בסדר הדין האזרחי, כתב הגנה הוא כתב טענות המוגש לבית משפט במענה על כתב תביעה (שהוא, לרוב, המסמך הפותח תביעה אזרחית). במובן רחב יותר, כתב הגנה הוא מסמך, תזה או ספר הנכתב במטרה להגן או להסביר עמדה מסוימת.
כמסמך משפטי מטרת כתב ההגנה היא לענות על הטענות המועלות בכתב התביעה, להפריכן או להסביר ולהצדיק מעשים מסוימים, ובכך למקד וליעל את הדיון המשפטי. ככל מסמך משפטי אף כתב ההגנה כפוף לכללים, לצורה[1] ולמועדים של בית-המשפט בו מתנהל העניין. על כתב ההגנה לכלול מסמכים וראיות שיחזקו את טענות הנתבע בנוגע לתביעה שהוגשה נגדו. אי-הגשת כתב הגנה כדין מפחיתה מסיכוייו של הנתבע לזכייה בתיק ואף עשויה להביא למתן פסק דין על פי כתב התביעה לבדו. יצוין שבמקרים מסוימים רשאי הנתבע להגיש יחד עם כתב ההגנה תביעה שכנגד כנגד התובע.
במובנו הכללי - כתב הגנה הוא הצגת עמדה מסוימת הקיימת בקהילה נבדלת (מיעוט, לרוב) והצדקתה כדרך ויכוח עם דעה סותרת הנפוצה בציבור הכללי. לדוגמה, ספרו של אלן דרשוביץ, המציג את עניינה של ישראל כנגד טענות הרווחות בציבור האמריקאי ככתב הגנה.
דוגמה נוספת, קובץ טיעוני הנגד, שהעלה אליהו מונטאלטו בוויכוח פדובה כנגד התזה הנוצרית המקובלת בפירוש לספר ישעיהו פרק נ"ג[2] הוצג ככתב הגנה. בניגוד לכתב ההגנה המשפטי שהוא תכליתי, מדויק ושקול לכתב התביעה, כתב ההגנה הפולמוסי הוא כללי, חסר כתובת מוגדרת ולרוב בעל השפעה מועטה (משכנע אך את המשוכנעים שבקהילה.)
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ לדוגמה: תבנית כתב הגנה בבית משפט לתביעות קטנות
- ^ van Rooden, P.," A Dutch adaptation of Elias Montalto's Tractado Sobre o Princioio do Capito 53 de Jessias. Introduction and commentary" in: Hans Bots amd J. Roegiers, The Contribution of the Jews to the Culture in the Netherlands, Amsterdam/Maarssen 1990=Lias 16,2 (1989), pp. 197f
