גורניצקי עבר את בחינות הלשכה לעורכי דין זרים בישראל בשנת 1937,[3] מספרו בפנקס עורכי הדין היה 577,[4] ובהמשך הוסמך כנוטריון.[5] בשנת 1938 ייסד את משרד עורכי הדין י. גורניצקי ושות'[6] (אשר בעת הקמתו נקרא גורניציקי את א. פולונסקי, עורכי דין).[7] משרדו, שממוקם כיום בשדרות רוטשילד בתל אביב אך בעת הקמתו היה ברחוב אחד העם, ניהל תיקים של חברות ענק ושל אישים בכירים בישראל, ובמסגרת זאת מונה גורניצקי ל"מחסל" (המכונה כיום "מפרק") של חברות רבות שהגיעו לחדלות פרעון.[8] בין היתר היה גורניצקי גם חבר בקרן לביטוח הדדי של חברי הסתדרות עורכי-הדין היהודיים בארץ-ישראל,[9] ונציג ציבור במועצה שמינה שר האוצר, לוי אשכול לפי תקנות מילווה מלחמה (איגרות חוב למוכ"ז), התשי"א-1951,[10] וכן במועצה שמינה קודמו, שר האוצר אליעזר קפלן.[11] כמו כן, היה היועץ המשפטי של מייסדי חברת "עלית" בתחילת דרכם.
בשנת 1913 נשא גורניצקי לאישה את נינה נחמה ברלין (ילידת 1892), אותה פגש בשנת 1911 כאשר שניהם היו סטודנטים בצרפת. לבני הזוג נולדו שלושה בנים: תאומים, ירוחם ואוריאל, אשר הלכו בדרכו של אביהם והפכו לעורכי דין ידועים בזכות עצמם. בראשית שנות ה-50 הם הצטרפו למשרד שהקים אביהם. ירוחם (1921–1997), הבכור, עמד בראש המשרד בין השנים 1956–1994. אוריאל (לימים אוריאל גורני) (1921-2002) היה שותף במשרד אך בחלק משנותיו כעורך דין כיהן בתפקידים במגזר הציבורי. אוריאל נישא לרות דונקלבלום, בתו של ד"ר מנחם דונקלבלום, לימים שופט בית המשפט העליון בהרכבו הראשון, ועל שמו ייסדה משפחתו את פרס גורני למשפט ציבורי. הבן הצעיר רפי (1927–2004) היה לאיש עסקים ואלוף ישראל בטניס בשנות ה-50.
ישראל גוניצקי נפטר ב-24 במאי 1956 ונקבר בקריית שאול בתל אביב.[12]
