כְּבֵד אַוָּז או פוּאָה גְרָא (מצרפתיתFoie gras, "כבד שָמֵן"), הוא כבד של אווז או ברווז שלרוב הושמן על ידי פיטוםבכפייה. כבד מעין זה מהווה מעדן פופולרי במטבח הצרפתי. בעברית השתרש המונח "כבד אווז" כשם המאכל, אף שבפועל במקרים רבים מקורו בכבד ברווז.
שימושו במטבח
ייצור כבד אווז התחיל עוד באלף ה-3 לפנה"ס, במצרים העתיקה, בה פוטמו אווזים בתאנים למטרת הגדלת כבדם. הרומאים למדו את טכניקת ייצור כבד האווז מהמצרים והפיצו אותה ברחבי אירופה, וכיום המאכל מזוהה ביותר עם המטבח הצרפתי; צרפת היא היצרנית והצרכנית הגדולה ביותר של פואה גרא בעולם. כיום, רק מיעוטו של הפואה גרא המיוצר ונאכל בצרפת הוא מכבד אווז, ומרביתו מכבד ברווז, בעיקר ברווז המולארד המגודל במיוחד למטרה זו. כבד ברווז נחשב מעודן יותר, קטן יותר, ויקר יותר מכבד אווז. באופן כללי בשר הברווז מעודן מבשר אווז.
פואה גרא מוגש במספר אופנים שונים, כמנה קרה או חמה. כמנה קרה הוא מוגש בדרך כלל כממרח, ללא עיבוד מעבר לבישול או כפטה. בצרפת מקובל להגיש את הממרח עם טוסטים מלחם לבן או בריוש, חמאה, חרדל ופלפל שחור גרוס. בנוסף, ניתן להגישו כמנת פתיחה בפני עצמה, אז הוא מלווה לעיתים בריבתבצל.
בהגשה כמנה חמה (אסקלופ) מוגש הפואה גרא בליווי פרוסות תפוח ורטבים על בסיס קלבדוס, ובמספר גרסאות נוספות המשלבות רוטב מתקתק ופירות.
בשני מקומות, קליפורניה ושיקגו, נאסרו מחוץ לחוק אף מכירה והגשה של פואה גרא. בצרפת המאכל עדיין נחשב מקובל ומוגש במסעדות רבות. עם זאת, בשנים האחרונות החל בצרפת מסע פרסום ציבורי נגד אכילת המוצר[1][2].
בישראל
בשנת 1999 פתחה עמותת אנימלס בקמפיין ציבורי נגד פיטום אווזים. ב-2001 הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם "נוח", ארגון הגג של הארגונים להגנה על בעלי חיים בישראל, בטענה שהפיטום מהווה עבירה על חוק צער בעלי חיים. בית המשפט קיבלת את עמדת הארגונים להגנת בעלי החיים וקבע כי פיטום האווזים אינו חוקי. החל מ-2006 האיסור על פיטום אווזים החל להיאכף בפועל ומפטמות האווזים נסגרו.[3] ב-2008 הורשע לראשונה מפטם אווזים שהמשיך לעסוק בפיטום בניגוד לחוק.[4]
