ליאור שילת (לשעבר: שוינקלשטיין; נולד ב-21 בדצמבר 1978) הוא איש ציבור ישראלי. לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ועוזרו של ראש הממשלה אריאל שרון.
ביוגרפיה
שילת נולד בהרצליה בשם ליאור שוינקלשטיין. שני סביו היו לוחמים באצ"ל.[1] בצעירותו היה פעיל פוליטי במפלגת צומת וחניך בתנועת הנוער העובד והלומד. בשירותו הצבאי התגייס לנח"ל כחלק מגרעין של תנועת הנוער בית"ר. לימים אימץ את שם הגרעין, ראשי תיבות של "שנית יהודה לא תיפול", כשם משפחתו.[2]
לשילת תואר בוגר בגאוגרפיה ויהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושני תוארי מוסמך – הראשון ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת טאפטס בארצות הברית, והשני בתוכנית המשותפת לאנרגיה וגאופוליטיקה של בתי הספר סיינס פו ו-IFP בפריז.[3]
פעילות ציבורית
בשנת 2000, לאחר שחרורו מהצבא, החל לעבוד בלשכת ראש האופוזיציה, אריאל שרון. לאחר שנבחר שרון לראשות הממשלה הצטרף אליו שילת ושימש לאורך כל תקופת כהונתו (2001-2006) כעוזרו וככותב נאומיו.[2] במסגרת זו טיפל בנושאים שהיו קרובים לליבו של שרון, כגון גדר הביטחון, גיור וירושלים, והיה ממקימי פרויקט 'מסע' לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות.[4]
בשנת 2006, בעת כהונתו של אולמרט כראש הממשלה, מונה שילת לראש אגף תיאום, מעקב ובקרה (כיום אגף פנים, תכנון ופיתוח) במשרד ראש הממשלה.[5]
החל משנת 2007 שימש במגוון תפקידים ציבוריים בישראל ומחוצה לה, ביניהם מנהל בצוות ההיגוי של ועידת נשיא ישראל: פונים אל המחר,[6] איש הקשר למוסדות הפיננסיים הבין לאומיים בשגרירות ישראל בוושינגטון, חבר ועד מנהל בעמותת רוח חדשה,[7] בנתיב - המרכז הלאומי ללימודי יהדות וגיור[8] ובאריק - עמותת אריאל שרון למנהיגות[9] וחבר בוועדות ציבוריות כגון הוועדה לבחירת יקיר ירושלים.[10] בנוסף, כיהן שילת כדירקטור במספר חברות סטארט-אפ ישראליות, ביניהן חברת Secure Islands, שנמכרה למיקרוסופט בשנת 2015.[11]
בשנים 2016–2021 היה מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
באוקטובר 2021 נכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד האנרגיה, לאחר שנבחר לתפקיד על ידי השרה קארין אלהרר.[12] אחיו, יניב שוינקלשטיין, הוא מנהל בחברת רפק אנרגיה, ולכן שילת נדרש לחתום על הסכם ניגוד עניינים לפיו יזדקק לאישור יועץ משפטי כדי לעסוק ב"כל עניין שיש לו השפעה מיוחדת על תחום ייצור החשמל מגז טבעי על ידי יצרנים פרטיים".[13]
בתקופת כהונתו פותח שדה הגז כריש ויצא ההליך הרביעי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל.[14]
שילת שם דגש על נושא האנרגיות המתחדשות ובתקופת כהונתו חל גידול משמעותי בחיבור מתקנים של אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל. במקביל תמך בקידום השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל בישראל.[15] הוא הוביל את המשא ומתן בין ישראל למצרים ולאיחוד האירופי על הסכם הגז המשולש שנחתם בקהיר ביוני 2022,[16] והיה יושב ראש ועדת ההיגוי להסכם השגשוג (״חשמל תמורת מים״) בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות.
