המדליה נוצרה בדצמבר 1861 והוענקה לראשונה במרץ 1863, בעת מלחמת האזרחים האמריקנית. בתקופת המלחמה היא הייתה העיטור הצבאי היחיד, ולכן כמחצית מהמדליות שהוענקו עד היום הוענקו במלחמה זו. עד ספטמבר 2023 הוענקו 3,536 מדליות ל-3,517 לוחמים, מתוכן 618 לאחר מות הלוחם. 19 לוחמים קיבלו את המדליה פעמיים. המדליה הוענקה לאחרונה במרץ 2023 לקולונלפריס דייוויס על גבורתו במלחמת וייטנאם. בשנת 1990 הקונגרס קבע את ה-25 במרץ כיום שנה לאומי לכבוד מקבלי המדליה.
זכויות הניתנות למקבל המדליה
חייל העטור במדליה זו מקבל משכורת גבוהה יותר מהצבא, לילדיו ניתנת עדיפות בקבלה למכללות הצבאיות של ארצות הברית, וכן ללא קשר לדרגתו של אותו חייל - מצדיעים לו. כך למשל אם טוראי מקבל מדליה זו, מפקד הכוחות המזוינים (נשיא ארצות הברית) מצדיע לו ולא להפך.
מדליית הכבוד הצבאית ניתנה לראשונה לאחר החלטת הקונגרס מה-12 ביולי1862. החלטה זו מופיעה בחוקי ארצות הברית, כרך 10, תת-כרך B, חלק II, פרק 357, סעיף 3741:
"נשיא ארצות הברית רשאי להעניק בשם הקונגרס מדליית כבוד בעלת צורה הולמת, עם סרטים ותוספות, לכל אדם, אשר בהיותו בשירות הצבא, הצטיין בצורה יוצאת דופן בהתנהגותו האמיצה וללא סייג, תוך סיכון חייו מעל ומעבר לחובתו."
החלטות מאוחרות יותר של הקונגרס אישרו הענקת המדליות לשאר ענפי הצבא.
לעיתים ניתנו המדליות בעתות שלום עבור מעשי אומץ של חיילים. כך, לדוגמה, שבע מדליות ניתנו למלחים על סיפון אוניית צי ארצות הברית "איווה" בזכות התנהגותם לאחר פיצוץ דוד בספינה, ב-25 בינואר1904. בשנת 1901 ניתנה המדליה לג'ון הנרי הלמס לאחר שהציל מטביעה את טבח הספינה בה שירת - אוניית צי ארצות הברית "שיקגו".
לאחר מלחמת העולם הראשונה ניתנה המדליה לריצ'רד בירד ולפלויד בנט על חקירת הקוטב הצפוני, ותומס ג'ון ריין קיבל את המדליה על הצלת אישה בעת שרפה במלון ביוקוהמה, יפן לאחר רעידת אדמה בשנת 1923.
לאחר שנת 1919 שונה המנהג של הצי וניתנו מדליות שונות לתקופת שלום ולתקופת מלחמה.
המדליה לתקופת שלום נודעה בשם "צלב טיפאני", על שם החברה שייצרה את המדליה. מדליות אלה היו לא פופולריות והפסיקו להעניקן בשנת 1942.
מאז מלחמת העולם השנייה ניתנה המדליה רק לאומץ מיוחד מעל ומעבר לנדרש.
מראה המדליה
צורתה של מדליית הכבוד השתנתה במהלך השנים.
כיום המדליה הצבאית היא בצורת כוכב זהב וסביבו זר, ומעליו עיט המחזיק את המילה "valor", בעברית - "אומץ".
צורתה של מדליית חיל האוויר נשארה זהה מאז יצירתה לראשונה בשנת 1965.
מדליית משמר החופים לא ניתנה מעולם, ולכן לא עוצבה.
מדליית הכבוד של הצי
מדליית הכבוד של הצבא
מדליית הכבוד של כוחות האוויר והחלל
איסור מכירה
מדליית הכבוד היא העיטור היחיד אשר אסור למכרו או לסחור בו.
בשנת 1903 הוגנו המדליות על ידי פטנט (פטנט רשום בארצות הברית #D37,236) על מנת למנוע את ייצור המדליה. לאחר תפוגתו של הפטנט נחקק חוק האוסר לענוד את המדליה, לייצר אותה או להפיץ אותה. רק למקבל המדליה הותר ללבוש אותה.
סטטיסטיקות
פסל בלואיוויל, קנטקי לכבודם של מקבלי מדליית הכבודבנימין לוי, היהודי הראשון שזכה במדליית הכבוד
14 אנשים קיבלו שתי מדליות על שני מעשי גבורה שונים. חמישה קיבלו הן את מדליית הצי והן את מדליית הצבא בגין אותו מעשה גבורה.
האישה היחידה שקיבלה את המדליה הייתה מרי אדוארדס ווקר, מנתחת במלחמת האזרחים האמריקנית אולם מדליה זו בוטלה בשנת 1917 כאשר הוחלט שאנשים שאינם לוחמים לא יקבלו את המדליה. בשנת 1977 נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר החזיר את תוקפה של מדליה זו.
היהודי הראשון שקיבל את המדליה היה טוראי בנימין לוי, מתופף בן 16 בצבא הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית, בשל אומץ הלב שהפגין בקרב גלנדייל, וירג'יניה, 30 ביוני1862. הוא קיבל את המדליה בפועל ב-1865. עוד שישה יהודים זכו במדליה במלחמה זו ובסך הכל לפחות 29 יהודים זכו במדליית הכבוד מאז 1862 ועד היום (2013).
אפליה גזעית
בעבר מתן המדליות היה נגוע באפליה גזעית. יהודים למשל, נטו לעיתים קרובות להסתיר את יהדותם, בדיוק מסיבה זו ולכן מניחים שבין מקבלי מדליית הכבוד נמצאים עוד כמה יהודים חבויים.[1]
בדיקה שנערכה בשנת 1993 חשפה אפליה בחלוקת המדליות במלחמת העולם השנייה, ואף שחור שנלחם במלחמה לא קיבל מדליה זו. לאחר בדיקה מחודשת של מעשיהם של לוחמים שחורים שעוטרו בצלב השירות המצוין, הומלץ כי 10 מהם יקבלו את מדליית הכבוד. ב-13 בינואר1997 העניק הנשיא ביל קלינטון את המדליה לשבעה שחורים שנלחמו במלחמת העולם השנייה.
בדיקה שנערכה בשנת 1998 חשפה אפליה גם נגד לוחמים ממוצא אסייתי, ובשנת 2000 העניק הנשיא קלינטון 22 מדליות חדשות ללוחמים ממוצא אסייתי (אחד מהם היה הסנאטור דניאל אינווי).
בדיקה נוספת שנערכה בעקבות הנחיה הקונגרס, בחנה את התקופה שבין דצמבר 1941 לספטמבר 2001, תוצאותיה פורסמו ב-2014 ובהן נמצא כי הייתה אפליה נגד אפרו-אמריקאים, היספנים ויהודים, והומלץ על מתן המדליה ל-19 לוחמים שקופחו.[2]
.png)
.png)
