השם ניתן לה מכיוון שממנה יוצאים שישה רחובות שהם כמספר צלעותיו של מגן דוד (לעיתים רחוב אלנבי נחשב כשני רחובות מכיוון שהוא יוצא לשני כיוונים שונים מהכיכר ורחוב הלל הזקן אינו נספר מפני שהוא "מצטרף" לכיכר בפנייה בלבד). הבתים הפינתיים בכיכר בנויים באדריכלות הסגנון הבינלאומי, מה שהופך את הכיכר, אחת הראשונות בתל אביב, לנקודת ציון עירונית חשובה ומובחנת.
הכיכר היא בין המקומות המתוירים בעיר והיא מרכז פופולרי בקרב צעירים ומבוגרים כאחד, אשר מגיעים אליה מן הרחובות הסמוכים. האזור שופע במסעדות, בתי קפה וחנויות.
בסוף 1959 הוחלט להקים בכיכר מעברים תת-קרקעיים להולכי רגל, עקב עומס התנועה באזור[1]. באפריל 1962 נחנכו המעברים ובוטלו מעברי החצייה שהובילו לכיכר. המעברים כללו גם מדרגות נעות שהיו בין הראשונות שהתקנו בישראל[2]. מיד אחר כך נחסם מעבר החצייה במקום והולכי הרגל נאלצו לעבור במעברים התת-קרקעיים[3]. בסוף 2004 נסגרו המעברים עקב הזנחה וריכוז של חסרי בית בהם, אך בתי השימוש שמוקמו בהם שופצו ונפתחו מחדש[4]. בתחילת 2005, במסגרת פרויקט שיפוצים באזור, שודרג אזור הכיכר והמעברים התת-קרקעיים נאטמו במקומם סמנו מעברי חציה משופרים ורחבים[5]. במסגרת השיקום הוחלפו הריצוף, מערכות המים, הביוב, הרמזורים והתאורה. בנוסף, הותקנו ספסלי רחוב[6].