רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16–17), ידוע גם בראשי תיבות שמו - הרי"ס, היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.
ביוגרפיה
תולדות חייו לוטים בערפל. יש הטוענים שנולד במצרים. רבי שלמה שלומיל, מחבר ספר "שבחי האר"י", שהגיע לצפת במחצית הראשונה של המאה השבע-עשרה מספר באגרותיו כי נשא לאשה את בתו של סרוג, ומספר כי סרוג ליקט את כל הכתבים המצויים של כתבי האר"י והשקיע בהם הון רב.
את מסלול מסעותיו של הרב סרוג והאישים אותם פגש ולימד, מסכם יוסף אביב"י[1], על פי עדויות האישים בכתביהם:
לפני שנת שנ"ג (1592): ביקר בשלוניקי, שם נפגש עם ר' דוד שמריה וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן.
לפני שנת שנ"ג (1592): ביקר ברגוזה, איליריה ודוברובניק, שם נפגש עם ר' אברהם הירידה ור' שלמה אוהב.
משנת שנ"ג עד שנת ש"ס (1592–1600): ביקר בפירארה, ונציה שם נפגש עם ר' מנחם עזריה מפאנו, ר' עזרא מפאנו, ר' נתן אוטולינגו, ר' ברוך בן ן' ברוך, ר' שמעון כהן, ר' אהרן ברכיה מודינא, ר' יהודה אריה ממודנה ושוחח עמו "אלף פעמים".
בין השנים ש"ס - שס"ג (1600–1603): ביקר בקוניאן ונפגש שוב עם ר' נתן אוטולינגו, ובעיר גוריציה עם ר' יששכר בער איילינבורג ור' מנחם עזריה מפאנו.
בשנת שס"ג (1603): ביקר בוונציה ונפגש עם ר' נתן אוטולינגו ור' נפתלי בן דוד זכריה מנדל.
בין השנים שס"ג - שס"ו (1603–1606): ביקר בפרנקפורט ונפגש עם ר' אלכסנדר כ"ץ.
כמו כן ביקר בתאריכים לא ידועים: בקראקא שם נפגש עם ר' יהודה הכהן, וכנראה ביקר גם בקושטא ומצרים שם נפגש עם ר' אפרים פנצירי.
תורתו
הוא גילה לתלמידיו את שורש נשמתם בגלגול קודם, ולימד אותם את שיטתו הממזגת בין הקבלה לפילוסופיה. במסעותיו הפיץ את הקבלה הלוריאנית, בשיטה שונה משיטת רבי חיים ויטל. שיטתו התבססה על כתבי רבי חיים ויטאל ורבי יוסף אבן טבול תלמידי האר"י שהיו ברשותו, בתוספת חידושיו שלו. במשך שנים שררה הדעה באירופה כי היה תלמיד האר"י בעצמו, כפי שאמר בעצמו לתלמידיו. למרות זאת, ברשימה שכתב וסידר ר' חיים ויטל מהתלמידים שנכנסו ללמוד אצל האר"י שמו נעדר, ובכתבי תלמידי האר"י הידועים אין זכר לשמו של סרוג, וכן בספרים שכתב לא הזכיר את האר"י כרבו.
מקובל לייחס לו את ראשית התפשטות הקבלה הלוריאנית באירופה, והשפעת כתביו ניכרת בכתבי המקובלים האשכנזים, ובפרט בשיטת החסידות. הספר עמק המלך נכתב על פי שיטתו.
בין תלמידיו היה המקובל האיטלקי רבי מנחם עזריה מפאנו, שכל כתביו מבוססים על קבלתו. כמו כן קיבל ממנו את השקפתו הפילוסוף-מקובל הספרדי-הולנדי רבי אברהם כהן דה-הירירה.
קיימת מחלוקת בין גרשם שלום לש"א הורודצקי ואחרים על קביעתו של הורודצקי כי רבי ישראל סרוק היה תלמיד האר"י.[2]
מספריו
- דרוש שיעור קומה
- שבר יוסף
- קיצור עולם התיקון
- דרוש המלבוש
- פירוש על ספרא דצניעותא
- נעים זמירות ישראל
- פירוש זמירות של שבת
- תקון קרי לליל יום הכפורים, נדפס עם פירוש מאת רבי מאיר ביקייאם.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר ישראל סרוק או סרוג", בתוך: כנסת ישראל עמ' 700, באתר היברובוקס
- כתב יד, פרוש הזהר- ספרא דצניעותא, ירושלים, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פירוש ברכת לבנה, אמשטרדם, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, למודי האצילות, ירושלים, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פירוש זמירות שבת של האר"י, לונדון, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על ישראל סרוג בקטלוג הספרייה הלאומית
- סרוג, ישראל, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- חיפוש ישראל סרוג בעיתונות יהודית היסטורית
ישראל סרוק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח, כרך א' ע' 235
- ^ גרשם שלום, "ישראל סרוק - תלמיד האר"י?", פורסם שוב בתוך: קבלת האר"י, אוסף מאמרים מאת גרשם שלום (ההדיר דניאל אברמס), הוצאת כרוב, לוס אנג'לס, תשס"ח-2008, עמ' 295 - 329; ראו גם יוסף אביב"י, קבלת האר"י, ובפרט פרק שביעי, כתבי ר' ישראל סרוק (א) ו - (ב), עמ' 224 - 244.
