון, Real Live Roadrunning. אלבום זה מכיל, בנוסף לשירים שהופיעו באלבום האולפן, גם שירים אחרים של השניים וכן שלושה שירים של דייר סטרייטס.

נופלר הוציא לאור את אלבום הסולו החמישי שלו, Kill to Get Crimson ,בשנת 2007. אלבום זה הופץ, בנוסף למהדורה הרגילה, גם במהדורה מהודרת עם DVD^[9].

בשנת 2009 הוציא נופלר אלבום בשם Get lucky^[10].

בשנת 2012 הוציא נופלר את אלבום הסולו השביעי שלו בשם Privateering. אחר כך יצא לסיבוב הופעות עולמי. באפריל 2013 הודיע כי ביטל הופעות במוסקבה וסנט פטרסבורג בשל הפרת זכויות האדם ברוסיה, ואמר: "אני מקווה שהאקלים הפוליטי ישתנה בקרוב"^[11].

בשנת 2015 הוציא נופלר אלבום נוסף בשם Tracker. בשנה זו דורג ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים של כל הזמנים" של המגזין רולינג סטון במקום ה-44^[1].

בשנת 2018 יצא אלבום הסולו התשיעי שלו, Down The Road Wherever. באותה שנה להקת "דייר סטרייטס" גם נכנסה הלהקה להיכל התהילה של הרוק אנד רול^[12].

בשנת 2024 הודיע שיוציא לאור גרסה מחודשת לשירו "Going Home: Theme of the Local Hero" מתוך אלבום הפסקול של הסרט "גיבור מקומי". בנוסף, בישר נופלר כי השיר יצא לאור כסינגל צדקה שכל הכנסותיו יגיעו ל-Teenage Cancer Trust, עמותה בריטית שפועלת למען נערים החולים במחלת הסרטן, וישתתפו בהקלטת השיר כ-60 אמנים, ביניהם: בריאן מיי, ברוס ספרינגסטין, רון ווד, דייוויד גילמור, פיט טאונסנד, רוג'ר דלטרי, טוני איומי, אריק קלפטון, סלאש, ג'ואן ארמטריידינג, טום מורלו, פיטר פרמטון, סטיב ואי, קית' אורבן, נייל רוג'רס, צוקרו, באדי גאי, ג'ו וולש, ג'ואן ג'ט, שריל קרואו, רינגו סטאר, זאק סטארקי, סטינג וג'ף בק (הייתה זו הקלטתו האחרונה לפני מותו שנה לפני כן)^[13].

מוזיקת קאנטרי

בנוסף לקריירת הסולו שלו ולקריירה בדייר סטרייטס, תרם נופלר גם למוזיקת הקאנטרי. בשנת 1992 כתב וניגן את השיר When It Comes to You, של ג'ון אנדרסון. הזמרת Mary Chapin Carpenter, הופצה גרסת כיסוי לשיר The bug של דייר סטרייטס. גם הזמר Randy Travis הוציא גרסת כיסוי לשיר של מארק נופלר, Are We In Trouble Now. וכן את האלבום All the Roadrunning יחד עם הזמרת אמיליו האריס.

חיים אישיים

נופלר היה נשוי שלוש פעמים, תחילה לקתי ווייט, חברתו משכבר הימים מימי בית הספר. הם נפרדו לפני שקנופלר עבר ללונדון כדי להצטרף לברוורס דרופ ב-1973. בשנת 1983 התחתן מארק נופלר בשנית, עם לורד סלאמון, ובשנת 1987 נולדו להם התאומים בנג'י וג'וזף. אך לאחר עשר שנות נישואים הם התגרשו. ב-1997 התחתן בשלישית, עם Kitty Aldridge, ולזוג נולדו שתי בנות (ב-1998 וב-2003).

טריוויה

מארק נופלר הוא שמאלי, אך מנגן כימני. לדבריו, דבר זה תורם לסגנון המוזיקלי הייחודי שלו Mark Knopfler, IMDb. כמו כן, הוא פורט על הגיטרה ללא מפרט (פינגר סטייל). שיטת פריטה זו נפוצה בגיטרה אקוסטית, אך נדירה כאשר פורטים על גיטרה חשמלית (מארק נופלר מנגן, על פי רוב, בגיטרה חשמלית).
במהלך ראיון צרפתי שנערך עמו, גילה נופלר למראיין שהוא משתמש במפרט במהלך הקלטות בהן הוא מנגן בליווי. נופלר הפתיע את המראיין בכך ששלף מפרט מכיסו ואמר שהוא נוהג ללכת עם מפרט איתו (ישנם גם מקרים בודדים בהם הוא מנגן עם מפרט בהופעות, לא כליווי).
הוא נוהג לשתות תה במהלך הופעות חיות.
הדינוזאור מסיאקזאורוס, נקרא על שם מארק נופלר. החוקרים האזינו לשירי להקת דייר סטרייטס בזמן גילוי המין^[14].
אוסף הגיטרות הפרטי שלו מכיל כשבעים פריטים, ובהם:

גיטרת פנדר סטראטוקסטר כולל דגם משנת 1954 (מהראשונות שיוצרו).
פנדר טלקסטר
גיבסון לס פול
דנאלקטרו DC 59
Pensa Custom, בנייה מותאמת אישית, וגם דגמי MK-1, MK-2, MK-80
גיטרה של חברת שכטר
גיטרת רזונטור תוצרת נשיונל משנת 1937 (מופיעה על עטיפת האלבום Brothers in Arms)

פרסים

פרס גראמי של שנת 1986 – הביצוע האינסטרומנטלי הטוב ביותר של מוזיקת קאנטרי, יחד עם צ'ט אטקינס.
פרס גראמי של שנת 1991 – שיתוף הפעולה הקולי הטוב ביותר של מוזיקת קאנטרי, יחד עם צ'ט אטקינס.
פרס גראמי של שנת 1991 – הביצוע האינסטרומנטלי הטוב ביותר של מוזיקת קאנטרי, יחד עם צ'ט אטקינס.
דוקטור לשם כבוד למוזיקה באוניברסיטת ניוקאסל, שנת 1993.
קבלה למסדר האימפריה הבריטית בדרגת OBE, בשנת 1993.
דוקטור לשם כבוד למוזיקה באוניברסיטת סנדרלנד, שנת 2007.
פרס גראמי בשנת 1986 יחד עם להקת דייר סטרייטס לביצוע הרוק הטוב ביותר לקבוצה או לדואט, לשיר Money for Nothing.

מועמדויות לפרסים

פרס גראמי לשנת 1986, שיר השנה (למשורר), על השיר Money for Nothing.
פרס גראמי של שנת 1992, הביצוע האינסטרומנטלי הטוב ביותר של מוזיקת קאנטרי, יחד עם צ'ט אטקינס.
פרס גראמי של שנת 2007, לאלבום השנה בפולק יחד עם הזמרת אמיליו האריס.