נולד בחיפה ב-1930 לפנינה ויצחק וילנצ'וק. אחיו היה בר-עתיד (ביל) וילנצ'וק[1]. ב-17 בספטמבר 1943 נהרגה אמו בתאונת דרכים בעת שירותה כחיילת במלחמת העולם השנייה בחיל הנשים של הצבא הבריטי (ATS), במחנה ליד העיר צידון[2].
בהמשך, במסגרת שירות המילואים, שירת עד ראשית שנת 1965 בסגל הפיקוד של גדוד 112, חטיבה 11; מרבית התקופה כמ"פ, ובשנתיים האחרונות כסמג"ד. לחם עם הגדוד במסגרת מבצע קדש בדרום סיני. בשנת 1957 עבר קורס מ"פים של צה"ל במחנה "אליהו". מסוף שנת 1968 ועד 1975 השתייך למסגרת מל"ח של פיקוד הדרום. המשיך לאחר מכן לשרת באג"ם מבצעים במטכ"ל עד לקבלת הפטור משירות מילואים.
לימודי הנדסה ותפקידים במשק
השלים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות במכון הטכנולוגי על שם קרנגי בפיטסבורג שבארצות הברית, ותואר שלישי בהנדסת מערכות טכנולוגיות באוניברסיטה על שם ג'ורג' וושינגטון בעיר וושינגטון. בשנים 1956 עד 1977 עבד בחברת "מקורות", ובתפקידו האחרון היה מנהל אגף ההנדסה. בשנים 1965–1966 היה חבר בצוות משותף לחברת "מקורות", חברת החשמל, והוועדה לאנרגיה אטומית, שבדק את ההיתכנות של פרויקט (יזום על ידי הממשל האמריקאי וממשלת ישראל) לשילוב מתקני התפלת מי-ים עם אנרגיה גרעינית.
בין השנים 1977 ו-1979 שימש מנכ"ל הרשות הלאומית לאנרגיה. בשנים 1984–1990 שימש מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית[3]. בין השנים 1990 ו-1996 היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת בתי זיקוק לנפט, יו"ר הוועד הפועל של חברת "כרמל אולפינים", וחבר בוועדה ממלכתית למינוי רואי חשבון בחברות ממשלתיות וקביעת שכרם. בין השנים 1996 ו-2002 היה יועץ עצמאי בנושאי אנרגיה ופרויקטים שונים, חבר בוועדת המניות של בנק המזרחי ודירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות.
ארד התגורר בתל אביב והיה נשוי לדיצה (לבית סלומון) עד מותה בשנת 2009. אב לשתי בנות: דפנה וארנה. אחד מנכדיו הוא הקולנוען עמרי שנהר.