בספטמבר 2022 החליף את אודי אדירי בראש צוות המשא ומתן לשיחות בין ישראל לבין לבנון לקביעת גבול המים הכלכליים ביניהן. במסגרת זו הוביל את המשלחת הישראלית לטקס החתימה על ההסכם בנקורה. כמהלך משלים להסכם עם לבנון ניהל את המשא ומתן עם חברות טוטאל הצרפתית ואני האיטלקית כדי להבטיח את קבלת חלקה של ישראל בשדה הגז שנמצא משני עברי הגבול הכלכלי.[17]
בינואר 2023, לאחר השבעת הממשלה ה-37, סיים את תפקידו במשרד האנרגיה, ובמקומו מונה לתפקיד קובי בליטשטיין.[18]
בשנים 2023–2024 הוביל יחד עם אהוד פראוור את פרויקט "עתידים לישראל: החממה לפיתוח הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש". לחממה נבחרו ארבע יוזמות אשר ביקשו להציע מתווה רעיוני ומעשי למבנה הממשל בישראל ולסמכויותיו, ליחסי הקבוצות המרכיבות את ישראל ול"סיפור הישראלי" החדש. הספר המסכם את הפרויקט[19] יצא לאור בשנת 2024 בעריכת פראוור ושילת וזכה להד ציבורי נרחב.[20]
בספטמבר 2024 דורג שילת במקום ה-73 ברשימת '100 המשפיעים 2024' של עיתון דה-מרקר.[21][22]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "אריק פגש את כולם, אהב ושנא אותם", באתר ynet, 26 ביוני 2008
- ^ 1 2 נאוה צוריאל, נערי אריק, באתר nrg, 12 ביוני 2005
- ^ צוות המכון: ליאור שילת, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
- ^ אטילה שומפלבי, אולמרט קרא ליהודים מהתפוצות: בואו הביתה, באתר ynet, 16 ביוני 2005
- ^ הודעות דוברות: מינוי ליאור שילת לתפקיד ראש אגף תיאום, מעקב ובקרה, באתר gov.il, 7 ביוני 2006
- ^ אורה קורן, "לא מטרידים את הנשיא בפרטים", באתר הארץ, 22 באוקטובר 2009
- ^ רנית נחום-הלוי, הצעירים ניצחו את מחירי הנדל"ן בירושלים: יציעו דירות 4 חדרים ב-1.2 מיליון שקל, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2010
- ^ נתיב - המרכז הלאומי ללימודי יהדות, זהות וגיור בע"מ (חל"צ)
- ^ אריק - עמותת אריאל שרון למנהיגות (ע"ר)
- ^ הוענקו אותות "יקירי ירושלים" לשנת תשע"ט 2019, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2019
- ^ Secure Islands Technologies - Board of Directors
- ^ הודעות דוברות: מנכ"ל חדש למשרד האנרגיה, ליאור שילת, אושר היום בישיבת הממשלה, 24 באוקטובר 2021
- ^ הסדר למניעת ניגוד עניינים
- ^ הודעות דוברות: משרד האנרגיה מפרסם את ההליך התחרותי הרביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל, באתר משרד האנרגיה, 13 בדצמבר 2022
- ^
ישראל פישר, מנכ"ל משרד האנרגיה היוצא: "חייבים לבחון את נושא הגרעין – צריך להסיר ממנו את הווטו", באתר TheMarker, 3 בינואר 2023
- ^ אריאל כהנא, מסתמן: אירופה תקנה גז מישראל כדי להשתחרר מהתלות ברוסיה, באתר ישראל היום, 21 במאי 2022
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, אחרי ההסכם עם לבנון: ישראל חתמה על הסכם עקרונות עם טוטאל ו-ENI לפיתוח מאגר קאנא, באתר כלכליסט, 15 בנובמבר 2022
- ^ הודעות דוברות: טקס חילופי מנכ"לים במשרד האנרגיה: קובי בליטשטיין נכנס לתפקיד מנכ"ל המשרד, באתר משרד האנרגיה, 15 בינואר 2023
- ^ אהוד פראוור וליאור שילת (עורכים), עתידים לישראל: ארבע הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2024
- ^ שאול אמסטרדמסקי, תוכנית עתידים, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2024
- ^ מירב ארלוזורוב, אהוד פראוור וליאור שילת, מיכל טביביאן מזרחי, עמיחי דנינו, יואב הלר, ישראל פיקרש, באתר TheMarker, 25 בספטמבר 2024
- ^ הנימוק:
"שילת ופראוור פרסמו ספר, 'עתידים לישראל – ארבע הצעות לסדר חברתי-ממשלי חדש', ובו כמה מטובי המוחות שפועלים בישראל מציעים פתרונות להצלת המדינה מעצמה [...] הספר [...] הוא אחד התוצרים הבולטים של זעזועי השנתיים האחרונות: שורה של ניסיונות לאחות את הקרעים הפנימיים והחיצוניים, באמצעות הצעת מודלים חדשים לניהולה של ישראל".
