לאונרד ווד (באנגלית: Leonard Wood; 9 באוקטובר 1860 – 7 באוגוסט 1927) היה מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית, פיזיקאי ופוליטיקאי. ווד עמד בראש מספר תפקידי מפתח לאורך הקריירה הצבאית והציבורית שלו, בין לבין שימש בתפקיד המושל הכללי של קובה (1899–1902), ראש מטה צבא ארצות הברית (1910–1914) והמושל הכללי של הפיליפינים (1921–1927; נפטר בתפקיד). ווד היה מעורב במלחמות האינדיאנים נגד האפאצ'י, מלחמת ארצות הברית–ספרד, מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים ומלחמת העולם הראשונה. ווד התחרה על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 1920 אך הפסיד לוורן הרדינג. במהלך המלחמה בספרד פיקד ווד על רגימנטים המתנדבים "הפרשים המחוספסים" לצד תאודור רוזוולט. ווד למד באוניברסיטת הרווארד והיה דוקטור לרפואה. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה ווד מועמד לפיקוד על חיל המשלוח האמריקאי אך לבסוף נבחר ג'ון פרשינג במקומו בידי הנשיא וודרו וילסון.
ביוגרפיה
לאונרד ווד נולד בשנת 1860 בניו המפשייר. ווד סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ב-1884 עם התואר דוקטור לרפואה. ווד החל את דרכו הצבאית בשנה שלאחר מכן כמתלמד אזרחי למנתח חיילים פצועים בצבא ארצות הברית בדרום מערב, איפה שהתנהלו סדרת מלחמות ממושכות בין הצבא האמריקאי ושבטי האפאצ'י (חלק ממלחמות האינדיאנים). ווד הועלה לדרגת קפטן והיה לעוזר מנתח בשנת 1891. הוענקה לו מדליית הכבוד האמריקאית על שירותו במשלחת צבאית שבלמה מתקפות אפאצ'י שנועדו להביא לשחרור מנהיגם ג'רונימו, שהיה שבוי מלחמה של הכוחות האמריקאים מאז שנת 1886.
לאחר פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד בשנת 1898, ווד וחברו, תאודור רוזוולט, גייסו סדרת רגימנטים של מתנדבים לצבא האמריקאי אשר ביחד הרכיבו את "הפרשים המחוספסים". ווד פיקד על הרגימנטים ורוזוולט היה שני לו בפיקוד. הכוחות המתנדבים נשלחו להילחם נגד הכוחות הספרדים בקובה. "הפרשים המחוספסים" היו בעלי חשיבות מרכזית במהלך המלחמה והיו לגורם המרכזי לניצחונות האמריקאיים במהלך קרב לאס גואסימאס וקרב גבעת סן חואן. לאחר המלחמה שימש כמושל הכללי של קובה (1899–1902). הוא זכה למוניטין בולט שם כמנהל, הקים מערכות חינוך, משפט ומשטרה מודרניות על בסיס המערכות המקבילות בתוך ארצות הברית ופיקח על ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה בתחום התברואה. בשנת 1902 סיים ווד את תפקידו ולקובה ניתנה ריבונות מהממשל הזמני האמריקאי. תומאס אסטרדה פאלמה החליף את ווד בתור נשיא קובה הראשון. פעילותו לאורך המלחמה תרמה למוניטין של ווד בקרב הציבור הרחב.
בשנת 1903 הועלה ווד לדרגת מייג'ור גנרל בצבא הסדיר ומונה למושל מחוז מורו באיי הפיליפינים הדרומיים לאחר כיבושם במהלך מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים. ווד מונה לתפקיד בידי עמיתו תאודור רוזוולט, שכיהן כל אותה העת בתור נשיא ארצות הברית. ווד פיקד על חלוקת הצבא האמריקאי בפיליפינים בין 1906–1908. לאחר מכן שב לביתו איפה ששירת במחלקה המזרחית של הצבא האמריקאי. בשנת 1910 מונה לראש מטה צבא ארצות הברית בידי הנשיא, ויליאם הווארד טאפט. ווד הורד מהתפקיד בשנת 1914 בידי הנשיא הדמוקרטי וודרו וילסון. בשנת 1917, עם כניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, היה ווד מועמד לפיקוד על חיל המשלוח האמריקאי אך לבסוף נבחר ג'ון פרשינג במקומו. בעת סיור פיקוח בחזית המערבית בינואר 1918 נפצע ווד מרסיסי מרגמות שהתפוצצו במהלך ניסוי. תחילה אמור היה ווד לפקד על הדיוויזיה ה-89 בצרפת, אך מינויו לא אושר בידי הנשיא.
בהמשך היה מעורב בהכשרה של דיוויזיית הרגלים ה-10 של הצבא האמריקאי לקראת שליחתה לחזית המערבית באירופה. ווד, שהיה תומך חזק במוכנות צבאית עוד קודם לכניסת ארצות הברית למלחמה, היה אחראי במידה רבה להקמת מחנה הקיץ בפלטסבורג, ניו יורק, להענקת הכשרה של מגויסים חדשים - אשר הפך לדוגמה עבור מחנות הכשרה נוספים שנפתחו באותה העת לנוכח ההתערבות במלחמה ברחבי ארצות הברית.
בעיני רבים נחשב ווד להיות היורש הפוליטי של תאודור רוזוולט לאחר פטירתו של האחרון בשנת 1919, ובכך הפך למועמד פעיל למועמדות המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 1920. עם זאת, בעקבות קרע פנימי על המועמדות, נקבע וורן הרדינג להיות המועמד הרפובליקני לנשיאות כפשרה בין ווד ויריבו פרנק לואדן. בשנה שלאחר מכן מינה אותו הנשיא הנבחר הרדינג - שהכיר בכישרון הניהולי והניסיון של ווד - למשלחת לחקר המצב הפוליטי-חברתי בפיליפינים. המשלחת קבעה כי הענקת ריבונות מיידית לפיליפינים לפי רצון התנועה הלאומית תהווה סכנה לאינטרסים אמריקאים ולייציבות האזורית. בהמשך מונה ווד לתפקיד המושל הכללי של הפיליפינים בשנת 1921. ווד נשאר בתפקיד עד לפטירתו בשנת 1927. ווד נפטר במהלך ניתוח להסרת גידול מוחי בראשו.
קישורים חיצוניים
_(14579077497).jpg)
